בתחילת שנת 2010 הקימה עם בנט את תנועת "ישראל שלי" ועמדה בראשה עד מאי 2012. בהיותה בתנועה מתחה ביקורת באמצעי התקשורת על בנק לאומי, על רקע האפשרות שהבנק ימכור את חברת הנדל"ן "דיגל" הפועלת בירושלים לקבוצת משקיעים פלסטינית[11]. הבנק חזר בו ומכר לבסוף את החברה לקבוצת משקיעים יהודית. בנובמבר 2010 פתחו שקד ואנשיה בקמפיין כנגד דברי דביר בנדק, שתקף את שרת התרבות והספורט לימור לבנת לאחר שזו מתחה ביקורת על אמנים שהביעו התנגדות להופיע בהיכל התרבות באריאל. בעקבות הקמפיין של תנועת ישראל שלי הבהיר בנדק שאת הביקורת מתח כיו"ר ארגון השחקנים אך כשחקן הוא יופיע במקום[12].
לאחר הפיגוע באיתמר הפיצה שקד, בהסכמת המשפחה, תמונות קשות לצפייה של בני משפחת פוגל שנרצחו. בראיון לעיתונות אמרה: "זאת הייתה החלטה קשה, אבל ככה זה במלחמה. לתמונות יש יותר כוח מאשר למלים, וזה עבד וקיבל כותרות. הפלסטינים עושים שימוש במדיה דיגיטלית ואנחנו עושים תקשורת סטרילית. הגיע הזמן להחזיר אש"[9].
ביוני 2011 הובילה את התנועה שבראשותה לקמפיין בסיסמה "גל"צ - סכין בגב החיילים", שמטרתו לדבריה להביא את גלי צה"ל לשלב בשעות השיא שדרנים שדעותיהם אינן מזוהות עם השמאל וכן שלא לראיין אנשי חמאס בשעת מלחמה[14].
בספטמבר 2011 קראה לערוך "צעדות מגן" של אזרחים על מנת להגן על המדינה וחיילי צה"ל למול צעדות פלסטיניות שתוכננו אז ושלא התקיימו בסופו של דבר[15].
החל מסוף 2011 הובילה קמפיין כנגד המסתננים מאפריקה לישראל, באומרה שהם מהווים סכנה לאופייה היהודי והדמוקרטי של המדינה וכרוכים בה גם נזקים כלכליים קשים. היא קראה לאכוף את החוק האוסר עליהם לעבוד, להחזירם לארצות המוצא ולחוקק את חוק ההסתננות שיאפשר החזקתם במשמורת לשלוש שנים בהליך מנהלי ומניעת כניסת חדשים על ידי השלמת הגדר בגבול מצרים[16].
שקד התפקדה לליכוד בגיל צעיר[17]. בינואר 2012 נבחרה שקד למרכז הליכוד בסניף קריית ארבע וכן למועצת סניף צפון תל אביב[18], אך ביוני 2012 פרשה מהליכוד[19] והודיעה על כוונתה להתמודד על מקום ברשימת הבית היהודי לכנסת, יחד עם נפתלי בנט[20][21]. ב-14 בנובמבר2012 נבחרה בפריימריז של המפלגה למקום השלישי, ובעקבות איחוד הרשימות של הבית היהודי עם האיחוד הלאומי הוצבה במקום החמישי ברשימה המשותפת בבחירות לכנסת התשע עשרה. יחד עם בנט ייצגה את המפלגה בתעמולת הבחירות. רשימת הבית היהודי זכתה ל-12 מנדטים, שקד נכנסה לכנסת והייתה חברת הכנסת החילונית הראשונה במפלגה.
לקראת הבחירות לכנסת העשרים הגיעה שקד למקום הראשון בפריימריז של הבית היהודי, והוצבה במקום השלישי ברשימה (אחרי היו"ר בנט ויו"ר תקומה אורי אריאל). בבחירות קיבלה הבית היהודי 8 מנדטים ושקד נכנסה לכנסת.
