פעם היה כלב חמוד שקראו לו עוגי כי הוא היה מאוד אוהב עוגיות. פעם אחת זרקו אותו הבעלים שלו לזבל עוגי היה מאוד עצוב וכועס. הוא היה יום ולילה ברחוב ואף אחד לא רצה אותו כי הוא היה מסריח מהזבל. ואז אנשים ברחוב התחילו ליזרוק עליו זבל ליבעוט בו והוא היה ממש עצוב. מרוב שהוא היה כועס הוא נשך את הבעלים שזרקו אותו לזבל למרות שהוא הבטיח להם שהוא לא ינשך אף אחד בבית שלהם. ואז ביום בעיר ויפה אף אחד לא זרק עליו זבל או בעטו בו והוא היה מופתע. ואז הוא ראה ילדה בוכה שהכלב שלה ברח. ואז הוא רץ אל הילדה מהר כמה שהוא יכול רק רצה לשמח אותה אבל היא מרוב הסירחון של עוגי ברחה ואז הוא הבין שהוא סתם כלב בודד עצוב מלוכלך ועוד. אבל הוא ראה כלבה יפה עם שמלה והוא לא הפסיק להסתכל עליה .ואז הוא ניגש עליה וחיבק אותה וכל השמלה שלה היתלכלכה והיא כעסה נורא צעקה עליו מה עשית מה אתה נורמלי לך מכאן אתה הרסת לי את השמלה. ואז הוא ברח מרוב בהלה ואז הוא ראה מלא זאבים והזאבים תפסו אותו ואז הכלבה רצה לקחה את עוגי ועוגי הבין שמגנים עליו ולבסוף הכלבה לקחה את עוגי לבעלים טובים.

התחשבות