רבי יוסף חיים הבן איש חי


הרב יוסף חיים מבגדאד ("בן איש חי"; כ"ז באב ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835[1] - י"ג באלול ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909) היה מקובל, דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם. מכונה הבן איש חי על שם ספרו.


תוכן עניינים


תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]חייו:

חכמי בבל. מימין לשמאל: הרב עזרא כהן, הרב יצחק מג'לד, הרב משה שמאש, הרב אברהם הלל, הרב דוד פאפו, הרב ששון סמוחה, הרב אליהו עובדיה, הרב עבדאללה סומך, הרב אלישע דנגור, הרב יוסף חיים, הרב עזרא דנגור, הרב עזרא אדם, הרב יחזקאל משה הלוי, הרב ששון ישראל והרב שמואל מג'לד.

נולד בבגדאד למזל טוב ולרב אליהו חיים בן הרב משה חיים, אשר שימש כרבה הראשי של בגדאד בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים. דודו היה הרב עבדאללה בן משה חיים.


המוציאים לאור של ספר ההלכה המרכזי שלו, "בן איש חי"[2], מספרים בהקדמה שכאשר היה כבן שבע שנים, נפל לתוך באר עמוקה תוך כדי משחק ובנס ניצל. בהיותו בבור נדר שכשיצא מהבור יקדיש את כל חייו רק ללימוד תורה[3].


את ראשית לימודיו התחיל בתלמוד תורה אצל דודו, אחי אמו, הרב דוד חי מאיר יוסף ניסים סלמאן מעתוק.


בגיל 14, למרות גילו הצעיר, התקבל לבית המדרש לרבנים "בית זלכה" בראשותו של הרב עבדאללה סומך, והיה לתלמידו המובהק. מסופר כי אביו, הרב אליהו, התכתב בשאלות הלכה עם הרב חיים פלאג'י, רבה הראשי של האימפריה העות'מאנית. אביו ידע על גדלות בנו בתורה והתייעץ עמו באחת השאלות ששלח אליו הרב חיים פלאג'י. יוסף חיים הבן שלח תשובה מפורטת בשמו, ולאחר מספר ימים שלח גם אביו תשובה. הרב חיים פלאג'י השיב לרב אליהו שבנו הקדימו כבר והוא עתיד להיות ענק בתורה.


בשנת ה'תרי"א (1851), בגיל 17 נישא לרחל, בתו של הרב יהודה סומך (דודו של רבי עבדאללה סומך)[4], ולהם נולדו בן ובת. התפרנס משותפות עסקית עם ארבעת אחיו. אף על פי שלא היה שותף פעיל בניהול, הקפיד שהשותפים הפעילים ינהלו על פי ההלכה. סירב לקבל שכר כרב קהילה, ומימן את הוצאות ספריו מכספו. מטעמי צניעות, לא העסיק בביתו משרתות מעל גיל 12 ומתחת לגיל 60 משום שלא רצה להכשל באיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (באותה תקופה רווחה החזקת משרתות ערביות בקרב יהודי בגדאד).


הרב יוסף חיים היה בקשר רציף עם מקובלי ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, אימץ ממנהגיהם והנחיל אותם ליהודי בבל.


מנהיגותומנהיגותו:
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תמונה מיום כ"ח באב ה'תרל"ז, בגדאד (מימין לשמאל) - עומדים: שוחט, חכם ניסים (אחיו של הבן איש חי), חכם יחזקאל (אחיו של הבן איש חי), משרת הודי של אהרון גבאי. יושבים: הגביר יוסף גורג'י, אהרון גבאי, הבן איש חי. יושבים על השטיח: חכם משה (אחיו של הבן איש חי), הנער אברהם חיים (בנו של חכם ניסים)

בז' באלול ה'תרי"ט (1859) נפטר אביו, והרב יוסף חיים, אשר עד אז נמנע מלהתבלט בציבור, קיבל עליו להנהיג את קהילת בגדאד. מנהיגותו לא התבטאה בקבלת משרה רבנית רשמית, אלא בכך שכל השאלות הקשות בהלכה היו מובאות אליו ובכך שהיה דורש בפני הציבור. את דרשתו הראשונה נשא ביום י"ג באלול, בתום השבעה על אביו, ומאז הנהיג את קהילת בגדאד במשך חמישים שנה עד יום מותו. הוא היה דורש מדי שבת לאחר תפילת מנחה לפני אלפי אנשים.


