אַשְׁקְלוֹן
[3] היא עיר חוף במחוז הדרום בישראל, במישור החוף הדרומי, השוכנת בין הנגב לשפלה. בקצה המערבי של חבל לכיש. העיר מונה כ־145,432 תושבים, השלישית בגודלה במחוז הדרום, וה־12 באוכלוסייתה במדינת ישראל. המערבית ביותר במדינת ישראל, אשקלון נחשבת לבין ערי החוף והתיירות הגדולים והמפותחים בישראל.


העיר הוקמה ב־1948 כמועצה מקומית, והוכרזה ב־1951 כמגדל־אשקלון. ב־1955 אוחדה עם המועצה המקומית אפרידר לרשות מקומית אחת שנקראה אשקלון.


העיר היא מהעתיקות בעולם בעלת היסטוריה של יותר מחמשת אלפי שנה, נמנית עם הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל העתיקה. מקור שמה הוא מהמילה "שקל" המציינת מידת משקל, משום שאשקלון היא אחת מערי הנמל העתיקות בארץ, והמסחר היה מהפעיל ביותר. אשקלון נזכרת לראשונה בספר יהושע: "חמשת סרני פלשתים, העזתי, האשדודי האשקלוני".





אשקלון