איילת שקד (נולדה ב-7 במאי 1976, ז' באייר ה'תשל"ו) היא חברת הכנסת מטעם מפלגת הימין החדש בסיעת ימינה. כיהנה כשרת המשפטים בשנים 2015–2019.

קודם לכן הייתה ממייסדי תנועת ישראל שלי ויושבת ראש התנועה. שימשה כמנהלת לשכת ראש האופוזיציה בנימין נתניהו בשנים 2006–2008. מהנדסת מחשבים בהכשרתה. בכנסת ה-19 הייתה שקד יושבת ראש סיעת הבית היהודי בכנסת.

בשלהי הכנסת העשרים התפלגה עם נפתלי בנט מסיעת הבית היהודי שבמסגרתה נבחרו, והשניים הקימו את מפלגת הימין החדש. הרשימה לא עברה את אחוז החסימה בבחירות לכנסת העשרים ואחת. בבחירות לכנסת ה-22 עמדה בראש רשימת ימינה ובראש הימין החדש, ונבחרה לכנסת. חברה בועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

 תוכן עניינים

1 ראשית חייה ומשפחתה
2 פעילות ציבורית
3 פעילות פוליטית3.1 "ועדת שקד" ותיקון חוק שירות ביטחון
3.2 חקיקה נוספת
3.3 שרת המשפטים
3.4 הבחירות לכנסת העשרים ואחת
3.5 הבחירות לכנסת העשרים ושתיים
3.6 הבחירות לכנסת העשרים ושלוש
4 עמדותיה4.1 התחום המדיני-ביטחוני
4.2 חוק ומשפט4.2.1 אקטיביזם שיפוטי
4.2.2 היועץ המשפטי לממשלה
4.2.3 עודף חקיקה
4.2.4 המשפט ביהודה ושומרון
4.3 כלכלה וחברה
4.4 המסתננים מאפריקה
5 פרסים ואותות
6 קישורים חיצוניים6.1 אתרים רשמיים
6.2 כתבות מהעיתונות
6.3 ראיונות
6.4 ממאמריה
6.5 מנאומיה
7 הערות שוליים
ראשית חייה ומשפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נולדה בשם איילת בן-שאול בתל אביב. לה אח אחד. אמה אראלה, ילידת הארץ אשר הייתה מורה לתנ"ך ומצביעת מפלגת העבודה, נפטרה ב-1999 כששקד הייתה בת 23. אביה מנשה עלה מעיראק והוא רואה חשבון ואיש עסקים, איש הליכוד[1]. שקד ומשפחתה חילוניים[2].

גדלה בשכונת בבלי שבצפון תל אביב[3] ולמדה בבית הספר התיכון עירוני ד'[4]. הייתה מדריכה ורשג"דית בתנועת הצופים. שירתה בצה"ל כמש"קית חינוך בגדוד 12 ובסיירת של חטיבת גולני[5]. בעלת תואר BSc בהנדסת חשמל ובמדעי המחשב מאוניברסיטת תל אביב. עבדה כמהנדסת מחשבים וכמנהלת שיווק מוצר בסניף הישראלי של טקסס אינסטרומנטס.

נישאה ב-2004 לאופיר שקד[6], קיבוצניק לשעבר, אזרח עובד צה"ל, מדריך בקורס טיס צה"לי וטייס קרב במטוס F-16 לשעבר[7], ולהם בן ובת[5]. מתגוררים ברמת החייל שבתל אביב[8].

פעילות ציבורית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנים 2006–2008 שימשה שקד מנהלת לשכתו של בנימין נתניהו, בעת שכיהן כיו"ר האופוזיציה[9]. במסגרת תפקיד זה גייסה ללשכה את נפתלי בנט. במרץ 2008 פרשו שניהם מהלשכה.

בסוף 2008, במהלך מבצע עופרת יצוקה, יזמו השניים פעילות לאירוח משפחות מעוטף עזה תחת הכותרת "תן כתף"[10].

בתחילת שנת 2010 הקימה עם בנט את תנועת "ישראל שלי" ועמדה בראשה עד מאי 2012. במסגרת פעילותה בתנועה מתחה ביקורת באמצעי התקשורת על בנק לאומי, על רקע האפשרות שהבנק ימכור את חברת הנדל"ן "דיגל" הפועלת בירושלים לקבוצת משקיעים פלסטינית[11]. הבנק חזר בו ומכר לבסוף את החברה לקבוצת משקיעים יהודית. בנובמבר 2010 פתחו שקד ואנשיה בקמפיין כנגד דברי דביר בנדק, שתקף את שרת התרבות והספורט לימור לבנת לאחר שזו מתחה ביקורת על אמנים שהביעו התנגדות להופיע בהיכל התרבות באריאל. בעקבות הקמפיין של תנועת ישראל שלי הבהיר בנדק שאת הביקורת מתח כיו"ר ארגון השחקנים אך כשחקן הוא יופיע במקום[12].

לאחר הפיגוע באיתמר הפיצה שקד, בהסכמת המשפחה, תמונות קשות לצפייה של בני משפחת פוגל שנרצחו. בריאיון לעיתונות אמרה: "זאת הייתה החלטה קשה, אבל ככה זה במלחמה. לתמונות יש יותר כוח מאשר למלים, וזה עבד וקיבל כותרות. הפלסטינים עושים שימוש במדיה דיגיטלית ואנחנו עושים תקשורת סטרילית. הגיע הזמן להחזיר אש"[9].

ביום הזיכרון התשע"א-2011 ארגנה עלייה של אזרחים לקברי חללי צה"ל ניצולי השואה עריריים, להוקרת זכרם ואמירת קדיש[13].

ביוני 2011 הובילה את התנועה שבראשותה לקמפיין בסיסמה "גל"צ - סכין בגב החיילים", שמטרתו לדבריה להביא את גלי צה"ל לשלב בשעות השיא שדרנים שדעותיהם אינן מזוהות עם השמאל וכן שלא לראיין אנשי חמאס בשעת מלחמה[14].

בספטמבר 2011 קראה לערוך "צעדות מגן" של אזרחים על מנת להגן על המדינה וחיילי צה"ל למול צעדות פלסטיניות שתוכננו אז ושלא התקיימו בסופו של דבר[15].

החל מסוף 2011 הובילה קמפיין כנגד המסתננים מאפריקה לישראל, באומרה שהם מהווים סכנה לאופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה וכרוכים בה גם נזקים כלכליים קשים. היא קראה לאכוף את החוק האוסר עליהם לעבוד, להחזירם לארצות המוצא ולחוקק את חוק ההסתננות שיאפשר החזקתם במשמורת לשלוש שנים בהליך מנהלי ומניעת כניסת חדשים על ידי השלמת הגדר בגבול מצרים[16].

בפעילותה הציבורית כתבה שקד מאמרי דעה בבלוג באתר mako וב"מעריב", והתראיינה באמצעי התקשורת. היא שיתפה פעולה עם שרים וחברי כנסת כמו מתן וילנאי, משה יעלון וגדעון סער[9].

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
  
איילת שקד בפגישה עם הנשיא ראובן ריבלין במסגרת ההתייעצויות שאחרי הבחירות לכנסת העשרים, 2015
שקד התפקדה לליכוד בגיל צעיר[17]. בינואר 2012 נבחרה שקד למרכז הליכוד בסניף קריית ארבע וכן למועצת סניף צפון תל אביב[18], אך ביוני 2012 פרשה מהליכוד[19] והודיעה על כוונתה להתמודד על מקום ברשימת הבית היהודי לכנסת, יחד עם נפתלי בנט[20][21]. ב-14 בנובמבר 2012 נבחרה בפריימריז של המפלגה למקום השלישי, ובעקבות איחוד הרשימות של הבית היהודי עם האיחוד הלאומי הוצבה במקום החמישי ברשימה המשותפת בבחירות לכנסת התשע עשרה. יחד עם בנט ייצגה את המפלגה בתעמולת הבחירות. רשימת הבית היהודי זכתה ל-12 מנדטים, שקד נכנסה לכנסת והייתה חברת הכנסת החילונית הראשונה במפלגה.

