אוגי ואני

גרסת טיוטה

זוהי גרסת טיוטה של הערך. ערך זה נמצא בתהליכי עריכה על ידי ארתור.


שם הסופר: ר"ג' פלאסיו.
סוג הספר: נעורים חברתיים.
שם ההוצאה לאור: כנרת.
שנת ההוצאה לאור: תשע"ז, 2017.
תרגום: מאנגלית: שהם סמיט ואמנון כץ.

הדמויות המרכזיות:

  • ג'וליאן-  שמנקודת המבט שלנו בסיפור "פלא" היה ברור שהוא ה"רע בחבורה", אך בסיפור זה הבנו את נקודת המבט שלו ועל התמודדות הקשה שלו אם אוגי. 
  • כריסטופר- היה החבר הכי טוב של אוגי, ההתמודדות שלו בכך, והתמודדות עם גירושי הוריו.
  • שרלוט- שנבחרה להיות ה"חברה המלווה" של אוגי וכמה שלר רצתה זאת, התמודדות עם הסביבה והניסיון להיות ה"פופולרית". 

תקציר העלילה:
נסי לכתוב בגוף שלישי יחיד ולא ראשון רבים

"אוגי ואני אינו המשך לספר "פלא"-כך אומרת הסופרת ר"ג פלאסיו עקב פניות חוזרות בעניין.
אלה הוא ניסיון להבין את נקודת המבט של הדמיות שנפגשנו איתן ב"פלא".
כול אחד מהדמיות והתמודדות שלה עם אוגי, וההשקפה השונה עליו מהחברה.
הסיפור מראה על שלושה חברויות שונות ועל השקפת חייהם ,כול אחד בדרכו.
הספר מחולק לשלושה חלקים:
הפרק של ג'וליאן: ג'ולאין שתמיד היה נראה לנו ה"רע"
מביא את נקודת המבט שלו: "לא הייתי נחמד לאוגי!"
כך אומר ג'וליאן.
לאחר סיפור מטלטל מסבתו מבין ג'ליאן שכל הזמן הזה הוא פחד ממנו, ולכן הוא התנהג בצורה בוטא.
אך, זה היה כבר מאוחר מדי להבין זאת מכיוון שכבר החליט לעזוב את ביצפר "ביצר"..
הפרק של כריסטופר: כריסטופר מראה לנו כמה באמת לא קל להיות בחברת אוגי.
איך הוא מתמודד עם גירושי הוריו? ואיך נסיעה אחת של אמו שינתה לו את השקפת החיים?
הפרק של : שרלוט שנבחרה להיות ה"חברה המלווה של אוגי" 
איך הניסיון להיות פופולרית? ואיך התמודדות שלה עם הסביבה עקב הניסיון.
מה היה בסוף במופע?ואיך נהיתה החברה של המקובלת?
כול זה תוכלו לקרוא בספר "אוגי ואני"

מסר או המלצה על הספר:

אני ממליצה על הספר כיוון שמעביר מסר חינוכי וחיובי
שלא כול מה שנראה לעין זה ככה, יש סיפור מעבר כמו ב"פרק של ג'וליאן שחשבנו שהוא רע אך לא ידענו מה עובר מאחורי זה.
ולא צריך לפחד לאמר שזה באמת קשה להיות חבר של ילד מיוחד!
ואצל כריסטופר למדנו איך בשניה החיים יכולים להשתנות,וצריך להעריך הכול.
אצל שרלוט הבנו ״להיות חברותי זה לא מספיק. צריך לדעת להיות חבר.״(-כמו שאומרת הסופרת ר"ג פלאסיו).
מאוד נהנתי מהספר במיוחד בגלל שהוא: מצחיק,עצוב,מרגש,משמח וכ'ו...
בסופו של דבר אני מאוד ממליצה לקרוא את הספר לקטנים, נוער ומבוגרים, כל אחד יראה נקודה אחרת לפי הגיל הניסיון ואנשים וחוויות שהוא מכיר מחייו.

אוגי ואני