על גדולתו סיפר הרב יחזקאל משה הלוי, ראש הדיינים בבגדאד:


אם יאמר לי רבי יוסף חיים על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין, לא אהרהר אחר דבריו... דבריו...

רוב ברכות, הקדמת המחבר

הרב יוסף חיים פעל לקירוב התורה לציבור על ידי דרשות וחיבורים המותאמים לאופי הציבור. השפעתו הייתה רבה בקרב יהודי עיראק, הודו, פרס ויהודים ספרדים בארץ ישראל.


עם זאת, על דרך פסיקתו הבלתי שגרתית (ראו בהמשך), מנהגיו וחידושיו הקבליים קמו לרב חיים מתנגדים מקרב תומכי השיטות הרציונליסטיות בפסיקת הלכה והתפתח פולמוס על דפי עיתון "הלבנון". רבים מחכמי ומכובדי בגדאד קמו להגן על רבם ופירסמו תשובות חריפות בעיתון הלבנון נגד "מוציאי הלעז" (כלשונם), החרימו אותם ומנעו את כניסתם לכל בתי הכנסת בבגדאד, גם רבנים שטענו כנגד חידושי הרב חיים בנוסחאות תפלה וכיוצא בזה, הוחרמו.


בארץ ישראלישראל:
[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב הזכיר תדיר את ארץ הקודש בדרשותיו, ודאגתו לשלומם של היושבים בה הייתה רבה. ולא רק בדיבורים באה לידי ביטוי אהבה זו אלא גם במעשים. הרב יוסף חיים נהג לשלוח את ספריו לדפוס בירושלים ובכך לעזור בפרנסת אנשי ירושלים ולהביע את מעלתה וקדושתה של ארץ ישראל בעיניו. כמו כן הקפיד כי כל הכספים אשר נאספו בקופות ארץ ישראל אכן יגיעו ליעדם על ידי שד"ר (שלוחי דרבנן מארץ ישראל), ותמך רבות מכספו ואף שידל נדיבים מבני קהילתו לבנות בארץ ישראל. בהשפעתו תרם הגביר יוסף אברהם שלום מכלכותא את כל הונו להקמת ישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים, וזאת לאחר ששכנע אתו כי עדיף להשקיע בדבר לטובת הנשמה היהודית מאשר לגוף (במקור רצה הגביר להקים בית חולים). הרב יוסף חיים עצמו רכש לו בית ושדה בארץ ישראל, כדי לקיים בה מצוות התלויות בארץ.


בכ"ה בניסן ה'תרכ"ט (1869), יצא הרב יוסף חיים עם אחיו הרב יחזקאל על מנת לעלות לרגל לארץ ישראל ולהשתטח על קברי הצדיקים שבה. ביום י"ב באייר הגיעו לדמשק ובה קיבלו את פניהם כל גדולי העיר וליוו אותם בדרכם לקברי התנאים בגליל. שם ישב הרב יוסף חיים מספר ימים בקבר בניהו בן יהוידע. נתגלו לו שם "סודות רבים וגדולים", ואף "נשמתו באה מנשמתו של בניהו בן יהוידע" ולכן קרא לספריו בשמות של בניהו בן יהוידע ובכינוייו[5]. גם בקברו של רבי שמעון בר יוחאי ביקר, ובו חיבר את הפיוט "ואמרתם כה לחי". משם המשיכו לירושלים, בהגיעם אליה, לאחר תלאות רבות, התקבלו בכבוד גדול על ידי כל חכמי וגדולי ירושלים. אחת הסיבות לנסיעתו של הרב יוסף חיים הייתה ללמוד עם תלמידי ישיבת המקובלים בית אל. לאחר מכן המשיך דרומה לחברון, לפקוד את קברי האבות במערת המכפלה ולבקר את גיסו הרב אליהו מני, אשר כיהן בה כרב ראשי. בשובו לעירו הביא הרב חיים מארץ ישראל עפר, אותו פיזר על רצפת בית הכנסת בו התפלל ואבן מירושלים אותה קיבע בראש כותל המזרח שבבית הכנסת. ביום ז' באב ה'תרמ"ב (1882) נפטרה אמו ומאז במשך שבע שנים לא יצא מפתח ביתו אפילו לדרוש ברבים.