בכנסת ה-19 הייתה שקד יושבת-ראש השדולות למען יונתן פולארד, לטיפול בבעיית המסתננים, למען עולים דוברי אנגלית ולמען הספרות הישראלית ועידוד הקריאה בישראל. כמו כן הייתה חברה בשדולת חברות הכנסת, בשדולה לשוויון תעסוקתי, בשדולה למען חיילי המילואים ועוד.

בעקבות פתיחת המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים (2013) שתמורתו הסכימה ישראל לשחרר מחבלים פלסטינים עם "דם על הידיים", כתבה שקד מכתב פומבי לשר החוץ האמריקאי ג'ון קרי והאשימה אותו בצביעות על כך שהוא לוחץ על ישראל לשחרר רוצחים שיסכנו את ביטחונה בעוד שארצות הברית לא רק שלא משחררת מחבלים, אלא גם לא משחררת את יונתן פולארד[22].

ב-12 במרץ 2014 אישרה הכנסת את חוק יסוד: משאל עם שהציעו חברי הכנסת איילת שקד, אורית סטרוק ויריב לוין המעגן בחוק יסוד את החובה לערוך משאל עם על הסכם שכולל מסירת שטחים שבריבונות ישראל[23].

בכנסת ה-19 יזמה ביחד עם ח"כ יריב לוין (הליכוד) את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי שבאה לתת עיגון חוקתי להיותה של מדינת ישראל מדינת הלאום היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית.

לקראת הבחירות לכנסת העשרים הגיעה שקד למקום הראשון בפריימריז של הבית היהודי, והוצבה במקום השלישי ברשימה (אחרי היו"ר בנט ויו"ר תקומה אורי אריאל). בבחירות קיבלה הבית היהודי 8 מנדטים ושקד נכנסה לכנסת.

"ועדת שקד" ותיקון חוק שירות ביטחון[עריכת קוד מקור | עריכה]
שקד הייתה יושבת-הראש של "הוועדה לשוויון בנטל" שהוקמה על ידי ממשלת ישראל השלושים ושלוש כדי להכין חוק שיסדיר את נושא גיוס החרדים לצה"ל ושילובם במשק[24]. הוועדה עמלה שבעה חודשים תוך ויכוחים רבים על תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון וחקיקת חוק שירות לאומי-אזרחי המסדירים את גיוס בני הישיבות ושירות החרדים בצה"ל ובשירות לאומי-אזרחי. שקד אמרה שהחוק אינו מושלם ואינו שוויוני, אך הוא נחקק לתכלית ראויה - שילוב החרדים בחברה, בצבא ובמשק, ושלא ניתן להשיג יותר, שכן כפיית גיוס על החרדים לא תשיג את מטרתה[25]. ב-12 במרץ 2014 אושרו חוקים אלה[26][27].

חקיקה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
תיקון לחוק העונשין המחמיר את העונש הקבוע לעבירה של פלישה מכוונת של אדם לשטח חקלאי ולעבירה של אדם שלא נקט אמצעים סבירים למנוע כניסה של חיה שברשותו לשטח חקלאי[28].
תיקון לחוק שחרור על-תנאי ממאסר המאפשר לשופטים לקבוע שעבירת רצח היא חריגה בחומרתה, וכתוצאה מכך תימנע קציבת עונש הנאשם לפחות מ-40 שנות מאסר, וכן יימנע שחרורו בעסקאות עם ארגוני טרור או במחוות שהן חלק ממשא ומתן מדיני[29][30].
חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, ששקד נמנתה עם יוזמיו[31].
תיקון לחוק הסיוע המשפטי הנותן סיוע משפטי חינם לקורבנות עבירות מין, בפרט בכל הקשור בהרחקת עברייני מין מסביבתם[32].
תזכירי חוק להחמרת הענישה כלפי מיידי אבנים ובקבוקי תבערה, הכוללים בין היתר קביעת תקופת מאסר מינימלית ביחס למקסימום הקבוע בחוק[33], הטלת קנסות כספיים על הורים לקטינים שהורשעו ביידוי אבנים ושלילת קצבאות שונות מהורים לקטינים שנגזר עליהם עונש מאסר בגין יידוי אבנים[34]. אושר בכנסת העשרים.
חוק המאפשר לרשמי ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים[35]. החוק עבר כחלק מרפורמה מקיפה בתחום חדלות פרעון שיזמה שקד שמטרתה להקל על אנשים פרטיים ועסקים קטנים שנכנסו לפשיטת רגל עקב חובות ולאפשר את שיקומם[36].
תיקון לחוק חובת גילוי לגבי מי שנתמך על ידי ישות מדינית זרה (שמכונה "חוק שקיפות העמותות"), המחייב עמותות שרוב מימונן מגיע ממדינות זרות לציין זאת בפרסומיהן ובהופעת נציגיהן בוועדות הכנסת[37].
שרת המשפטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
  
שקד עם הנשיא ראובן ריבלין ונשיאת בית המשפט העליון מרים נאור בטקס השבעת השופטים, אוקטובר 2015
במסגרת המשא ומתן הקואליציוני על הקמת ממשלת ישראל ה-34 קיבלה שקד את תיק המשפטים. בעקבות הסתה נגד שקד מצד מתנגדיה הפוליטיים, שכללה בין השאר פרסום תמונה שלה במדים נאציים[38] ואיומים על חייה, הציבו יו"ר הכנסת וקצין הכנסת אבטחה צמודה עליה[39].

ב-14 במאי 2015 הושבעה לתפקיד שרת המשפטים. במסגרת תפקידה עמדה שקד בראש ועדת השרים לענייני חקיקה והוועדה לבחירת שופטים, והייתה חברה בקבינט המדיני-ביטחוני. שקד הייתה חברה גם בוועדה למינוי דיינים.

ב-1 ביוני 2015 גיבשה שקד מתווה פשרה שסיים את שביתת הפרקליטים בפרקליטות המדינה[40].

במטרה להיאבק בחרם על ישראל ובקמפיין ה-BDS יזמה שקד ב-2015 תוכנית לוחמה משפטית שעיקרה תביעות אזרחיות ופליליות נגד פעילי וארגוני החרם בגין פגיעה בסחר, אפליה וגזענות[41]. היא קידמה חוק שמטרתו צמצום מעורבותן של ממשלות זרות בדמוקרטיה הישראלית, ולפיו עמותות שיקבלו תרומה מישות מדינית זרה ישלמו 45% מס על התרומה[42][43].

ב-20 ביולי 2015 אישרה הכנסת תיקון לחוק העונשין שיזמו ציפי לבני ואיילת שקד, הקובע שעל מי שיידה אבנים על כלי רכב יהיה ניתן לגזור עונש של עד 10 שנות מאסר גם אם לא הוכחה כוונה לפגוע ועד 20 שנות מאסר אם הוכחה כוונה לפגוע. כמו כן החוק קובע שיידוי אבנים על שוטר או על כלי רכב משטרתי ייחשב לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות[44]. ההצעה באה בעקבות עלייה חדה בפיגועי יידוי אבנים, בייחוד ביהודה ושומרון, בשנים 2014-2015[45]. ב-2 בנובמבר 2015 אישרה הכנסת כהוראת שעה את הצעת החוק של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושרת המשפטים איילת שקד המטילה עונשי מינימום למיידי אבנים ומאפשרת שלילת קצבאות מהורים שילדיהם הורשעו ביידוי אבנים וחפצים מסוכנים[46].

ב-2016 הביאה לסיום את הליכי החקיקה של חוק המאבק בטרור, שמשרד המשפטים יזם עוד ב-2011[47], אך לא הצליח להעבירו בכנסות ה-18 וה-19. החוק מחמיר את הענישה על עבירות טרור, מרחיב את ההגדרה מהי פעילות טרור, מעגן בצורה רשמית תקנות רבות שהיו חלק מתקנות ההגנה, ומסדיר את נושא ההכרזה על ארגון כארגון טרור ואת השימוש במעצר מנהלי[48].