שקד הייתה יושבת-הראש של "הוועדה לשוויון בנטל" שהוקמה על ידי ממשלת ישראל השלושים ושלוש כדי להכין חוק שיסדיר את נושא גיוס החרדים לצה"ל ושילובם במשק[24]. הוועדה עמלה שבעה חודשים תוך ויכוחים רבים על תיקון מס' 19 לחוק שירות ביטחון וחקיקת חוק שירות לאומי-אזרחי המסדירים את גיוס בני הישיבות ושירות החרדים בצה"ל ובשירות לאומי-אזרחי. שקד אמרה שהחוק אינו מושלם ואינו שוויוני, אך הוא נחקק לתכלית ראויה - שילוב החרדים בחברה, בצבא ובמשק, ושלא ניתן להשיג יותר, שכן כפיית גיוס על החרדים לא תשיג את מטרתה[25]. ב-12 במרץ2014 אושרו חוקים אלה[26][27].
תיקון לחוק העונשין המחמיר את העונש הקבוע לעבירה של פלישה מכוונת של אדם לשטח חקלאי ולעבירה של אדם שלא נקט אמצעים סבירים למנוע כניסה של חיה שברשותו לשטח חקלאי[28].
תיקון לחוק הסיוע המשפטי הנותן סיוע משפטי חינם לקורבנות עבירות מין, בפרט בכל הקשור בהרחקת עברייני מין מסביבתם[32].
תזכיר חוק להחמרת הענישה כלפי מיידי אבנים ובקבוקי תבערה, הכולל בין היתר קביעת תקופת מאסר מינימלית ביחס למקסימום הקבוע בחוק, הטלת קנסות כספיים על הורים לקטינים שהורשעו ביידוי אבנים ושלילת קצבאות שונות מהורים לקטינים שנגזר עליהם עונש מאסר בגין יידוי אבנים. אושר בכנסת העשרים.
חוק המאפשר לרשמי ההוצאה לפועל לתת הפטר לחייבים מוגבלים באמצעים[33]. החוק עבר כחלק מרפורמה מקיפה בתחום חדלות פרעון שיזמה שקד שמטרתה להקל על אנשים פרטיים ועסקים קטנים שנכנסו לפשיטת רגל עקב חובות ולאפשר את שיקומם[34].
במטרה להיאבק בחרם על ישראל ובקמפיין ה-BDS יזמה שקד ב-2015 תוכנית לוחמה משפטית שעיקרה תביעות אזרחיות ופליליות נגד פעילי וארגוני החרם בגין פגיעה בסחר, אפליה וגזענות[39]. היא קידמה חוק שמטרתו צמצום מעורבותן של ממשלות זרות בדמוקרטיה הישראלית, ולפיו עמותות שיקבלו תרומה מישות מדינית זרה ישלמו 45% מס על התרומה[40][41].
ב-20 ביולי2015 אישרה הכנסת תיקון לחוק העונשין שיזמו ציפי לבני ואיילת שקד, הקובע שעל מי שיידה אבנים על כלי רכב יהיה ניתן לגזור עונש של עד 10 שנות מאסר גם אם לא הוכחה כוונה לפגוע ועד 20 שנות מאסר אם הוכחה כוונה לפגוע. כמו כן החוק קובע שיידוי אבנים על שוטר או על כלי רכב משטרתי ייחשב לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות[42]. ההצעה באה בעקבות עלייה חדה בפיגועי יידוי אבנים, בייחוד ביהודה ושומרון, בשנים 2014-2015[43]. ב-2 בנובמבר 2015 אישרה הכנסת כהוראת שעה את הצעת החוק של ראש הממשלהבנימין נתניהו ושרת המשפטים איילת שקד המטילה עונשי מינימום למיידי אבנים ומאפשרת שלילת קצבאות מהורים שילדיהם הורשעו ביידוי אבנים וחפצים מסוכנים[44].
ב-2016 הביאה לסיום את הליכי החקיקה של חוק המאבק בטרור, שמשרד המשפטים יזם עוד ב-2011[45], אך לא הצליח להעבירו בכנסות ה-18 וה-19. החוק מחמיר את הענישה על עבירות טרור, מרחיב את ההגדרה מהי פעילות טרור, מעגן בצורה רשמית תקנות רבות שהיו חלק מתקנות ההגנה, ומסדיר את נושא ההכרזה על ארגון כארגון טרור ואת השימוש במעצר מנהלי[46].
