רבי יוסף חיים הבן איש חי


הרב יוסף חיים ממבגדאדבגדאד ("בן איש חי"; כ"ז באב ה'תקצ"ה,ה'תקצ"ה, 2 באוגוסט 1835[1]1835[1] - י"ג באלול ה'תרס"ט,ה'תרס"ט, 30 באוגוסט 1909)1909) היה מקובל,מקובל, דרשן,דרשן, מנהיג קהילה, מחבר ספרים ואחד הפוסקיםהפוסקים הבולטים בקרב יהדות ארצות האסלאם.האסלאם. מכונה הבן איש חי על שם ספרו.ספרו.



תולדות חייו:

חכמי בבל. מימין לשמאל: הרב עזרא כהן,כהן, הרב יצחק מג'לד,מג'לד, הרב משה שמאש,שמאש, הרב אברהם הלל,הלל, הרב דוד פאפו,פאפו, הרב ששון סמוחה,סמוחה, הרב אליהו עובדיה,עובדיה, הרב עבדאללה סומך,סומך, הרב אלישע דנגור,דנגור, הרב יוסף חיים, הרב עזרא דנגור,דנגור, הרב עזרא אדם,אדם, הרב יחזקאל משה הלוי,הלוי, הרב ששון ישראל והרב שמואל מג'לד.מג'לד.

נולד בבגדאדבבגדאד למזל טוב ולרב אליהו חיים בן הרב משה חיים, אשר שימש כרבה הראשי של בגדאד בסוף המאה התשע עשרה ובראשית המאה העשרים.העשרים. דודו היה הרב עבדאללה בן משה חיים.חיים.


המוציאים לאור של ספר ההלכה המרכזי שלו, "בן איש חי"[2],חי"[2], מספרים בהקדמה שכאשר היה כבן שבע שנים, נפל לתוך באר עמוקה תוך כדי משחק ובנס ניצל. בהיותו בבור נדר שכשיצא מהבור יקדיש את כל חייו רק ללימודללימוד תורה[3].תורה[3].


את ראשית לימודיו התחיל בתלמודבתלמוד תורה אצל דודו, אחי אמו, הרב דוד חי מאיר יוסף ניסים סלמאן מעתוק.


בגיל 14, למרות גילו הצעיר, התקבל לבית המדרש לרבנים "בית"בית זלכה"זלכה" בראשותו של הרב עבדאללה סומך,סומך, והיה לתלמידו המובהק. מסופר כי אביו, הרב אליהו, התכתב בשאלות הלכה עם הרב חיים פלאג'י,פלאג'י, רבה הראשי של האימפריה העות'מאנית.העות'מאנית. אביו ידע על גדלות בנו בתורה והתייעץ עמו באחת השאלות ששלח אליו הרב חיים פלאג'י. יוסף חיים הבן שלח תשובה מפורטת בשמו, ולאחר מספר ימים שלח גם אביו תשובה. הרב חיים פלאג'י השיב לרב אליהו שבנו הקדימו כבר והוא עתיד להיות ענק בתורה.


בשנת ה'תרי"א (1851),(1851), בגיל 17 נישא לרחל, בתו של הרב יהודה סומך (דודו של רבי עבדאללה סומך)[4],סומך)[4], ולהם נולדו בן ובת. התפרנס משותפות עסקית עם ארבעת אחיו. אף על פי שלא היה שותף פעיל בניהול, הקפיד שהשותפים הפעילים ינהלו על פי ההלכה.ההלכה. סירב לקבל שכר כרב קהילה, ומימן את הוצאות ספריו מכספו. מטעמי צניעות, לא העסיק בביתו משרתות מעל גיל 12 ומתחת לגיל 60 משום שלא רצה להכשל באיסור "ולא"ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"עיניכם" (באותה תקופה רווחה החזקת משרתות ערביות בקרב יהודי בגדאד).בגדאד).


הרב יוסף חיים היה בקשר רציף עם מקובלי ישיבת המקובלים בית אל בירושלים,בירושלים, אימץ ממנהגיהם והנחיל אותם ליהודי בבל.