באוגוסט 2016 אישרה הכנסת את חוק נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות שגיבשו שקד, ציפי לבני וראש ועדת חוקה, חוק ומשפט ניסן סלומיאנסקי. חוק זה מסדיר את פעילות נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות[49], ומכוחו מינתה שקד את השופט דוד רוזן לראש הנציבות.

בנובמבר 2016 קידמה עם בנט את החוק להסדרת ההתיישבות ביהודה והשומרון שהגישו חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי, בצלאל סמוטריץ' ויואב קיש. ב-6 בפברואר 2017 עבר החוק בקריאה שנייה ושלישית ברוב של 60 תומכים מול 52 מתנגדים.

ב-22 בפברואר 2017 בחרה הוועדה לבחירת שופטים בראשותה את השופטים דוד מינץ, ג'ורג' קרא, יעל וילנר ויוסף אלרון לבית המשפט העליון[50]. שלושה מתוך ארבעת השופטים שמונו נחשבים לבעלי קו שמרני, ומינויים נתפש כהישג של שקד[51].

ביוני 2017 השלים משרד המשפטים בהנחיית שקד הליך רישום זכויות במקרקעין בישראל שהחל בשנות ה-50 של המאה ה-20, ורשם 180,000 דונם מהנגב המערבי כאדמות בבעלות המדינה[52].

בדצמבר 2017 פרסמה שקד את תזכיר חוק יסוד: החקיקה שבא להסדיר את מערכת היחסים בין הרשות המחוקקת (הכנסת) לרשות השופטת, ובפרט את נושא פסילת חוקי הכנסת על ידי בג"ץ. בתזכיר הוצע שבג"ץ לא יוכל לפסול חוק אלא בהרכב של 9 שופטים וברוב של שני שלישים, ושהכנסת תוכל להתגבר על פסילה כזו באמצעות רוב של 61 חברי כנסת.

בפברואר 2018 בחרה הוועדה לבחירת שופטים בראשותה שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון: הפרופסור אלכס שטיין, שהיה מועמדה של שקד ונחשב למשפטן מוערך ולשמרן משפטי, והשופט המחוזי עופר גרוסקופף, שנחשב אקטיביסט והיה מועמדה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. שקד זקפה לזכותה את מינויו של שטיין גם בהמשך[53].

במהלך כהונתה של שקד מינתה הוועדה לבחירת שופטים 330 רשמים ושופטים, שעל מינויים אמרה שקד: "אני גאה לומר שיש היום מקום לדעה אחרת, והיא מתנוססת בגאון. שברנו את הקונספציה"[54]. להצלחתה זו של שקד תרמה בחלק מהמקרים תמיכתו של ראש לשכת עורכי הדין בתקופתה, אפי נוה, לעומת נציגים של הלשכה בוועדה בעבר שנטו לתמוך בעמדת השופטים[55].

שקד יזמה מהלך המעביר סמכויות שיפוט בעניינים מנהליים (בפרט: תוכניות בנייה, סכסוכי קרקעות, ענייני כניסה ויציאה, צווי הגבלה ופיקוח) ביהודה ושומרון מבג"ץ לבית המשפט המנהלי בירושלים. אחת התוצאות העיקריות של מהלך זה היא שבסכסוכי קרקעות ובנייה על העותרים יהיה להוכיח בעלות על הקרקע כדי שעתירתם תתקבל, בניגוד למצב שהיה בבג"ץ. בנוסף, לדברי שקד ונוסח הצעת החוק שאושרה, מהלך זה יקטין את העומס על בג"ץ שטיפל בעתירות אלה. ב-17 ביולי 2018 השלימה שקד, ביחד עם שר הביטחון אביגדור ליברמן והח"כים ניסן סלומינסקי ובצלאל סמוטריץ', את המהלך באמצעות חקיקה בכנסת[56].

הבחירות לכנסת העשרים ואחת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-29 בדצמבר 2018, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הודיעה שקד עם נפתלי בנט כי הם פורשים ממפלגת הבית היהודי כדי להקים את מפלגת הימין החדש שתכלול דתיים וחילונים, ובמסגרתה ירוצו בבחירות אלו כיושבי ראש משותפים של המפלגה[57].

במהלך מערכת הבחירות הציגה שקד תוכנית לשינויים במערכת המשפט, שעיקרה החרגת שופטי בית המשפט העליון מהוועדה למינוי שופטים ומינוים בהמלצת שר המשפטים באישור הממשלה והכנסת לאחר שימוע ציבורי, העברת פסקת ההתגברות במתכונתה המלאה, מתן אפשרות לשר לייצג את עצמו בבית המשפט גם בניגוד לדעת היועץ המשפטי של משרדו והעברת חוק היועמ"שים - שלפיו ימונה היועץ המשפטי לממשלה בהמלצת שר המשפטים[58]. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה אף שזכתה ל-138,598 קולות, ושקד נותרה מחוץ לכנסת. ב־2 ביוני 2019 הודיע ראש הממשלה על פיטוריה, עם נפתלי בנט[59].

הבחירות לכנסת העשרים ושתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
  ערך מורחב – הבחירות לכנסת העשרים ושתיים
ב-21 ביולי 2019 הודיעו שקד ובנט במסיבת עיתונאים שאיילת שקד תעמוד בראש מפלגת ורשימת הימין החדש לכנסת ה-22. בנאומה קראה שקד לאיחוד וריצה משותפת בין הימין החדש לאיחוד מפלגות הימין ומפלגות ימין נוספות[60]. בהמשך חבר הימין החדש לאיחוד הלאומי ולבית היהודי והקים את רשימת "ימינה", עם שקד בראשה[61] הרשימה קיבלה בבחירות שבעה מנדטים[62]. מיד לאחר הבחירות התפרקה הרשימה לשתי סיעות, למרות רצונה של שקד להמשיך באיחוד[63].

הבחירות לכנסת העשרים ושלוש[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושלוש חזר נפתלי בנט לעמוד בראש הימין החדש, ובראש רשימת ימינה שרצה באותו הרכב מפלגות. שקד הוצבה במקום השלישי ברשימה, ונבחרה לכנסת אחרי שהרשימה זכתה לשישה מנדטים.

עמדותיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
התחום המדיני-ביטחוני[עריכת קוד מקור | עריכה]
שקד תומכת במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי ומדינה יהודית ודמוקרטית והגישה את הצעת חוק יסוד: ישראל - מדינת הלאום של העם היהודי ברוח זו. היא מאמינה בזכותו של העם היהודי על כל ארץ ישראל ובזכותה של ישראל להתיישב בשטחים אלה ולבנות בהתנחלויות. היא מתנגדת למדינה פלסטינית ממערב לנהר הירדן, הן מסיבות מוסריות והן מסיבות ביטחוניות. היא תומכת בתוכנית ההרגעה של נפתלי בנט ובפרט בהחלת הריבונות הישראלית על שטחי C בהדרגה, ותחילה על מעלה אדומים וגוש עציון, כדי לבצר את ירושלים מדינית, ביטחונית ודמוגרפית[64]. היא מתנגדת לשחרור מחבלים רבים בתמורה לשחרור חטופים או במסגרת מגעים מדיניים[65].

כיו"ר ישראל שלי פעלה שקד בהסברה ישראלית נגד קמפיין הדה-לגיטימציה שמתנהל נגד ישראל בעולם על ידי הפלסטינים, תומכיהם וארגוני שמאל, לרבות ארגוני ופעילי שמאל רדיקלי בישראל. היא מגדירה את קמפיין ה-BDS כטרור וכחלק מהאנטישמיות החדשה, ופועלת נגדו בזירה ההסברתית והמשפטית[66].

