חנה סנש הייתה לוחמת ומשוררת יהודייה מצנחני היישוב.

קורות חיים

שנת לידה 1927, מקום לידה: בודפשט, הונגריה. שנת פטירה 1944.

בילדותה התגוררה סנש בהונגריה. בשנת 1939 עלתה לארץ ישראל ובזמן שהייתה צנחנית היא הצטרפה לקבוצת פרטיזנים ופעלה בהונגריה.

שם אביה היה בלה סנש. הוא היה עיתונאי, סופר ילדים, מחבר מחזות תאטרון וקומדיות. אמא שלה, קטרינה סנש, נשארה לגדל אותה לבד.

תפקידים

  • צנחנית (1943-1944)
  • חלוצה (1939-1943)

חזון

החזון שלה היה להיות חלוצה ולהשתתף בבנייתה של מדינה יהודית בארץ ישראל שבה היהודים יכלו לחיות בביטחון, בשגשוג ובשלווה. מקום שבו יהודים אינם נפלטים ואינם מהגרים.

ציטוטים

  • "היום יום הולדתי, בת שמונה עשרה אני. רעיון אחד מעסיק אותי בלי לחדול – ארץ ישראל. מקום אחד יש בעולם שלשם איננו נפלטים, אף לא מהגרים, אלא באים הביתה – ארץ ישראל." (17 ביולי 1939)
  • "מה יהיה כאן - רק אלוהים היודע." (7 במאי 1938)
  • רעיון אחד מעסיק אותי כל הזמן: ארץ ישראל. כל מה שקשור בשאלה זו מדבר אל לבי - כל השאר אינו חשוב".( 20 בנובמבר 1938)

ילדותה ואירועים משמעותיים בחייה

  • בילדותה חנה סנש הצטרפה לבית ספר נוצרי המיועד לבנות. היא נבחרה למועצה הספרותית של בית הספר, אך לא נתנו לה למלא את התפקיד כיוון שהייתה יהודיה.

  • סנש פנתה לבית הספר החקלאי בנהלל בבקשה להתקבל ללימודים והתקבלה. עוד באותה שנה עזבה חנה סנש את ביתה בבודפשט. בשנת 1939 עלתה לארץ ישראל ולמדה בבית הספר החקלאי לבנות של חנה מייזל בנהלל (יחד עם רחל המשוררת ועוד....). שם למדה עד 1941 ואז הצטרפה לקבוצת צעירים שבנו את קיבוץ שדות ים ליד קיסריה.

  • סנש פנתה לארגונים שעסקו בהצלת יהודים באירופה, בכדי להשתתף במאבק למען הצלת יהודים. ב- 1943 הצטרפה לקבוצת צנחנים שמשימתם הייתה לצנוח על אדמת אירופה.

  • ביוני 1944 חצתה סנש את הגבול להונגריה ונתפסה על ידי חיילים הונגרים. היא נשלחה לכלא בבודפשט, עיר הולדתה, שם נחקרה בעינויים, והועמדה לדין באשמת ריגול ובגידה במולדת ולבסוף הוצאה להורג ב 7 בנובמבר 1944, בת 23 במותה.

האירועים המשמעותיים שהתרחשו בחייה של חנה סנש היו העלייה לארץ ישראל והצטרפותה לקבוצת הצנחנים.