מנהיגותו:
תמונה מיום כ"ח באב ה'תרל"ז,ה'תרל"ז, בגדאד (מימין לשמאל) - עומדים: שוחט, חכם ניסים (אחיו של הבן איש חי), חכם יחזקאל (אחיו של הבן איש חי), משרת הודי של אהרון גבאי. יושבים: הגביר יוסף גורג'י, אהרון גבאי, הבן איש חי. יושבים על השטיח: חכם משה (אחיו של הבן איש חי), הנער אברהם חיים (בנו של חכם ניסים)

בז'בז' באלול ה'תרי"ט (1859)(1859) נפטר אביו, והרב יוסף חיים, אשר עד אז נמנע מלהתבלט בציבור, קיבל עליו להנהיג את קהילת בגדאד. מנהיגותו לא התבטאה בקבלת משרה רבנית רשמית, אלא בכך שכל השאלות הקשות בהלכה היו מובאות אליו ובכך שהיה דורש בפני הציבור. את דרשתו הראשונה נשא ביום י"ג באלול,באלול, בתום השבעההשבעה על אביו, ומאז הנהיג את קהילת בגדאד במשך חמישים שנה עד יום מותו. הוא היה דורש מדי שבת לאחר תפילת מנחה לפני אלפי אנשים.


על גדולתו סיפר הרב יחזקאל משה הלוי, ראש הדיינים בבגדאד:


אם יאמר לי רבי יוסף חיים על ימין שהוא שמאל, ועל שמאל שהוא ימין, לא אהרהר אחר דבריו...

— רוב ברכות, הקדמת המחבר

הרב יוסף חיים פעל לקירוב התורה לציבור על ידי דרשות וחיבורים המותאמים לאופי הציבור. השפעתו הייתה רבה בקרב יהודי עיראק, הודו,הודו, פרס ויהודים ספרדים בארץבארץ ישראל.ישראל.


עם זאת, על דרך פסיקתו הבלתי שגרתית (ראו בהמשך),בהמשך), מנהגיו וחידושיו הקבליים קמו לרב חיים מתנגדים מקרב תומכי השיטות הרציונליסטיותהרציונליסטיות בפסיקת הלכה והתפתח פולמוס על דפי עיתון "הלבנון"."הלבנון". רבים מחכמי ומכובדי בגדאד קמו להגן על רבם ופירסמו תשובות חריפות בעיתון הלבנון נגד "מוציאי הלעז" (כלשונם), החרימו אותם ומנעו את כניסתם לכל בתי הכנסת בבגדאד, גם רבנים שטענו כנגד חידושי הרב חיים בנוסחאות תפלה וכיוצא בזה, הוחרמו.


בארץ ישראל:

הרב הזכיר תדיר את ארץ הקודש בדרשותיו, ודאגתו לשלומם של היושבים בה הייתה רבה. ולא רק בדיבורים באה לידי ביטוי אהבה זו אלא גם במעשים. הרב יוסף חיים נהג לשלוח את ספריו לדפוס בירושליםבירושלים ובכך לעזור בפרנסת אנשי ירושלים ולהביע את מעלתה וקדושתה של ארץ ישראל בעיניו. כמו כן הקפיד כי כל הכספים אשר נאספו בקופות ארץ ישראל אכן יגיעו ליעדם על ידי שד"ר (שלוחי דרבנן מארץ ישראל), ותמך רבות מכספו ואף שידל נדיבים מבני קהילתו לבנות בארץ ישראל. בהשפעתו תרם הגביר יוסף אברהם שלום מכלכותאמכלכותא את כל הונו להקמת ישיבת פורת יוסף בעירבעיר העתיקה בירושלים, וזאת לאחר ששכנע אתו כי עדיף להשקיע בדבר לטובת הנשמה היהודית מאשר לגוף (במקור רצה הגביר להקים בית חולים). הרב יוסף חיים עצמו רכש לו בית ושדה בארץ ישראל, כדי לקיים בה מצוות התלויות בארץ.בארץ.