חוק ומשפט[עריכת קוד מקור | עריכה]
שקד מתנגדת לאקטיביזם השיפוטי ול"משפטיזציה" של המערכות הציבוריות בישראל, דבר הפוגע לדבריה ביכולת הממשלה למשול ובעיקרון הפרדת הרשויות. היא סבורה שבג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה נטלו לעצמם כוח רב המפר את האיזון בין הרשויות, ושיש לבצע שינויי חקיקה כדי שהממשלה והכנסת יוכלו לממש את המטרות שלשמן נבחרו[67].

אקטיביזם שיפוטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
שקד מתנגדת לאקטיביזם שיפוטי, ובמסגרת תפקידה כיושבת ראש הועדה למינוי שופטים היא פועלת למינוים של שופטים שמרנים הנוקטים ריסון שיפוטי[68].

בעקבות פסילתו על ידי בג"ץ פעמיים של החוק נגד הסתננות שאושר בכנסת, יזמה בכנסת ה-19 הוספה של פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שמטרתה לאפשר לכנסת לחוקק מחדש, ברוב מוחלט של 61 חברי הכנסת ובתוקף מוגבל לארבע שנים, חוק שנפסל על ידי בג"ץ בנימוק שאינו עומד בתנאי חוק היסוד[69]. הצעת חוק פרטית זו אושרה בוועדת השרים לחקיקה, אולם לא הוגשה לכנסת בשל התנגדות חלק מסיעות הקואליציה. בעקבות פסיקת בג"ץ בנושא מתווה הגז באפריל 2016 מתחה שקד ביקורת על בג"ץ ואמרה שנושא זה הוא באחריותה וסמכותה של הממשלה, ושהתערבות בג"ץ בנושא שגויה שכן אין הוא נושא באחריות למצבה המדיני והכלכלי של ישראל, ולנזק שיכול להיגרם למדינה בעקבות ביטול המתווה. היא הזכירה בהקשר זה את ציטוט "החרב והארנק" של אלכסנדר המילטון[70]. עוד כתבה בנושא התערבות בית המשפט בנושאי מדיניות ופוליטיקה:

לאותם התחומים הפוליטיים שהכרעות בהם מתקבלות בכנסת ובממשלה ושאין בהם כל הצדקה להתערבות בית המשפט העליון השופט ברק קרא "חורים שחורים". אני לעומתו קוראת להם "מרחבי משילות". כאן בדיוק באה לידי ביטוי יכולתה של הממשלה למשול ושל הכנסת לחוקק חוקים בשם העם שבחר בנציגיו. 
— איילת שקד, מסילות אל המשילות, "השילוח"[71]
לאחר שבג"ץ נמנע מלדחות על הסף עתירות שהוגשו נגד חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, אמרה שקד כי ביקורת שיפוטית על חוק יסוד היא רעידת אדמה, משפטית ופוליטית, וכי "עמעום דמותו של העם בפסקי הדין של בית המשפט העליון הוא סופו של תהליך ארוך, תהליך העובר בעשורים האחרונים על מדינת ישראל ומשנה את משטרה ללא הכר"[72].

היועץ המשפטי לממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שקד סבורה שהיועץ המשפטי לממשלה נטל לעצמו סמכויות לא לו, כולל סמכות להטיל וטו בפועל על נושאי מדיניות שבאחריות הממשלה, והפך למעשה מגורם משפטי שאמור לייעץ ולסייע לממשלה לממש את מדיניותה לגורם שהתייצב מעל הממשלה הנבחרת ופוסל את החלטותיה ואת פעולותיה כראות עיניו[73]. כמו כן הביעה את דעתה כי עדיף לוותר על ההליך של ועדת איתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, ולהפקיד את המינוי בידי שר המשפטים והממשלה, בכפוף לבחינת הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, כמקובל ביחס לתפקידים בכירים אחרים[74].

עודף חקיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאמר שפרסמה בכתב-העת "השילוח" פרשה שקד את חזונה ותפישת עולמה בכל הנוגע ליחסי שלטון, חוק ומשילות. היא כתבה שהכנסת לוקה בעודף חקיקה, הפוגעת בחירותו של האזרח. היא ביקרה בחריפות את עודף החקיקה הכלכלית והרגולציה הממשלתית (אסדרה) בשוק וכתבה שהוא פוגע בכלכלה ובעיקר בעסקים קטנים, המתקשים לעמוד בעול הרגולציה.

החקיקה בישראל הגיעה לרמה מסוכנת. החופש של האזרח בישראל נפגע עמוקות מהתחרות הזו שבין חברי הכנסת; מההתערבות המוגזמת בחייו. את התחרות הבריאה בין העסקים במשק החלפנו בתחרות מזיקה בין חברי הכנסת[75]. 
שקד הוסיפה שהיא רואה כחלק חשוב מתפקידה כיושבת ראש ועדת השרים לענייני חקיקה את פסילתן, בוועדה זו, של אלפי הצעות חוק מזיקות שמגישים חברי הכנסת[71].

המשפט ביהודה ושומרון[עריכת קוד מקור | עריכה]
שקד חותרת להשוואת החקיקה החלה ביהודה ושומרון לזו החלה בתחומי הקו הירוק. היא הנחתה את משרדי הממשלה להתייחס לתושבי יהודה ושומרון בכל הצעת חוק ממשלתית שהם מעלים, ואמרה שלא תעלה לדיון בוועדת השרים הצעת חוק ממשלתית ללא התייחסות כזאת[76]. כמו כן, היא העבירה סמכויות שיפוט מנהליות ביו"ש מבג"ץ לבית המשפט המנהלי בירושלים[56].

כלכלה וחברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שקד סבורה שיש לשלב את החרדים בחיים הציבוריים, כולל בצה"ל, בשירות לאומי ובמשק (שוק העבודה), אך יש לעשות זאת, ככל הניתן, בהידברות ובהסכמה[25]. היא הובילה את הוועדה לשוויון בנטל והתנגדה להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו, סנקציות שהוטלו בחוק לפי דרישת מפלגת "יש עתיד".

שקד מגדירה את עמדותיה הכלכליות כתמיכה בשוק חופשי וליברליזם כלכלי עם רגישות חברתית. בראיון ב-2015 אמרה שרגישות זו מתבטאת בין היתר בכך שהיא תומכת בהעלאת שכר המינימום, החלת תנאים סוציאליים גם על עובדי קבלן כמו שנעשה באותה תקופה בתחום הניקיון והאבטחה, הטלת חובת העסקת בעלי מוגבלויות על תאגידים וחברות גדולות ועוד. עוד אמרה שהיא תומכת בפירוק מונופולים וצמצום רגולציה, משום שאלה מקשים על יזמים וחברות שלא לצורך ובכך גורמים לעלייה במחירים[71][77]. היא הדגימה זאת בחוק שיזמה, המחייב רגולטורים (משרד הבריאות, משרד החקלאות ומשרד הכלכלה) להורות על שינוי אריזות של מוצרים לכל היותר רק פעם בשנתיים, משום שעלויות מעין אלה מוטלות בסופו של דבר על הצרכן[78].

בדצמבר 2019 מתחה ביקורת על ההסתדרות, וטענה שכוחה הרב פוגע במשק[79].

המסתננים מאפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
שקד רואה בתופעת ההסתננות מאפריקה לישראל איום דמוגרפי על מדינת ישראל, וכן פגיעה קשה באוכלוסיות ישראליות בשכונות העוני, בעיקר בשכונות דרום תל אביב, אשר סובלות מפשיעה מוגברת וחוסר ביטחון ברחובות עקב ריבוי המסתננים שם. היא תומכת בחקיקה נגד הסתננות ובפינוי המסתננים משכונות דרום תל אביב ובסופו של דבר הרחקתם מישראל[80]. במרץ 2014 הקימה לשכה לפניות הציבור בשכונת שפירא שבדרום תל אביב במטרה מוצהרת לסייע לתושבי דרום תל אביב להתמודד עם בעיית המסתננים[81].