בדצמבר 2017 פרסמה שקד את תזכיר חוק יסוד: החקיקה שבא להסדיר את מערכת היחסים בין הרשות המחוקקת (הכנסת) לרשות השופטת, ובפרט את נושא פסילת חוקי הכנסת על ידי בג"ץ. בתזכיר הוצע שבג"ץ לא יוכל לפסול חוק אלא בהרכב של 9 שופטים וברוב של שני שלישים, ושהכנסת תוכל להתגבר על פסילה כזו באמצעות רוב של 61 חברי כנסת.
בפברואר 2018 בחרה הוועדה לבחירת שופטים בראשותה שני שופטים חדשים לבית המשפט העליון: הפרופסור אלכס שטיין, שהיה מועמדה של שקד ונחשב למשפטן מוערך ולשמרן משפטי, והשופט המחוזי עופר גרוסקופף, שנחשב אקטיביסט והיה מועמדה של נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות. שקד זקפה לזכותה את מינויו של שטיין גם בהמשך[51].
במהלך כהונתה של שקד מינתה הוועדה לבחירת שופטים 330 רשמים ושופטים, שעל מינויים אמרה שקד: "אני גאה לומר שיש היום מקום לדעה אחרת, והיא מתנוססת בגאון. שברנו את הקונספציה"[52]. להצלחתה זו של שקד תרמה בחלק מהמקרים תמיכתו של ראש לשכת עורכי הדין בתקופתה, אפי נוה, לעומת נציגים של הלשכה בוועדה בעבר שנטו לתמוך בעמדת השופטים[53].
שקד יזמה מהלך המעביר סמכויות שיפוט בעניינים מנהליים (בפרט: תוכניות בנייה, סכסוכי קרקעות, ענייני כניסה ויציאה, צווי הגבלה ופיקוח) ביהודה ושומרון מבג"ץ לבית המשפט המנהלי בירושלים. אחת התוצאות העיקריות של מהלך זה היא שבסכסוכי קרקעות ובנייה על העותרים יהיה להוכיח בעלות על הקרקע כדי שעתירתם תתקבל, בניגוד למצב שהיה בבג"ץ. בנוסף, לדברי שקד ונוסח הצעת החוק שאושרה, מהלך זה יקטין את העומס על בג"ץ שטיפל בעתירות אלה. ב-17 ביולי2018 השלימה שקד, ביחד עם שר הביטחוןאביגדור ליברמן והח"כים ניסן סלומינסקי ובצלאל סמוטריץ', את המהלך באמצעות חקיקה בכנסת[54].
ב-29 בדצמבר 2018, לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת, הודיעה שקד עם נפתלי בנט כי הם פורשים ממפלגת הבית היהודי כדי להקים את מפלגת הימין החדש שתכלול דתיים וחילונים, ובמסגרתה ירוצו בבחירות אלו כיושבי ראש משותפים של המפלגה[55].
במהלך מערכת הבחירות הציגה שקד תוכנית לשינויים במערכת המשפט, שעיקרה החרגת שופטי בית המשפט העליון מהוועדה למינוי שופטים ומינוים בהמלצת שר המשפטים באישור הממשלה והכנסת לאחר שימוע ציבורי, העברת פסקת ההתגברות במתכונתה המלאה, מתן אפשרות לשר לייצג את עצמו בבית המשפט גם בניגוד לדעת היועץ המשפטי של משרדו והעברת חוק היועמ"שים - שלפיו ימונה היועץ המשפטי לממשלה בהמלצת שר המשפטים[56]. המפלגה לא עברה את אחוז החסימה אף שזכתה ל-138,598 קולות, ושקד נותרה מחוץ לכנסת. ב־2 ביוני 2019 הודיע ראש הממשלה על פיטוריה, עם נפתלי בנט[57].
ב-21 ביולי 2019 הודיעו שקד ובנט במסיבת עיתונאים שאיילת שקד תעמוד בראש מפלגת ורשימת הימין החדש לכנסת ה-22. בנאומה קראה שקד לאיחוד וריצה משותפת בין הימין החדש לאיחוד מפלגות הימין ומפלגות ימין נוספות[58]. בהמשך חבר הימין החדש לאיחוד מפלגות הימין והקים את רשימת "ימינה", עם שקד בראשה[59] הרשימה קיבלה בבחירות שבעה מנדטים[60]. מיד לאחר הבחירות התפרקה הרשימה לשתי סיעות, למרות רצונה של שקד להמשיך באיחוד[61].