בשנת ה'תרס"ח (1908) נסע הרב יוסף חיים לכפר כפיל שבעיראק, להשתטח על קבר יחזקאל הנביא, ושם חיבר את ספרו "מראות יחזקאל". כעבור יותר משנה יצא שוב לקברו של יחזקאל הנביא אך לא הגיע למחוז חפצו, בדרכו ליד הכפר גץ תקפה אותו מחלה, וביום י"ג באלול ה'תרס"ט, נפטר.


ארונו הובא במסע בן יומיים מהכפר גץ לעיר בגדאד. היו מיהודי בבל שפקדו את קברו בכל יום שישי[דרוש מקור].


בבית הקברות בהר הזיתים, לצד קברו של דודו, הרב עבדאללה בן משה חיים, ישנה מצבה שעליה כתוב כי הרב אברהם חיים עדס חלם שהעלו את מיטתו וקברוהו בירושלים, וכן שבא קברן לרב בן ציון חזן ואמר לו שקבר את הרב יוסף חיים במקום זה וביקש בתמורה חצי לירה זהב[6][7].


נכדו היה הרב דוד חיים.

דרכו בפסיקת הלכה[עריכת קוד מקור | עריכה]הלכה:


כמקובל בקרב הספרדים, גם רבי יוסף חיים קיבל את העיקרון שיש ללכת אחר מרן השולחן ערוך[8]. עם זאת, פעמים רבות הכריע שלא כדעתו. בנוסף, דרכו של הבן איש חי להתחשב בפסיקת ההלכה בדעות המקובלים ובפסקיו משלב מפסקי האר"י ורבי שלום שרעבי (הרש"ש), לעיתים גם כאשר הם מנוגדים לדעת השולחן ערוך והאחרונים. סידור הפסקים נובע מתוך רמזים אסוציאטיביים, שימוש רב בדרשה על אותיות, גימטריה וכדומה. ספרי הפסיקה של הרב אינם שיטתיים, כשולחן ערוך, אלא ערוכים לפי סדר פרשות השבוע, בדומה לספרי דרשנות. לשיטתו, קיום המצוות והתפילה מהוים גם פעולה מיסטית, הוא הקפיד על ביצוע מדויק של המצוות, על הגייה מיוחדת של התפילה ועל פרשנות מילולית.


הרב עובדיה יוסף יצא בספרו הליכות עולם כנגד שיטת הבן איש חי, מייצג את הקוטב ההפוך בפסיקת הלכה ופוסק כשיטת השולחן ערוך, והסביר כי הבן איש חי היה בגדר "חסדאין מיליה" ולכן החמיר כנגד השולחן ערוך[9]. למרות הערותיו, התייחס הרב עובדיה יוסף לבן איש חי כאל "גאון עוזנו ותפארתנו, רבן של כל בני הגולה, אביר הרועים, סבא דמשפטים, מופלא שבסנהדרין, המאיר לארץ ולדרים, הגאון הגדול מבצר עוז ומגדול"[10].

דרשותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]דרשותיו:


חלק ניכר מפועלו המנהיגותי של הרב יוסף חיים היה בדרשות ושיעורים. בכל יום נשא שני שיעורים: בכל בוקר לאחר תפילת ותיקין, שיעור ב"שולחן ערוך", "עין יעקב" ו"חק לישראל" במשך שעה וחצי, לאחר תפילת מנחה - שיעור בפרשת השבוע וענייני דיומא במשך שעה. שיעורים אלו התקיימו במועדם וכסדרם במשך 50 שנה; ומדי ארבע שנים, כאשר סיים הרב יוסף חיים ללמד את סדר הלכות שולחן ערוך, היה עורך סעודת מצווה רבת משתתפים.