פרסים ואותות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2011, כיושבת ראש תנועת ישראל שלי, נבחרה למיזם אנשי השנה של "בשבע"[82]
ב-2012 קיבלה את הפרס הישראלי לביקורת התקשורת על שם אברמוביץ'[83]
ב-2013 נבחרה לחברת הכנסת המצטיינת של מושב הקיץ בדירוג של ערוץ הכנסת[84]. במושב החורף של 2014 דורגה במקום השני ברשימה זו[85].
ב-2015 דורגה במקום ה-33 ברשימת היהודים המשפיעים בעולם של הג'רוזלם פוסט[86]
ב-2015 דורגה במקום ה-5 ברשימת הנשים המשפיעות בישראל על ידי המגזין פורבס ישראל[87]
ב-2015 נבחרה לאשת השנה של מגזין ליידי גלובס (מבית העיתון גלובס)[88]
ב-2016 דורגה במקום השני ברשימת 50 הנשים המשפיעות ביותר של ליידי גלובס[89]
ב-2016 דורגה במקום השישי ברשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר בישראל של מעריב סופהשבוע[90]
ב-2017 דורגה במקום הראשון ברשימות הנשים המשפיעות ביותר של מגזין פורבס ישראל[91] ושל מגזין ליידי גלובס.
ב-2018 דורגה שוב במקום הראשון ברשימות הנשים המשפיעות ביותר של מגזין פורבס ישראל, והייתה לאישה הראשונה שמדורגת ראשונה פעמיים ברציפות[92].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
  ציטוטים בוויקיציטוט: איילת שקד
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: איילת שקד
אתרים רשמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
  איילת שקד, באתר הכנסת
  איילת שקד, ברשת החברתית פייסבוק
  איילת שקד, ברשת החברתית טוויטר
  איילת שקד, ברשת החברתית אינסטגרם
  איילת שקד, באפליקציית טלגרם
  איילת שקד, סרטונים בערוץ היוטיוב
איילת שקד, באתר כנסת פתוחה
כתבות מהעיתונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
 