שקד מתנגדת לאקטיביזם השיפוטי ול"משפטיזציה" של המערכות הציבוריות בישראל, דבר הפוגע לדבריה ביכולת הממשלה למשול ובעיקרון הפרדת הרשויות. היא סבורה שבג"ץ והיועץ המשפטי לממשלה נטלו לעצמם כוח רב המפר את האיזון בין הרשויות, ושיש לבצע שינויי חקיקה כדי שהממשלה והכנסת יוכלו לממש את המטרות שלשמן נבחרו[65].
בעקבות פסילתו על ידי בג"ץ פעמיים של החוק נגד הסתננות שאושר בכנסת, יזמה בכנסת ה-19 הוספה של פסקת התגברות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שמטרתה לאפשר לכנסת לחוקק מחדש, ברוב מוחלט של 61 חברי הכנסת ובתוקף מוגבל לארבע שנים, חוק שנפסל על ידי בג"ץ בנימוק שאינו עומד בתנאי חוק היסוד[67]. הצעת חוק פרטית זו אושרה בוועדת השרים לחקיקה, אולם לא הוגשה לכנסת בשל התנגדות חלק מסיעות הקואליציה. בעקבות פסיקת בג"ץ בנושא מתווה הגז באפריל 2016 מתחה שקד ביקורת על בג"ץ ואמרה שנושא זה הוא באחריותה וסמכותה של הממשלה, ושהתערבות בג"ץ בנושא שגויה שכן אין הוא נושא באחריות למצבה המדיני והכלכלי של ישראל, ולנזק שיכול להיגרם למדינה בעקבות ביטול המתווה. היא הזכירה בהקשר זה את ציטוט "החרב והארנק" של אלכסנדר המילטון[68]. עוד כתבה בנושא התערבות בית המשפט בנושאי מדיניות ופוליטיקה:
לאותם התחומים הפוליטיים שהכרעות בהם מתקבלות בכנסת ובממשלה ושאין בהם כל הצדקה להתערבות בית המשפט העליון השופט ברק קרא "חורים שחורים". אני לעומתו קוראת להם "מרחבי משילות". כאן בדיוק באה לידי ביטוי יכולתה של הממשלה למשול ושל הכנסת לחוקק חוקים בשם העם שבחר בנציגיו.
לאחר שבג"ץ נמנע מלדחות על הסף עתירות שהוגשו נגד חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, אמרה שקד כי ביקורת שיפוטית על חוק יסוד היא רעידת אדמה, משפטית ופוליטית, וכי "עמעום דמותו של העם בפסקי הדין של בית המשפט העליון הוא סופו של תהליך ארוך, תהליך העובר בעשורים האחרונים על מדינת ישראל ומשנה את משטרה ללא הכר"[70].
שקד סבורה שהיועץ המשפטי לממשלה נטל לעצמו סמכויות לא לו, כולל סמכות להטיל וטו בפועל על נושאי מדיניות שבאחריות הממשלה, והפך למעשה מגורם משפטי שאמור לייעץ ולסייע לממשלה לממש את מדיניותה לגורם שהתייצב מעל הממשלה הנבחרת ופוסל את החלטותיה ואת פעולותיה כראות עיניו[71]. כמו כן הביעה את דעתה כי עדיף לוותר על ההליך של ועדת איתור לבחירת היועץ המשפטי לממשלה, ולהפקיד את המינוי בידי שר המשפטים והממשלה, בכפוף לבחינת הוועדה המייעצת למינוי בכירים בשירות המדינה, כמקובל ביחס לתפקידים בכירים אחרים[72].
במאמר שפרסמה בכתב-העת "השילוח" פרשה שקד את חזונה ותפישת עולמה בכל הנוגע ליחסי שלטון, חוק ומשילות. היא כתבה שהכנסת לוקה בעודף חקיקה, הפוגעת בחירותו של האזרח. היא ביקרה בחריפות את עודף החקיקה הכלכלית והרגולציה הממשלתית (אסדרה) בשוק וכתבה שהוא פוגע בכלכלה ובעיקר בעסקים קטנים, המתקשים לעמוד בעול הרגולציה.