בכל שבת היה הרב נושא את דרשתו בבית הכנסת הקטן של בגדאד "סלאת אל זע'ירי", שבו כ-1,000 מקומות ישיבה ובמשך כשלוש שעות היה דורש בענייני פרשת השבוע; דבריו היו מתובלים תדיר בדברי הלכה, הגדה, משלים, חידות וסיפורי מעשיות.


בארבע שבתות בשנה: בשבת תשובה, בשבת זכור, בשבת הגדול ובשבת כלה (שבת שלפני חג השבועות), היו מתכנסים רבבות מיהודי בגדאד בבית הכנסת הגדול בעיר אשר בו כעשרת אלפים מקומות ישיבה, "סלאת אל כבירי" ומאזינים לדרשותיו של הרב יוסף חיים.


בדרשותיו היה הרב יוסף חיים משלב דברי אגדה ומוסר, ואף בהקדמה לספרו "בן איש חי" כתב "ידוע כי לדרוש בהלכות בלבד אין לב המון העם נמשך אחריהם אלא צריך שיהיה העיקר הדרש ורובו בדברי אגדה ומוסר...". הרב יוסף חיים כיוון את דבריו לכל שכבות העם ועל כן השתמש רבות במשלים, סיפורי מעשיות וחידות אשר משכו את הלב לשמוע דברי תורה. גדלותו בהלכה ועומק מחשבותיו וידיעתו בכל תורת הנגלה והנסתר קנו לו אוזן קשבת גם בקרב חכמי ומקובלי בבל.


ייחודם הגדול של דרשותיו היה חידושם המתמיד - אף שהרב יוסף חיים דרש קרוב לחמישים שנה מעולם לא נשמע חוזר על דבר פעמים. בכל דרשה ביאר וחידש פנים נוספות ואופנים חדשים בתורה.


בין הפוסקים שאימצו רבות מפסיקותיו: הרב יהודה פתיה, הרב סלמאן מוצפי, הרב יהודה צדקה (שאמו היא בת אחותו של הרב יוסף חיים), הרב בן ציון אבא שאול, וכן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו.

יצירתו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]הספרותית:


הרב יוסף חיים כתב ספרים רבים ביניהם: ספרי שו"ת שקבצו את תשובותיו לשאלות שנשלחו אליו מכל רחבי תבל, מאמרי הלכה שפרסמו בקביעות בירחון "המאסף" שיצא לאור בירושלים, ביאורים על הגמרא ופיוטים.


הרב יוסף חיים כתב למעלה מ-100 חיבורים אך רק 53 מהם יצאו לאור. חיבורים אלו עוסקים בכל מקצועות התורה ומשקפים את ידיעותיו הרבות במדע, ברפואה, באסטרונומיה, בפיזיקה ובכלכלה. כמו כן מתגלה בקיאותו הרבה בספרי פסיקה ספרדיים ואשכנזיים.


חלק נכבד מספריו הם אסופות שו"ת אשר נשלחו אליו מכל קצוות תבל במגוון גדול של נושאים. המפורסם מבין ספרי השו"ת הוא "רב פעלים" אשר מסודר על פי חלקי השולחן ערוך, ובו היה לו משא ומתן בהלכה עם כמה מגדולי דורו ובהם אפשר למצוא את הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר[11].


בספריו שילב הרב יוסף חיים את דברי הקבלה עם פסקי הבית יוסף. כשישנה מחלוקת בין פסקי הבית יוסף ודברי האר"י או הזוהר, הכריע כדברי המקובלים. הוא היה מחמיר בהרבה דינים ונחשב כפוסק המחמיר ביותר בין פוסקי ספרד וזאת על מנת לצאת ידי כל הדעות בהלכה. בדרך כלל פסק כרב החיד"א, שממנו לקח הרבה חומרות, הרש"ש והאר"י. במחלוקות בין דברי הרש"ש לדברי החיד"א הכריע כרש"ש. לעיתים החמיר כפסקי הרמ"א בניגוד לדעת הבית יוסף ובכך הוא משלב גם פסיקה אשכנזית.