 
  איילת שקד - וידאו מערוץ 2 בפעילויות שונות
אסף שטול-טראורינג, עורך ציוני, וויקיפדיה קוראת לך, באתר הארץ, 30 ביולי 2010
חגית רוטנברג, ‏ציונות בהקשת מקלדת, באתר בשבע - ערוץ 7, 20 בינואר 2011
איילה צורף, החיילים הדיגיטליים של הימין, באתר TheMarker‏, 14 באפריל 2011
עידו אפרתי, בעלת הבית היהודי // ימי הבחירות הסוערים של איילת שקד, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2013
שחר אטואן, הגברת הראשונה של הבית היהודי לובשת ולנטינו, באתר הארץ, 5 בפברואר 2015
  אביאל מגנזי, השרה שקד: נראה כי המשילות עברה לבתי המשפט, אנשים כמוני נתפשים כבני חושך, באתר ynet, 18 במאי 2015
רונית ורדי, המהנדסת: השיטתיות של איילת שקד // פרופיל פוליטי, באתר מגזין ליברל, 25 במרץ 2015
יהודה יפרח, ‏מאמצי התגברות: כיצד תפקדה איילת שקד בתור שרת משפטים?, בעיתון מקור ראשון, 18 בפברואר 2019
ראיונות[עריכת קוד מקור | עריכה]
טל שניידר, ‏"תוך 10 שנים נחיה פה עם חצי מיליון מסתננים מוסלמים מאפריקה; הכי קל ליפי הנפש מצפון ת"א לקרוא לקלוט אותם - אבל הם מגיעים לאשדוד, לגליל", באתר גלובס, 1 במאי 2012
שי גבעתי, תכירו את המועמדת הכי מפתיעה של "הבית היהודי", באתר nrg‏, 26 בנובמבר 2012
נחמה דואק, איילת שקד מתארחת בתוכנית חיידק פוליטי בהנחיית נחמה דואק, באתר YouTube‏, 27 במאי 2013  
שי דורון, ח"כ שקד: "אנחנו צריכים להחזיר מלחמה, לא להיות ילדי הכאפות של העולם", באתר של "רשת 13", 24 בינואר 2014 (במקור, מאתר "nana10")
חן קוטס-בר, "מי שחושב שכולם יתגייסו לא חי בכדור הארץ", באתר nrg‏, 6 במרץ 2014
  קובי מידן, ‏"אנשים בלילה" עם איילת שקד, באתר iCast‏, 25 במאי 2014
יואב לימור, ריאיון עם איילת שקד, בתוכנית "ראש בראש", סרטון באתר יוטיוב, 5 בנובמבר 2014  
אורטל בן דיין, השקד פורחת, באתר "את", 27 בינואר 2015
איתן אבריאל, סמי פרץ, איילת שקד: "הצהרת הון? אני לא חייבת שכל אחד יידע מה אני עושה בכל יום", באתר TheMarker‏, 25 בפברואר 2015
דרור גלוברמן, "אנשים", ‏איילת שקד: "החברה הכי טובה שלי קוראת לי רובוט", באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 ביוני 2015  ‏
שמעון כהן, שקד: דרושות רפורמות במערכת, לא כותרות, באתר ערוץ 7, 7 ביולי 2015
ורד רמון-ריבלין, ‏"אמרו לי שהמערכת המשפטית פוגעת במי שמנסה לטלטל אותה, אבל אני לא רוצה להאמין שאנחנו מדינה חשוכה". איילת שקד, הראיון המלא, באתר גלובס, 10 בספטמבר 2015
  רינה מצליח, פגוש את העיתונות, ‏שרת המשפטים איילת שקד: נתניהו נכנע ללפיד, באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 בנובמבר 2015‏
מור שמעוני, ‏איילת שקד לא מתנצלת: "נבחרתי לקדם את האג'נדה שלי, לא של זהבה גלאון", באתר מעריב אונליין, 23 בינואר 2016
חן מענית, ‏איילת שקד: "אומרים עליי שאני 'רעש וצלצולים'? לא נעלבת", באתר גלובס, 22 באפריל 2016
  אלירן אהרון, רוצה שופטים שמרניים ולא אקטיביסטיים, באתר ערוץ 7, 1 במאי 2016
חגית ברונסקי, "הזהירו אותי שיתפרו לי תיק": ריאיון עם איילת שקד, באתר את, 12 באפריל 2017
  רינה מצליח, ‏שקד: "מעבר השגרירות? הזדמנות שפוספסה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏29 באפריל 2017‏
יובל הירשהורן, ‏"כשנשים עובדות אחת עם השנייה יש פחות אגו", באתר "פורבס ישראל", 30 ביולי 2017
תחיה ברק, ‏"בנט מאמין גדול בניהול נשי. והוא גם יודע שלא אעשה לו פוטש", באתר ‏מאקו‏‏, ‏19 בספטמבר 2017‏
חן מענית, ‏שקד: "יש נגדי 50 גוונים של הסתה, וגם הערות סקסיסטיות", באתר גלובס, 11 באוקטובר 2017
איילת שקד: סומכת על מנדלבליט, באתר וואלה! NEWS‏, 15 בפברואר 2018  
  נחום ברנע וטובה צימוקי, ‏"בתקופתי הדמוקרטיה התחזקה", באתר "ידיעות אחרונות", 6 בספטמבר 2018
רויטל עמירן, ‏"אני סובלת מהתקפות פייק ניוז אישיות נגדי": שרת המשפטים איילת שקד דוהרת כל הדרך לחקיקת חוק יסוד החקיקה, באתר גלובס, 7 בספטמבר 2018
  יובל קרני, ‏"זה לא נכון שראש הממשלה יחזיק את תיק הביטחון", באתר "ידיעות אחרונות", 22 בנובמבר 2018
אריאל כהנא, ‏"ריצה משותפת עם הליכוד? אין תרחיש כזה", באתר ישראל היום, 14 בפברואר 2019
  איילת שקד, יור הימין החדש, בריאיון לכיפה, בערוץ היוטיוב של כיפה, 20 בפברואר 2019
תחיה ברק, איילת שקד: "גוש השמאל משחק בנדמה לי, גם היום ברור שמי שיהיה ראש הממשלה זה נתניהו", באתר את, 3 במרץ 2019
ראיונות לתוכנית "הנבחרים" עם דוד בן בסט  דוד בן בסט מראיין את איילת שקד, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏10 בינואר 2014
  דוד בן בסט מראיין את איילת שקד, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏29 בספטמבר 2017
  דוד בן בסט מראיין את איילת שקד, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏14 בפברואר 2020
  דוד בן בסט מראיין את איילת שקד, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏19 ביוני 2020
  דוד בן בסט מראיין את איילת שקד, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏18 בספטמבר 2020
  דוד בן בסט מראיין את איילת שקד, "הנבחרים", באתר YouTube, ‏4 בדצמבר 2020
ממאמריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הבלוג של איילת שקד, באתר mako בשנים 2011–2013
הזמן להתחרט: תור ארגוני השמאל להתנצל, באתר nrg‏, 4 באפריל 2011
אובמה, תתעורר, באתר nrg‏, 14 ביוני 2010
חסרים מחבלים מוכשרים, באתר nrg‏, 7 בדצמבר 2009
"מבשלים אותנו" - על המשא ומתן עם הפלסטינים ודרישת אבו מאזן לשחרר רוצחים ערבים-ישראליים, ידיעות אחרונות, 13 באפריל 2014 (העתק באתר של שקד)
רוויתי מכותבים כמו רוית הכט, באתר הארץ, 18 במאי 2014
מסילות אל המשילות, השילוח 1, אוקטובר 2016
יאיר לפיד ואיילת שקד, ‏"עוצרים את טירוף החקקת", השילוח גיליון 3, פברואר 2017
מנאומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
  איילת שקד בוועדת הכלכלה של הכנסת בנושא חוסר האיזון בשידורי תחנת גל"צ, סרטון באתר יוטיוב, 27 ביוני 2011
  איילת שקד בנאום חריף לתקשורת בישראל: זעקת הציבור השקוף, בערוץ היוטיוב של ישראל שלי, 2012
  נאום הבכורה של איילת שקד בכנסת, סרטון באתר יוטיוב, 18 בפברואר 2013  
ח"כ איילת שקד: החוק יאפשר את המשך קיום עולם התורה במלוא עוזו וגיוס אלו שאינם לומדים, סרטון באתר יוטיוב, 11 במרץ 2014  
  עימות פוליטי בבר אילן – יריב אופנהיימר מול איילת שקד, סרטון באתר יוטיוב
עדו בן פורת, שקד: "מדינת ישראל חולה במשפטטת", באתר ערוץ 7, 8 בספטמבר 2015 (הנאום המלא)
כנס קהלת: שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד על בעיית סמכויות היועמ"ש, ערוץ היוטיוב של פורום קהלת, 8 באוקטובר 2015  
אורי ישראל פז, שרת המשפטים: "נהיה מדינה דמוקרטית יותר ככל שנעמיק את זהותה היהודית", באתר "תקדין", 14 בדצמבר 2015
  A conversation with Ayelet Shaked Israel`s Minister of Justice CJL 2015, בערוץ היוטיוב של Centre for Jewish Life - London (באנגלית)
מערכת, נאום החירות של השרה איילת שקד, באתר מידה, 30 באוגוסט 2016
  עדו בן פורת, שקד מציגה: "תכנית איתנות לאומית", באתר ערוץ 7, 24 בינואר 2017 (הנאום המלא ביוטיוב)
נאום פורום "קהלת" - פסילת חוקי יסוד: על חלם ופסילת חוקי יסוד. או: למה חלקים בשמאל מתנהגים בחלמאות ובצורה שמסכנת את הדמוקרטיה?, דף הפייסבוק של שקד, 9 באוקטובר 2018
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
^ רונית ורדי, "המסע של נפתלי בנט לצמרת", מגזין ליברל, גיליון 3, עמ' 36, יולי 2014
^ שי שטרן פגש את איילת שקד וחזר קצת מאוהב, באתר ‏מאקו‏‏, ‏19 בדצמבר 2012‏
^ העסקה הגדולה של איילת שקד: רכשה וילה בת"א בכ-6.5 מיליון שקל, באתרTheMarker‏, 16 בספטמבר 2015
^ איילת שני, שיחה עם מתנחלת תל אביבית, באתר הארץ, 22 ביוני 2012
^ לקפוץ מעלה אל:1 2 עפרה לקס, עניין אישי - איילת שקד, באתר ערוץ 7, 9 בינואר 2015
^ שרה ליבוביץ-דר, מאחורי הקלעים של הקרב בין איילת שקד ומרים נאור, באתרמגזין ליברל, 8 באוגוסט 2017
^ מורן אזולאי וטובה צימוקי, נחשף בעלה הטייס של איילת שקד, באתר ynet, 05.08.18
^ בכמה מכרה איילת שקד את ביתה בשכונת בבלי בת"א – ומה היא סיכמה עם מבקר המדינה?, באתר TheMarker‏, 17 בינואר 2016
^ לקפוץ מעלה אל:1 2 3 איילה צורף, החיילים הדיגיטליים של הימין, באתר TheMarker‏, 14 באפריל 2011
^ אהוד בן עזר, חדשות בן עזר, גיליון מס' 406, 1 בינואר 2009
^   הערב ב"המקור": מי אתה באשר אל מסרי?, באתר של "רשת 13", 2 בפברואר 2011 (במקור, מאתר "nana10")
^ סערת אריאל: דביר בנדק התנצל, הימין התקפל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏14 בנובמבר 2010‏
^ עמיחי אתאלי, חולקים כבוד לחללי צה"ל ניצולי השואה, באתר nrg‏, 8 במאי 2011
^   ישראל שלי ולא של השמאל: תנועה חדשה נגד דעותיהם של מגישי גל"צ, באתר של "רשת 13", 23 ביוני 2011 (במקור, מאתר "nana10"); מתוך התוכנית "לונדון את קירשנבאום"
^ במקום חיילים מול אזרחים, יעמדו יהודים מול ערבים - "זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה, בה נדרשת מעורבות ושותפות פעילה של הציבור הישראלי במערכה מדינית, כשהפעם הקרב הוא הסברתי-תעמולתי. לא נעמוד מהצד ונביט בפלסטינים כשהם עושים שימוש מעוות בתקשורת העולמית ככלי ניגוח בחוסנה של ישראל. נצעד ונגן יחד על ישראל ועל חיילינו."
^ איילת שקד, ‏בקרוב: מאה אלף מסתננים בישראל, באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 בנובמבר 2011‏; הזמנה להפגנה נגד שטף המסתננים באתר "ישראל שלי"
^ איילת שקד וסתיו שפיר בעימות בערוץ הכנסת, סרטון ביוטיוב, דקה 1:40
^ פנחס וולף‏, איילת שקד נבחרה למוסדות הליכוד רק לפני שנה, באתר וואלה! NEWS‏, 3 בינואר 2013