בכ"הבכ"ה בניסן ה'תרכ"ט (1869),(1869), יצא הרב יוסף חיים עם אחיו הרב יחזקאל על מנת לעלות לרגל לארץ ישראל ולהשתטח על קברי הצדיקים שבה. ביום י"ב באייר הגיעו לדמשקלדמשק ובה קיבלו את פניהם כל גדולי העיר וליוו אותם בדרכם לקברי התנאיםהתנאים בגליל.בגליל. שם ישב הרב יוסף חיים מספר ימים בקבר בניהו בן יהוידע.יהוידע. נתגלו לו שם "סודות רבים וגדולים", ואף "נשמתו באה מנשמתו של בניהו בן יהוידע" ולכן קרא לספריו בשמות של בניהו בן יהוידע ובכינוייו[5].ובכינוייו[5]. גם בקברו של רבי שמעון בר יוחאי ביקר, ובו חיבר את הפיוט "ואמרתם"ואמרתם כה לחי".לחי". משם המשיכו לירושלים, בהגיעם אליה, לאחר תלאות רבות, התקבלו בכבוד גדול על ידי כל חכמי וגדולי ירושלים. אחת הסיבות לנסיעתו של הרב יוסף חיים הייתה ללמוד עם תלמידי ישיבת המקובלים בית אל. לאחר מכן המשיך דרומה לחברון,לחברון, לפקוד את קברי האבות במערתבמערת המכפלה ולבקר את גיסו הרב אליהו מני,מני, אשר כיהן בה כרב ראשי. בשובו לעירו הביא הרב חיים מארץ ישראל עפר, אותו פיזר על רצפת בית הכנסת בו התפלל ואבן מירושלים אותה קיבע בראש כותל המזרח שבבית הכנסת. ביום ז' באב ה'תרמ"ב (1882)(1882) נפטרה אמו ומאז במשך שבע שנים לא יצא מפתח ביתו אפילו לדרוש ברבים.


פטירתו:

בשנת ה'תרס"ח (1908)(1908) נסע הרב יוסף חיים לכפר כפיל שבעיראק,שבעיראק, להשתטח על קבר יחזקאל הנביא,הנביא, ושם חיבר את ספרו "מראות יחזקאל". כעבור יותר משנה יצא שוב לקברו של יחזקאל הנביא אך לא הגיע למחוז חפצו, בדרכו ליד הכפר גץ תקפה אותו מחלה, וביום י"ג באלולבאלול ה'תרס"ט, נפטר.


ארונו הובא במסע בן יומיים מהכפר גץ לעיר בגדאד. היו מיהודימיהודי בבל שפקדו את קברו בכל יום שישי[דרוששישי[דרוש מקור].מקור].


בביתבבית הקברות בהר הזיתים,הזיתים, לצד קברו של דודו, הרב עבדאללה בן משה חיים,חיים, ישנה מצבה שעליה כתוב כי הרב אברהם חיים עדס חלם שהעלו את מיטתו וקברוהו בירושלים, וכן שבא קברן לרב בן ציון חזן ואמר לו שקבר את הרב יוסף חיים במקום זה וביקש בתמורה חצי לירה זהב[6][7].זהב[6][7].


נכדו היה הרב דוד חיים.חיים.

דרכו בפסיקת הלכה:


כמקובל בקרב הספרדים, גם רבי יוסף חיים קיבל את העיקרון שיששיש ללכת אחר מרן השולחן ערוך[8].ערוך[8]. עם זאת, פעמים רבות הכריע שלא כדעתו. בנוסף, דרכו של הבן איש חי להתחשב בפסיקת ההלכה בדעות המקובליםהמקובלים ובפסקיו משלב מפסקי האר"י ורבי שלום שרעבי (הרש"ש), לעיתים גם כאשר הם מנוגדים לדעת השולחן ערוך והאחרונים.והאחרונים. סידור הפסקים נובע מתוך רמזים אסוציאטיביים, שימוש רב בדרשה על אותיות, גימטריה וכדומה. ספרי הפסיקה של הרב אינם שיטתיים, כשולחן ערוך, אלא ערוכים לפי סדר פרשות השבוע,השבוע, בדומה לספרי דרשנות.דרשנות. לשיטתו, קיום המצוות והתפילה מהוים גם פעולה מיסטית,מיסטית, הוא הקפיד על ביצוע מדויק של המצוות, על הגייה מיוחדת של התפילה ועל פרשנות מילולית.


הרב עובדיה יוסף יצא בספרו הליכות עולם כנגד שיטת הבן איש חי, מייצג את הקוטב ההפוך בפסיקת הלכה ופוסק כשיטת השולחןהשולחן ערוך,ערוך, והסביר כי הבן איש חי היה בגדר "חסדאין מיליה" ולכן החמיר כנגד השולחן ערוך[9].ערוך[9]. למרות הערותיו, התייחס הרב עובדיה יוסף לבן איש חי כאל "גאון עוזנו ותפארתנו, רבן של כל בני הגולה, אביר הרועים, סבא דמשפטים, מופלא שבסנהדרין, המאיר לארץ ולדרים, הגאון הגדול מבצר עוז ומגדול"[10].ומגדול"[10].