הוא אינו פותח את תשובותיו בדברי ענווה כסגנון של מחברים אחרים, משום שחשש שמתוך ענווה יגיע לגאווה. הקדמתו בכל ספריו נפתחת בדברי שבח לקב"ה שזיכהו ללמוד תורה קדושה, והוא מסיים בגילוי דעת שכל מעשיו הם "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה".


שמות רבים מספריו נקשרים לשמו ותאריו של בניהו בן יהוידע, שר צבאו של שלמה המלך. הסיבה לכך, על פי המסופר, היא, כי בעת ביקורו בארץ ישראל השתטח על קבר בניהו בן יהוידע ובאותו לילה נגלו לו סודות קבלה רבים.


את המהדורה הראשונה לחלק מספריו הוציא בעצמו על ידי בתי דפוס בירושלים. מנהגו היה לשלוח את ספריו להדפסה בירושלים ולא לדפוס ליבורנו (דבר שהיה מוזיל באופן משמעותי את עלויות הדפוס), וזאת כדי לתת פרנסה ליהודי ירושלים ולחזק את ידי יהודי היישוב הישן. אחרי פטירתו עסק בנו יעקב בהדפסת ספריו, ולאחר מכן עסק בכך הרב יוסף כצ'ורי.


כיום נערכו מחדש בסדרה בת 24 כרכים בשם אוצרות חיים בהוצאת אהבת שלום בה נערכה משנתו ההגותית לפי נושאים.

רשימת ספריו שבדפוס


דרשות ועניינים שונים

  • אדרת אליהו - דרשות על התורה וההפטרות פרשת השבוע.
  • אורח חיים - פירוש על הגדה של פסח בדרך הפרד"ס, בתוספת הלכות פסח, ספירת העומר וחג השבועות מכתבי יד.
  • אות חיים - דרשות עם מעשיות ומשלים בדרך הפרד"ס, לבר מצווה, נישואין ושבע ברכות.
  • אמרי בינה - דברי אגדה, מוסר וחידות.
  • בן איש חי (דרשות) - דרשות המסודרות לפי סדר פרשת השבוע. בספר הוא מביא גם כן פרושים על התנ"ך ומסביר אתם על פי הקבלה. בין היתר הוא כתב על יום כיפור ארוך ומקובלי זמננו זיהו זאת כהתייחסות למלחמת יום הכפורים[דרוש מקור].
  • בניהו-על התורה - פרפראות וחידושים עם מעשיות ומשלים בדרך הפרד"ס, על פרשיות שבוע. יצא לאחרונה מכתב יד.
  • בן יהוידע-על התורה - דרושים וחידושים על התורה ובסופו רמזים לחנוכה ודרושים לשבת כלה ופירושים חדשים על הירושלמי ובבלי בדרך הפרד"ס. יצא לאחרונה מכתב יד.
  • בן איש חיל - דרשות לארבע שבתות (שבת שובה, שבת זכור,שבת הגדול ושבת כלה - שבת שלפני חג השבועות) ודרשות על המועדים
  • ברכת חיים – ביאור בפרד"ס על כל הפטרות השנה.
  • ברכת הרי"ח, ג"כ - פרשנות על התורה הפטרות ופרקי אבות (כרכים א-ב); דרשות, תשובות, בקשות, גליונות ספרים וליקוטי שמועות (כרך ג). יצאו לאור לאחרונה מכתבי-יד שנתגלו במטה המודיעין העיראקי בשנת תשס"ג (2003).
  • גדולת חיים – דרשות מעשיות ומשלים, בדרך הפרד"ס, על שבת הגדול. יצא לאחרונה מכתב יד.
  • דרושי חיים - דרשות עם מעשיות ומשלים, בדרך הפרד"ס, על "שבת כלה". יצא לאחרונה מכתב יד.
  • חוקי הנשים - מוסר והלכות לנשים. הספר נכתב עבור הנשים בשפת העם, ושמו בערבית הוא "קאנון אל-נסא" (قانون النساء) (הספר קאנון אלנסא באתר הארכיון של יהודי עיראק)
  • כתר מלכות (הליכות וסגולות) – הנהגות, תפילות, תיקוני תשובה וסגולות לכל ימי השנה.
  • מים חיים - מוסר והשקפה.
  • מלאך הברית - דרשות על ברית המילה לפי סדר הפרשיות.
  • משל ונמשל - משלים ולקחי מוסר, מלוקטים מכל ספריו על ידי הרב בן ציון חזן.
  • נפלאים מעשיך – מעשיות בעלות מוסר השכל, מלוקטות מספריו.
  • עוד יוסף חי (דרשות) - על דרך בן איש חי דרשות. הספר בשני חלקים והוא בנוי על פי סדר פרשיות השבוע.
  • עטרת תפארת – חידושים ושו"ת בקבלה ואגדה. חקירות בעניינים שונים.
  • שבת מלכתא - דרשות עם מעשיות ומשלים, בדרך הפרד"ס, על "שבת כלה". יצא לאחרונה מכתב יד.
  • שיח חיים - דרשות, מעשיות ומשלים, בדרך הפרד"ס, על עצירת גשמים וצרות אחרות.
  • שערי חיים - פירוש לסדר עבודת יום הכיפורים.
  • שפתי חיים - דרושים לארבע שבתות, שבת שובה, שבת זכור, שבת הגדול, ושבת כלה. יצא לאחרונה מכתב יד.
  • תשובה מחיים - דרושים וחקירות נפלאות לשבת תשובה. יצא לאחרונה מכתב יד.
הלכה