^ זאב קם, מדוע באמת פרשו בנט ואיילת שקד מהליכוד?, באתר nrg‏, 20 בינואר 2013
^ איתמר פליישמן, לראשונה: חילונית תתמודד לרשימת הבית היהודי, באתר ynet, 10 ביוני 2012
^ שלמה פיוטרקובסקי, בנט: מתמודד על ראשות המפד"ל, באתר ערוץ 7
^ Jewish Home Knesset Chair to Kerry: You are a Hypocrite, אתר JewishPress, ‏15 באוגוסט 2013
^ חוק משאל עם אושר סופית במליאת הכנסת, באתר הכנסת, 12 במרץ 2014
^ דנה ויס, ‏טירונית בקרב: השבוע הגורלי של ח"כ איילת שקד, באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 בפברואר 2014‏
^ לקפוץ מעלה אל:1 2 חן קוטס-בר, "מי שחושב שכולם יתגייסו לא חי בכדור הארץ", באתר nrg‏, 6 במרץ 2014 (ריאיון עם איילת שקד).
  ביוטיוב: ח"כ איילת שקד: החוק יאפשר את המשך קיום עולם התורה במלוא עוזו וגיוס אלו שאינם לומדים, 11 במרץ 2014
^ הכנסת אישרה את חוק הגיוס ברוב של 67 בעד, מול מתנגד אחד, נענע10, 12 במרץ 2014
^ מליאת הכנסת אישרה סופית חוק הגיוס, באתר הכנסת, 12 במרץ 2014
^ אושר סופית: תוחמר הענישה על כניסה אסורה לשטח חקלאי, אתר הכנסת, 18 במרץ 2014
^ אושר סופית: רוצחים בנסיבות חריגות בחומרתן לא ישוחררו בעסקאות לפני שריצו לפחות 40 שנה מעונשם, אתר הכנסת, 3 בנובמבר 2014
^ זאב קם, אושר בכנסת חוק המחבלים שימנע שחרור רוצחים, באתר nrg‏, 3 בנובמבר 2014
^   חוק קידום התחרות בענף המזון, התשע"ד-2014, במאגר החקיקה הלאומי באתר הכנסת
^ חדשות nana10, עבר בוועדת השרים: המדינה תסייע לנפגעי עבירות מין להרחיק את הפוגע מהעבודה, באתר של "רשת 13", 21 ביוני 2015 (במקור, מאתר "nana10"),
אושר סופית: סיוע משפטי לנפגעי עבירות מין, בנוגע לחזרת הפוגע לסביבת הנפגע, אתר הכנסת, 29 ביולי 2015
^ תזכיר חוק העונשין (תיקון מס'...) (קביעת עונשי מינימום לעבירות יידוי אבנים), התשע"ו-2015, הופץ ב-24 בספטמבר 2015 על ידי משרד המשפטים באתר החקיקה הממשלתי
^ תזכיר חוק הטלת התחייבות על הורים לילדים שאינם ברי אחריות פלילית בעבירות של ידוי אבנים (הוראת שעה), התשע"ו-2015, הופץ ב-12 בנובמבר 2015 על ידי משרד המשפטים באתר החקיקה הממשלתי
^ חן מענית, ‏"חייב שאין לו כסף - מה יעזור שניכנס בו ונתלה אותו?", באתרגלובס, 12 במרץ 2016
^ אלה לוי-וינריב, ‏איילת שקד מציגה: רפורמת השיקום לפושטי רגל וחברות בקריסה, באתר גלובס, 3 באוגוסט 2015
^ חוק שקיפות העמותות באתר הכנסת, 11 ביולי 2016
^ עודד ירון, לפעמים נאצי זו רק עוד שכבה בפוטושופ, באתר הארץ, 11 במאי 2015
^ זאב קם, בשל איומים: אבטחה הוצמדה לאיילת שקד, באתר nrg‏, 11 במאי 2015,
עמרי נחמיאס‏, אבטחה הוצמדה לאיילת שקד בעקבות איומים על חייה, באתרוואלה! NEWS‏, 11 במאי 2015
^ יעל פרידסון, בתום ארבעה חודשים: תמה שביתת הפרקליטים, באתר nrg‏, 1 ביוני 2015
^ אריאל כהנא, עוברים להתקפה: ישראל תתבע פעילי חרם ברחבי העולם, באתרnrg‏, 17 ביוני 2015
^ הדס ברוה, איילת שקד הופכת את העמותות לאויבות המדינה, באתר nrg‏, 31 במרץ 2015
^ שקד על עמותות השמאל: "פועלים מתוך שנאה עצמית", באתר גלי צה"ל, 24 ביוני 2015
^ מורן אזולאי, אושרה החמרת עונש למיידי אבנים: "מחבלים", באתר ynet, 20 ביולי 2015
^ ​נצ"מ שמעון נחמני בדיון שנערך בוועדת חוקה בנושא ענישת מיידי אבנים: בשנת 2013 נרשמו 7,886 אירועי זריקת אבנים, לעומת 18,726 בשנת 2014 השנה נעצרו 634 חשודים עד תום ההליכים, אתר הכנסת, 15 ביולי 2015
^ חזקי עזרא, אושר סופית: תוחמר הענישה על מיידי אבנים, באתר ערוץ 7, 2 בנובמבר 2015
^ משרד המשפטים, הצעת חוק המאבק בטרור עברה בקריאה ראשונה, באתר משרד המשפטים, 5 באוגוסט 2011
^ מורן אזולאי, "חוק הטרור" אושר: מאסר עולם למחבל - 30 שנה בכלא, באתר ynet, 15 ביוני 2016,
גדעון אלון, ‏השב"כ על חוק הטרור: "זהו חוק הטרור המתקדם בעולם", באתרישראל היום, 15 ביוני 2016 20:01
^ גלי גינת וטל שלו‏, אושר חוק נציבות הביקורת על הפרקליטות: "אין איש מעל החוק", באתר וואלה! NEWS‏, 3 באוגוסט 2016
^ עמית סגל וגיא פלג, ‏ניצחון לשקד: אלה 4 שופטי העליון, באתר ‏מאקו‏‏, ‏22 בפברואר 2017‏
^ עוזי ברוך, בנט לערוץ 7: שקד עשתה היסטוריה, באתר ערוץ 7, 22 בפברואר 2017,
עמית סגל, על ארבע: הניצחון של שקד על ביהמ"ש העליון, באתר nrg‏, 24 בפברואר 2017
^ קלמן ליבסקינד, ‏סוף הסיפור: אחרי 64 שנה, איילת שקד שינתה את כללי המשחק בנגב, באתר מעריב אונליין, 3 ביוני 2017
^ שר אינו עציץ פוסט של איילת שקד בפייסבוק
^ רויטל חובל, שקד בטקס השבעת שופטים: "שברתי את הקונספציה של מערכת המשפט", באתר הארץ, 8 בינואר 2019
^ מתן ברניר, ‏ציר איילת שקד-אפי נוה: הברית שטרפה את הקלפים ושינתה את מאזן הכוחות, באתר גלובס, 17 בינואר 2019
^ לקפוץ מעלה אל:1 2 אושר סופית: העברת סמכויות הנוגעות לאיו"ש מבג"ץ לבימ"ש מינהלי, באתר הכנסת, 17 ביולי 2018,
משה ויסטוך, ‏"חגיגות השמאל קיצוני הסתיימה": סמכויות שיפוט ביו"ש הוצאו מידי בג"ץ, באתר כיפה, 17 ביולי, 2018 .
^ מורן אזולאי, בנט ושקד הכריזו על מפלגת "הימין החדש": "איבדנו את היכולת שלנו להשפיע", באתר ynet, 29 בדצמבר 2018;   יובל קרני, מורן אזולאי, ‏"יש בינינו אינספור מחלוקות. גם לנו יש אגו. אבל לשותפות הזו אין תאריך תפוגה", באתר "ידיעות אחרונות", 7 במרץ 2019
^ יקי אדמקר‏, ביטול הוועדה למינוי שופטים, הגבלת היועמ"ש: תכנית שקד למערכת המשפט, באתר וואלה! NEWS‏, 18 במרץ 2019
שקד הציגה את ה"מהפכה המשפטית" באתר Mako, החדשות, 18 במרץ 2019
^ יובל קרני ואיתמר אייכנר, נתניהו פיטר את נפתלי בנט ואיילת שקד, באתר ynet, 2 ביוני 2019; טובה צימוקי ויעל פרידסון, איילת שקד נפרדה ממשרד המשפטים: "עוד אחזור לכאן", באתר ynet, 4 ביוני 2019.
^ מורן אזולאי, שקד תעמוד בראש הימין החדש: "למדנו מהטעויות", באתר ynet, 21 ביולי 2019.
^ אמיר אלון, מורן אזולאי, יובל קרני ועמיחי אתאלי, הפנים והרשימות: אלו המועמדים לכנסת ה-22, באתר ynet, 2 באוגוסט 2019; עופר חדד, ‏איילת שקד: "רואה עצמי ראש ממשלה", באתר ‏מאקו‏‏, ‏29 ביוני 2019‏   יובל קרני, מורן אזולאי, ‏"כשבעלי אופיר ואני ראינו בטלוויזיה את פיזור הכנסת הוא אמר: 'אוי, לא, אני לא מאמין שזה קורה לי'. כבר היו לנו תוכניות לחיים טובים ונינוחים לכמה שנים", באתר "ידיעות אחרונות", 24 ביולי 2019
^ טל שניידר, ועדת הבחירות פרסמה את התוצאות הסופיות של הבחירות, גלובס, ‏2019-09-20
^ צעד ימינה, שניים אחורה, ynet, ‏2019-09-20
^ עדו בן פורת, שקד מציגה: "תכנית איתנות לאומית", באתר ערוץ 7, 24 בינואר 2017.
^ עמרי נחמיאס‏, אושר "חוק המחבלים": "הם צריכים למות בכלא, וכך יהיה", באתר וואלה! NEWS‏, 04 בנובמבר 2014
^ טל שלו‏, איילת שקד: "תנועת ה-BDS היא ארגון טרור שעלינו לסכל", באתרוואלה! NEWS‏, 18 בספטמבר 2016,
אלירן אהרון, איילת שקד בכנס ערוץ 7: מלחמה ב-BDS, באתר ערוץ 7, 19 בספטמבר 2016
^ אביאל מגנזי, השרה שקד: נראה כי המשילות עברה לבתי המשפט, אנשים כמוני נתפשים כבני חושך, באתר ynet, 18 במאי 2015
^ עדו בן פורת,שקד: מעדיפה שופטים שמרנים ומרוסנים, באתר ערוץ 7, י"א בכסלו תשע"ח 29/11/17
^ יהונתן ליס, השרים אישרו את חוק עוקף בג"ץ של ח"כ שקד, באתר הארץ, 26 באוקטובר 2014
^   חזקי עזרא, שקד הודפת את הביקורת, באתר ערוץ 7, 4 באפריל 2016 - נאומה של שקד בכנס עורכי הדין 2016
^ לקפוץ מעלה אל:1 2 3 איילת שקד, ‏מסילות אל המשילות, השילוח 1, אוקטובר 2016
^ אביעד גליקמן, שקד על האפשרות כי חוק הלאום ייפסל בבג"ץ: "רעידת אדמה משטרית", באתר חדשות 13 (לשעבר ערוץ עשר), 5 בספטמבר 2018
^ אביעד גליקמן, שקד: "היועץ המשפטי מעולם לא הוסמך להחליף את הממשלה", באתר של "רשת 13", 7 באוקטובר 2015 (במקור, מאתר "nana10")
כנס קהלת: שרת המשפטים, ח"כ איילת שקד על בעיית סמכויות היועמ"ש, ערוץ היוטיוב של פורום קהלת, 8 באוקטובר 2015
^ ריאיון עם שרת המשפטים על תפקיד הייעוץ המשפטי בהליכי חקיקה וגבולותיו, באתר פורום קהלת, 30.10.2016
^ איילת שקד, ‏מסילות אל המשילות, השילוח 1, 12 באפריל 2017
^ חור אוריאל ניזרי, ‏החלת הדין הישראלי ביו"ש – השרה שקד: כל חוק יעבור התייחסות לתושבי יו"ש, באתר "תקדין", 6 ביוני 2017.
^   כנס מדדים 2017 - איילת שקד, בערוץ היוטיוב של כלכליסט, מרץ 2017
^ "שקד על נתניהו: מע"מ אפס על מוצרי יסוד – כלכלת בחירות", אתר מידה, 8 בינואר 2015
^ איילת שקד, ‏איילת שקד בטור מיוחד ל"גלובס": "ההסתדרות גורמת נזק למשק", באתר גלובס, 5 בדצמבר 2019
^ איילת שקד, ‏הם לא פליטים, הם מסתננים, באתר ‏מאקו‏‏, ‏13 בדצמבר 2011‏.
^ חברת הכנסת שקד חנכה לשכה חדשה לפניות הציבור בדרום תל אביב, האתר הרשמי של איילת שקד, 13 במרץ 2014
^ אבי סגל, ‏חיילי הפייסבוק נגד פוסט ציונות, באתר בשבע - ערוץ 7, 29/09/2011 (במהדורה המודפסת פורסם בעמוד 12 של מגזין "אתנחתא")
^ מירב ארד, איילת שקד - זוכת פרס ביקורת התקשורת 2012, באתר News1 מחלקה ראשונה‏, 25 בינואר 2012
^ כבוד לבית היהודי: איילת שקד - הח"כית המצטיינת במושב האחרון, באתרכיפה, 29 באוגוסט 2013
^ דירוג השרים והח"כים: בנט ושקד בשלישייה הפותחת, כיפה (אתר אינטרנט), 27 במרץ 2014
^ "מעריב סופהשבוע", 22 במאי 2015
^ "מעריב השבוע", 19 באוגוסט 2015
^ אשת השנה של "ליידי גלובס": שרת המשפטים איילת שקד, באתר גלובס, 8 בספטמבר 2015.
^ 50 הנשים המשפיעות ביותר בישראל ל-2016, באתר גלובס, 15 בספטמבר 2016 והדירוג עצמו
^ כתבי מעריב, ‏פרויקט מיוחד: 100 האנשים המשפיעים בישראל, מקומות 1–10, באתר מעריב אונליין, 30 בדצמבר 2016.
^ הרשימה באתר פורבס,
תקציר הרשימה על איילת שקד, פורבס, יולי 2017
^ ידיעה באתר פורבס ישראל ושער המגזין בפייסבוק, יולי 2018.