דרשותיו:


חלק ניכר מפועלו המנהיגותי של הרב יוסף חיים היה בדרשות ושיעורים. בכל יום נשא שני שיעורים: בכל בוקר לאחר תפילת ותיקין,ותיקין, שיעור ב"שולחןב"שולחן ערוך",ערוך", "עין"עין יעקב"יעקב" ו"חקו"חק לישראל"לישראל" במשך שעה וחצי, לאחר תפילת מנחה - שיעור בפרשתבפרשת השבוע וענייני דיומא במשך שעה. שיעורים אלו התקיימו במועדם וכסדרם במשך 50 שנה; ומדי ארבע שנים, כאשר סיים הרב יוסף חיים ללמד את סדר הלכות שולחן ערוך, היה עורך סעודת מצווה רבת משתתפים.


בכל שבת היה הרב נושא את דרשתו בבית הכנסת הקטן של בגדאד "סלאת אל זע'ירי", שבו כ-1,000 מקומות ישיבה ובמשך כשלוש שעות היה דורש בענייני פרשת השבוע; דבריו היו מתובלים תדיר בדברי הלכה, הגדה, משלים, חידות וסיפורי מעשיות.


בארבע שבתות בשנה: בשבתבשבת תשובה,תשובה, בשבתבשבת זכור,זכור, בשבתבשבת הגדול ובשבת כלה (שבת שלפני חג השבועות),השבועות), היו מתכנסים רבבות מיהודי בגדאד בבית הכנסת הגדול בעיר אשר בו כעשרת אלפים מקומות ישיבה, "סלאת אל כבירי" ומאזינים לדרשותיו של הרב יוסף חיים.


בדרשותיו היה הרב יוסף חיים משלב דברי אגדה ומוסר, ואף בהקדמה לספרו "בן איש חי" כתב "ידוע כי לדרוש בהלכות בלבד אין לב המון העם נמשך אחריהם אלא צריך שיהיה העיקר הדרש ורובו בדברי אגדה ומוסר...". הרב יוסף חיים כיוון את דבריו לכל שכבות העם ועל כן השתמש רבות במשלים, סיפורי מעשיות וחידות אשר משכו את הלב לשמוע דברי תורה. גדלותו בהלכה ועומק מחשבותיו וידיעתו בכל תורת הנגלה והנסתר קנו לו אוזן קשבת גם בקרב חכמי ומקובלי בבל.


ייחודם הגדול של דרשותיו היה חידושם המתמיד - אף שהרב יוסף חיים דרש קרוב לחמישים שנה מעולם לא נשמע חוזר על דבר פעמים. בכל דרשה ביאר וחידש פנים נוספות ואופנים חדשים בתורה.


בין הפוסקים שאימצו רבות מפסיקותיו: הרב יהודה פתיה,פתיה, הרב סלמאן מוצפי,מוצפי, הרב יהודה צדקה (שאמו היא בת אחותו של הרב יוסף חיים), הרב בן ציון אבא שאול,שאול, וכן הראשון לציון הרב מרדכי אליהו.אליהו.

יצירתו הספרותית:


הרב יוסף חיים כתב ספרים רבים ביניהם: ספרי שו"ת שקבצו את תשובותיו לשאלות שנשלחו אליו מכל רחבי תבל, מאמרי הלכה שפרסמו בקביעות בירחון "המאסף" שיצא לאור בירושלים, ביאורים על הגמרא ופיוטים.


הרב יוסף חיים כתב למעלה מ-100 חיבורים אך רק 53 מהם יצאו לאור. חיבורים אלו עוסקים בכל מקצועות התורה ומשקפים את ידיעותיו הרבות במדע, ברפואה,ברפואה, באסטרונומיה,באסטרונומיה, בפיזיקהבפיזיקה ובכלכלה.ובכלכלה. כמו כן מתגלה בקיאותו הרבה בספרי פסיקה ספרדיים ואשכנזיים.


חלק נכבד מספריו הם אסופות שו"ת אשר נשלחו אליו מכל קצוות תבל במגוון גדול של נושאים. המפורסם מבין ספרי השו"ת הוא "רב"רב פעלים"פעלים" אשר מסודר על פי חלקי השולחןהשולחן ערוך,ערוך, ובו היה לו משא ומתן בהלכה עם כמה מגדולי דורו ובהם אפשר למצוא את הראשון לציון רבי יעקב שאול אלישר[11].אלישר[11].