  • בן איש חי (הלכות) - הספר שעל שמו הוא נקרא. יצא בשנת תרנ"ט (1899). אחד מספרי ההלכה המשפיעים ביותר על יהדות ספרד. בספר מובאים פסקיו של רבי יוסף חיים, אותם דרש בשבתות במשך שנתיים בבית הכנסת הגדול בבגדד, והספר מסודר לפי סדר הדרשות: שנה ראשונה ושנייה, וכל שנה מחולקת לפרשיות, שבהן נכתבו הרעיונות שדרש בשבת ולאחריהם ההלכות המתקשרות אליהם.
  • ידי חיים - שו"ת ופסקי הלכה אשר נקבצו מספריו ומכתבי יד שונים שהוא כתב.
  • עוד יוסף חי (הלכות) - ספר במתכונת הבן איש חי על פרשיות השבוע. הוצא לאור על ידי רבי בן ציון מרדכי חזן בירושלים, לאחר פטירתו של רבי יוסף חיים. בספר חסרות ההלכות על הספרים ויקרא, במדבר ודברים, מלבד פרשיות בודדות, משום שהמחבר שלח את כתבי היד באונייה להוציאם לאור, והאונייה הותקפה על ידי שודדי ים וחלק מכתבי היד אבדו בים.
  • רב פעלים - שו"ת. הספר בנוי על מתכונת השולחן ערוך והוא בן ארבעה חלקים.
  • מקבציאל – שו"ת על ארבעת חלקי השו"ע. הספר אבד לאחר פטירתו של הבן איש חי, וחלק ממנו נמצא לאחרונה על ידי הרב יוסף חיים מזרחי, והוא יצא לאור בשנת ה'תשע"ד.
  • רב ברכות – חידושים ופלפולים בהלכה ושו"ת והלכות ברכות.
  • תורה לשמה - שו"ת על השו"ע ובקבלה. התשובות בספר חתומות בשם העלום "יחזקאל כחלי". יש הטוענים כי זהו שם עט של רבי יוסף חיים (יחזקאל כחלי בגימטריה יוסף חיים).
משנה ותלמוד

תנ"ך

קבלה

  • דעת ותבונה - הקדמה ומפתח ללימוד הקבלה.
  • בניהו - פירוש על תיקוני הזוהר.
תפילות ותיקונים


כתב ותיקן עשרות תפילות למועדים ולזמנים, חלקם קובצו לספרים ומקצתם עוד נתונים בכתב יד:

  • אור זרוע - סדר לימוד על קבר רבי עקיבא וליום פטירתו (יום הכיפורים), הכולל ליקוט מאמריו מספרות חז"ל. שם הספר לקוח מהפסוק "אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה". (בתלמוד הירושלמי נהוג לכתוב "עקיבה").
  • אמונת עתיך – תפילות ותיקונים לכל ימות השנה (מצורף עם ספרו "סדר היום").
  • הילולא רבא - סדר לימוד ליום פטירתו של התנא רבי שמעון בר יוחאי.
  • לשון חכמים - בספר זה שמחולק לשני חלקים מביא רבי חיים תפילות לאירועים שונים ולקברי צדיקים ונוסח אמירת לשם ייחודלפני קיום מצוות, על מנת לעורר את הכוונה לפני המצוה. כמו כן, כולל הספר פירוש לשער הגלגולים מאת רבי חיים ויטאל.
  • ממלכת כהנים – סדר לימוד לעילוי נשמת יחזקאל הנביא, יהושע הכהן הגדול ועזרא הסופר, שהיו שלושתם כהנים.
  • מנוחת הנפש – לימוד ליום השבעה, השלושים, השלושים והשנה. תיקון לנפטרים.
  • משמרת החודש – תפילות, לימוד ותיקון לומר בערב ראש חודש.
  • סדר היום – תפילות ובקשות מדי יום ביומו (מצורף עם ספרו "תיקון תפילה").
  • רפואת הנפש – תפילות והנהגות לתיקון פגם הברית.
  • תיקון ז' באדר - סדר לימוד ליום פטירתו של משה רבנו.
  • תיקון ה' באב – סדר לימוד ליום פטירתו של האר"י.
  • תיקון תפילה – הנהגות ישרות, תפילות ותיקוני נוסחאות התפילה על פי האר"י והרש"ש.
קונטרסים שונים


כמו כן כתב רבי יוסף חיים קונטרסים שונים שחלקן נדפסו בספריו.

  • חוט המשולששו"ת בקבלה (נדפס בספרו "עוד יוסף חי" - הלכות).
  • חקרי לב - חקירות נפלאות בעניינים שונים. (נדפס בספרו "אמרי בינה").
  • מראות יחזקאל – על יחזקאל הנביא וקברו (נדפס בספרו "עוד יוסף חי" - דרשות).
  • נווה צדיקים – דרשות והספדים על חכמים וצדיקים שנפטרו בדורו (נדפס בספרו "בן איש חיל").
  • סוד ישריםשו"ת בקבלה (נדפס בספרו "רב פעלים" וב"תורה לשמה").
  • שני אליהו – דרשות וחקירות בהלכה (נדפס בספרו "בן איש חיל").

ועוד קונטרסים וספרים קטנים ואלו הם: בית תפילה, ברכת האילנות, דועא אל נסא, חזורייאת ותפסירהום, ממלכת כוהנים, סדר הקפות לשמחת תורה, שובי שובי השולמית, שנה חדשה, ותפילת בית העלמין.


הרב יוסף חיים כתב למעלה מ-200 פיוטים וידועים לנו כ-50 מהם והיתר מצויים בכתב יד.


פיוטיו עוסקים במעגל השנה, אישים מהתנ"ך והתלמוד, ארץ ישראל, כנסת ישראל, גאולה, חינוך ומוסר.


פיוטיו נדפסו בסידורים ומחזורים לקהילת בבל, בהקדמות או סופי ספריו וכן בספרי פזמונים שיצאו לאור בבגדד, ארץ ישראל והודו.


פיוטו הידוע ביותר הוא "ואמרתם כה לחי" לכבודו של רבי שמעון בר יוחאי, פיוט זה נכתב בארץ ישראל בשנת ה'תרכ"ט (1869) בציונו של הרשב"י והתפרסם והתקבל בכל קהילות ישראל.