החקיקה בישראל הגיעה לרמה מסוכנת. החופש של האזרח בישראל נפגע עמוקות מהתחרות הזו שבין חברי הכנסת; מההתערבות המוגזמת בחייו. את התחרות הבריאה בין העסקים במשק החלפנו בתחרות מזיקה בין חברי הכנסת[73].
שקד הוסיפה שהיא רואה כחלק חשוב מתפקידה כיושבת ראש ועדת השרים לענייני חקיקה את פסילתן, בוועדה זו, של אלפי הצעות חוק מזיקות שמגישים חברי הכנסת[69].
שקד חותרת להשוואת החקיקה החלה ביהודה ושומרון לזו החלה בתחומי הקו הירוק. היא הנחתה את משרדי הממשלה להתייחס לתושבי יהודה ושומרון בכל הצעת חוק ממשלתית שהם מעלים, ואמרה שלא תעלה לדיון בוועדת השרים הצעת חוק ממשלתית ללא התייחסות כזאת[74]. כמו כן, היא העבירה סמכויות שיפוט מנהליות ביו"ש מבג"ץ לבית המשפט המנהלי בירושלים[54].
שקד סבורה שיש לשלב את החרדים בחיים הציבוריים, כולל בצה"ל, בשירות לאומי ובמשק (שוק העבודה), אך יש לעשות זאת, ככל הניתן, בהידברות ובהסכמה[25]. היא הובילה את הוועדה לשוויון בנטל והתנגדה להטלת סנקציות פליליות על תלמידי ישיבות שלא יתגייסו, סנקציות שהוטלו בחוק לפי דרישת מפלגת "יש עתיד".
שקד מגדירה את עמדותיה הכלכליות כתמיכה בשוק חופשי וליברליזם כלכלי עם רגישות חברתית. בראיון ב-2015 אמרה שרגישות זו מתבטאת בין היתר בכך שהיא תומכת בהעלאת שכר המינימום, החלת תנאים סוציאליים גם על עובדי קבלן כמו שנעשה באותה תקופה בתחום הניקיון והאבטחה, הטלת חובת העסקת בעלי מוגבלויות על תאגידים וחברות גדולות ועוד. עוד אמרה שהיא תומכת בפירוק מונופולים וצמצום רגולציה, משום שאלה מקשים על יזמים וחברות שלא לצורך ובכך גורמים לעלייה במחירים[69][75]. היא הדגימה זאת בחוק שיזמה, המחייב רגולטורים (משרד הבריאות, משרד החקלאות ומשרד הכלכלה) להורות על שינוי אריזות של מוצרים לכל היותר רק פעם בשנתיים, משום שעלויות מעין אלה מוטלות בסופו של דבר על הצרכן[76].
בדצמבר 2019 מתחה ביקורת על ההסתדרות, וטענה שכוחה הרב פוגע במשק[77].
שקד רואה בתופעת ההסתננות מאפריקה לישראל איום דמוגרפי על מדינת ישראל, וכן פגיעה קשה באוכלוסיות ישראליות בשכונות העוני, בעיקר בשכונות דרום תל אביב, אשר סובלות מפשיעה מוגברת וחוסר ביטחון ברחובות עקב ריבוי המסתננים שם. היא תומכת בחקיקה נגד הסתננות ובפינוי המסתננים משכונות דרום תל אביב ובסופו של דבר הרחקתם מישראל[78]. במרץ 2014 הקימה לשכה לפניות הציבור בשכונת שפירא שבדרום תל אביב במטרה מוצהרת לסייע לתושבי דרום תל אביב להתמודד עם בעיית המסתננים[79].
^במקום חיילים מול אזרחים, יעמדו יהודים מול ערבים - "זוהי הפעם הראשונה בהיסטוריה, בה נדרשת מעורבות ושותפות פעילה של הציבור הישראלי במערכה מדינית, כשהפעם הקרב הוא הסברתי-תעמולתי. לא נעמוד מהצד ונביט בפלסטינים כשהם עושים שימוש מעוות בתקשורת העולמית ככלי ניגוח בחוסנה של ישראל. נצעד ונגן יחד על ישראל ועל חיילינו."