בספריו שילב הרב יוסף חיים את דברי הקבלה עם פסקי הביתהבית יוסף.יוסף. כשישנה מחלוקת בין פסקי הבית יוסף ודברי האר"י או הזוהר,הזוהר, הכריע כדברי המקובלים.המקובלים. הוא היה מחמיר בהרבה דינים ונחשב כפוסקכפוסק המחמיר ביותר בין פוסקי ספרד וזאת על מנת לצאת ידי כל הדעות בהלכה. בדרך כלל פסק כרב החיד"א,החיד"א, שממנו לקח הרבה חומרות, הרש"ש והאר"י. במחלוקות בין דברי הרש"ש לדברי החיד"א הכריע כרש"ש. לעיתים החמיר כפסקי הרמ"א בניגוד לדעת הבית יוסף ובכך הוא משלב גם פסיקה אשכנזית.


הוא אינו פותח את תשובותיו בדברי ענווה כסגנון של מחברים אחרים, משום שחשש שמתוך ענווה יגיע לגאווה. הקדמתו בכל ספריו נפתחת בדברי שבח לקב"ה שזיכהו ללמוד תורה קדושה, והוא מסיים בגילוי דעת שכל מעשיו הם "לשם יחוד קודשא בריך הוא ושכינתיה".


שמות רבים מספריו נקשרים לשמו ותאריו של בניהו בן יהוידע,יהוידע, שר צבאו של שלמה המלך.המלך. הסיבה לכך, על פי המסופר, היא, כי בעת ביקורו בארץ ישראל השתטח על קבר בניהו בן יהוידע ובאותו לילה נגלו לו סודות קבלה רבים.


את המהדורה הראשונה לחלק מספריו הוציא בעצמו על ידי בתי דפוס בירושלים. מנהגו היה לשלוח את ספריו להדפסה בירושלים ולא לדפוס ליבורנו (דבר שהיה מוזיל באופן משמעותי את עלויות הדפוס), וזאת כדי לתת פרנסה ליהודי ירושלים ולחזק את ידי יהודי היישוב הישן.הישן. אחרי פטירתו עסק בנו יעקב בהדפסת ספריו, ולאחר מכן עסק בכך הרב יוסף כצ'ורי.

הערות שוליים[עריכתשוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]עריכה]

  1. ^ מועד לידתו נתון במחלוקת. תלמידו הגדול הרב בן ציון חזן כתב בהקדמת הספר "דעת ותבונה", כי בעת מינויו בשנת תרי"ט היה הרב בן 26, מה שאומר ששנת לידתו הייתה תקצ"ג. בספר "זיכרון לחיים" נכתב בשם רבי יעקב בנו של הרב יוסף חיים, כי הוא נולד בחודש אב שנת תקצ"ה
  2. ^ "בן איש חי", הוצאת ספרים "מרכז הספר", מהדורת תשמ"ו.
  3. ^ דבריו בהקדמת ספרו "אמרי בינה"
  4. ^ הרי"ח הטוב, עמוד 53)
  5. ^ ספר בן איש חי, הקדמה דברים אחדים, עמוד 5
  6. ^ תמונת המצבה בפורום טיולים וידיעת הארץ באתר תפוז]
  7. ^ כרטיס קבר באתר הר הזיתים
  8. ^ בן איש חי, שו"ת רב פעלים חלק ב, "דנודע כי עירנו בתריה דמרן השולחן ערוך ז"ל גרירן הן בדיני איסור והן בדיני ממונות, חוץ מאותם דברים הידועים שפשט לנו המנהג בעירנו כדעת הרמ"א, או כשאר פוסקים, היפך דעת מרן השולחן ערוך, דאז אזלינן בתר המנהג הן להקל והן להחמיר... אין יכול המוחזק לומר קים לי דלא כמרן השולחן ערוך", פרק חושן משפט סימן ג'
  9. ^ רבי יצחק יוסף,יוסף, עין יצחק, חלק ב' עמוד ר'
  10. ^ הסכמה לסידור עוד יוסף חי מתאריך י"ט בתמוז תשנ"ב.
  11. ^ שו"ת רב פעלים חלק ד, אבן העזר סימן ב.
  12. ^ ראיון עם הרב זאביק הראל על הסרט ריח טוב מבגדאד,מבגדאד, בתוכנית 'בא בזמן' עם יצחק מאיר,מאיר, באתרערוץבאתרערוץ מאיר (החל מדקה 28:56)