אסופה של 30 משיריו נדפסה ב"מן הגנזים", חלק ג, בהוצאת אהבת שלום.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרי"ח טוב: רבן של כל בני הגולה גאון ישראל רבנו יוסף חיים זצוק"ל, ירושלים תשס"ט (ספרות הגיוגרפית)
  • יעקב משה הלל, ספר תהלות יוסף, ירושלים תשמ"ט (ספרות הגיוגרפית)
  • יעקב משה הלל, בן איש חי: תולדותיו, קורותיו ומורשתו לדורות, הוצאת אהבת שלום, ירושלים תשע"ב (מקורות ותעודות רבות מכתב יד)
  • ארי מבבל, הוצאת יריד הספרים, ירושלים התש"ע (ספרות הגיוגרפית)
  • אברהם בן־יעקב, יהודי בבל מסוף תקופת הגאונים עד ימינו, הוצאת קריית ספר, ירושלים תשכ"ה, עמודים קצ-ר.
  • מיכאל גרוס, 'דרכו הפרשנית של הרב יוסף חיים מבגדד בפירושיו לאגדות ולתלמוד', עבודה לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תש"ע
  • שמואל מונדני, 'הרב יוסף חיים ומשנתו ההלכתית כפי שהיא משתקפת בספר בן איש חי', חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת בר-אילן, תשס"ה
  • משה ש. שבת, ישיבות בגדאד - התהוותן והשפעתן לדורות, שלושה כרכים (ירושלים תשע"ו-ט), לפי המפתח.
  • הרב יוסף חיים, פרקי מחקר ועיון, בעריכת צבי יהודה, אור יהודה תשנ"ט
  • יצחק שוראקי, מסורת בעידן המודרני: חכמים ספרדים בדורות אחרונים, מבחר מכתביו, עמודים 75–114, סדרת עם הספר, הוצאת משכל, תל אביב, 2009
  • חזי כהן, שערי חיים: בעקבי תורתו של הבן איש חי, הוצאת ידיעות ספרים וישיבת מעלה גלבוע, תשע"ט

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יוסף חיים מבגדאד
טקסט בוויקיטקסט: מחבר:יוסף חיים מבגדד
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: Category:Yosef Hayyim

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מועד לידתו נתון במחלוקת. תלמידו הגדול הרב בן ציון חזן כתב בהקדמת הספר "דעת ותבונה", כי בעת מינויו בשנת תרי"ט היה הרב בן 26, מה שאומר ששנת לידתו הייתה תקצ"ג. בספר "זיכרון לחיים" נכתב בשם רבי יעקב בנו של הרב יוסף חיים, כי הוא נולד בחודש אב שנת תקצ"ה
  2. ^ "בן איש חי", הוצאת ספרים "מרכז הספר", מהדורת תשמ"ו.
  3. ^ דבריו בהקדמת ספרו "אמרי בינה"
  4. ^ הרי"ח הטוב, עמוד 53)
  5. ^ ספר בן איש חי, הקדמה דברים אחדים, עמוד 5
  6. ^ תמונת המצבה בפורום טיולים וידיעת הארץ באתר תפוז]
  7. ^ כרטיס קבר באתר הר הזיתים
  8. ^ בן איש חי, שו"ת רב פעלים חלק ב, "דנודע כי עירנו בתריה דמרן השולחן ערוך ז"ל גרירן הן בדיני איסור והן בדיני ממונות, חוץ מאותם דברים הידועים שפשט לנו המנהג בעירנו כדעת הרמ"א, או כשאר פוסקים, היפך דעת מרן השולחן ערוך, דאז אזלינן בתר המנהג הן להקל והן להחמיר... אין יכול המוחזק לומר קים לי דלא כמרן השולחן ערוך", פרק חושן משפט סימן ג'
  9. ^ רבי יצחק יוסף, עין יצחק, חלק ב' עמוד ר'
  10. ^ הסכמה לסידור עוד יוסף חי מתאריך י"ט בתמוז תשנ"ב.
  11. ^ שו"ת רב פעלים חלק ד, אבן העזר סימן ב.
  12. ^ ראיון עם הרב זאביק הראל על הסרט ריח טוב מבגדאד, בתוכנית 'בא בזמן' עם יצחק מאיר, באתרערוץ מאיר (החל מדקה 28:56)


הצגה