פלורנס נייטינגייל אגם ויעל

פלורנס נולדה בפירנסה שבאיטליה ב2 למאי 1820 למשפחה עמידה. אביה של פלורנס היה מתמטיקאי חובב וכך גם ילדתו. פלורנס הייתה סקרנית ונבונה אז אביה רשם אותה לבית ספר שלמדו בו מקצועות חשובים ומעניינים.  למרות סקרנותה מהתחומים הרבים, ציפו הורה שתגדל תתחתן ותביא ילדים לעולם. כשהייתה בת 20 ביקשה מהורה ללמוד מתמטיקה אך הוריה התנגדו כי לא היה נהוג שבנות ילמדו מתמטיקה ובייחוד ברמה גבוהה פלורנס התעקשה ולבסוף למדה מתמטיקה ואף הפכה למורה למתמטיקה פלורנס התעניינה גם בנושאים חברתיים וכשהגיע לגיל 25 החליטה שהיא רוצה להיות אחות. אך מקצוע זה לא כל כך היה קיים פעם.
הוריה של פלורנס היו בהלם כשסיפרה להם על התוכניות שלה, הם היו נגד הרבה זמן מכיוון שאז להיות רופא או אחות היה מקצוע נחות ולא מכובד. לבסוף הוריה נכנעו בלב כבד.
במשך עבודתה פגשה פלורנס את סידני הרברט שהיה שר המלחמה הבריטי באותם ימים. הם התיידדו ופלורנס סיפרה לו על חלומה: להיות אחות ולהקים בית ספר לאחיות. סידני התלהב ונתן לה כסף כדי לפתוח את בית הספר.
נשים רבות הגיעו לבית הספר ולמדו רפואה. אך הלימודים נקטעו בגלל סיבה נוראה, מלחמת הקרים. פלורנס שמעה על הפצועים והמתים הרבים וחשבה שזאת ההזדמנות שלה. היא לקחה 40 נשים מצטיינות מבית ספרה ולימדה אותן עוד דברים חשובים שלא הספיקו ללמוד בבית הספר. 
המשלחת נסעה למפקדה האנגלית באישורו של סידני הרברט שר המלחמה. 
כשהם הגיעו הם הזדעזעו: כל בית החולים היה מלוכלך ומזוהם היו עכברים בכל מקום והסדינים היו ספוגים בדם של הפצועים. 
הנשים מיד תפסו את עצמן בידיים.  הוריה שלחו לפלורנס כסף לסדינים מיטות אוכל ועוד. הן ניקו, החליפו, טיפלו וסידרו את כל בית החולים. הרבה פצועים החלימו וממוצע המתים קטן. 
כשכל הרופאים הלכו לישון, פלורנס התהלכה בין כל הפצועים עם חיוך מרגיע.
ב- 13 לאוגוסט, 1910. נפטרה פלורנס בגיל 90.
עד היום פלורנס מוכרת ומוערכת בכל העולם והמון נשים המשיכו אחריה בתפקיד האחות.
 
פלורנס נייטינגייל אגם ויעל