 

הסתרהשרי המשפטים בממשלת ישראל
פנחס רוזן • דב יוסף • חיים כהן • יעקב שמשון שפירא • חיים יוסף צדוק • מנחם בגין • שמואל תמיר • משה נסים • יצחק מודעי • אברהם שריר • דן מרידור • דוד ליבאי • יעקב נאמן • בנימין נתניהו • צחי הנגבי • יוסי ביילין • מאיר שטרית • יוסף לפיד • ציפי לבני • חיים רמון • דניאל פרידמן • איילת שקד • אמיר אוחנה • אבי ניסנקורן • בני גנץ
 
הצגהחברי הכנסת המכהנים בכנסת העשרים ושלוש
בקרת זהויות  
GND: 117407499X
VIAF: 4793154592515643370007
WorldCat (עם VIAF): 4793154592515643370007
קטגוריות: רשימת חברי הכנסת
שרי המשפטים בממשלות ישראל
שרי ממשלת ישראל
בוגרות תנועת הצופים בישראל
חברי כנסת מטעם הבית היהודי
זוכי הפרס הישראלי לביקורת התקשורת
בוגרות תיכון עירוני ד' (תל אביב)
חברי הכנסת התשע עשרה
חברי הכנסת העשרים
חברות הכנסת
שרות המשפטים בממשלות ישראל
יושבי ראש ונשיאי עמותות
מנהלות ישראליות
בוגרות אוניברסיטת תל אביב
פעילות הליכוד
פעילות מפלגת הימין החדש
מהנדסות ישראליות
ישראל: ראשי מפלגות
חברי הכנסת העשרים ושתיים
חברי הכנסת העשרים ושלוש
שרים שלא היו חברי כנסת
שרות ממשלת ישראל השלושים וארבע
ישראליות שנולדו ב-1976
משובים קודמים
משוב על הערך 

דף זה נערך לאחרונה ב־19:52, 7 בינואר 2021.
הטקסט מוגש בכפוף לרישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה 3.0; ייתכן שישנם תנאים נוספים. ר' את תנאי השימוש לפרטים.

אילת שקד 2