אלבוס דמבלדור

אלבוס פרסיוול וולפריק בריאן דמבלדור  הוא דמות בדיונית ואחד הדמויות הטובות הכי חשובות  בספרי הארי פוטר מאת ג'יי קיי רולינג. לאורך רוב הסדרה הוא מנהל את בית הספר הוגוורטס לכישוף ולקוסמות. בספר החמישי נחשף מעט מהרקע שלו, ומתברר כי הוא המייסד והמנהיג של "מסדר עוף החול", שהוא ארגון שהקדיש את עצמו למאבק בכוחות האופל ובלורד וולדמורט, הנבל הראשי בסדרה.


יצירת הדמות

ההשראה לדמותו של דמבלדור הוא אלפרד דאן, המנהל של רולינג בבית הספר היסודי סנט מייקל בווינטרברן שבגלוסטרשייר. לפי רולינג, דמותו של דמבלדור היא אחת החביבות עליה, והיא נהנתה לכתוב אודותיה כיוון שדמבלדור הוא "התגלמות הטוב". רולינג טענה כי כאשר היא צריכה להעביר מסר לקוראי הספרים, היא עושה זאת באמצעות דמבלדור, כיוון שהוא "יודע פחות או יותר הכל" על היקום של הארי פוטר. אולם, רולינג אמרה גם כי דמבלדור מתחרט על כך "שהוא תמיד היה צריך להיות זה שיודע, ושעליו היה מוטל נטל הידיעה. הוא היה מעדיף לא לדעת". כמנטור (מדריך, מורה) של הדמות הראשית הארי פוטר, "דמבלדור הוא אדם מאוד חכם, היודע שהארי צריך ללמוד שיעורים קשים מאוד על מנת להכינו למה שיקרה לו בהמשך חייו. הוא מאפשר להארי לעשות דברים שלא הרשה לאף תלמיד אחר, ולהתמודד עם דברים שדמבלדור היה מעדיף להגן עליו מפניהם". בראיון שנערך עמה ב-1999, ציינה רולינג כי היא דמיינה את דמבלדור "יותר כמו ג'ון גילגוד (שחקן אמריקאי מפורסם מאוד), אתה יודע, מבוגר למדי - והדור למדי".

תפקידו בספרים


שלושת הספרים הראשונים
בעקבות רציחת הוריו של הארי ותבוסתו של לורד וולדמורט, החליט דמבלדור להעביר את הארי לביתה של פטוניה, (אחותה של לילי פוטר), ובעלה ורנון. בפרק הראשון מסופר על הגעתו לבית משפחת דרסלי. דמבלדור מאמין שהארי יהיה מוגן בבית משפחת דרסלי הודות לקסם עתיק, המבוסס על כך שלילי פוטר הקריבה את חייה למען בנה, ועל כך שפטוניה הסכימה לקבל את הארי לביתה. הוא מותיר את הארי על מפתן הדלת של בית משפחת דרסלי, עם מכתב המסביר את מה שאירע.

כשהארי מגיע להוגוורטס, מספר לו דמבלדור על תכונותיו של הראי של ינפתא, וטוען כי כאשר הוא מביט בראי הוא רואה את עצמו מחזיק זוג גרביים. אולם, בדומה להארי הוא למעשה רואה את משפחתו בחיים וביחד. דמבלדור הוא זה שכישף את הראי כך שניתן יהיה להחביא בו את אבן החכמים, שיוכל לקחת אותה רק מי שירצה למצוא אותה מבלי לנצלה לרעה. דמבלדור מזומן למשרד הקסמים בהודעה מזויפת שנשלחה  על ידי המורה להתגוננות מפני כוחות האופל קוויריניוס קווירל, אך במהלך מסעו ללונדון הוא מבין מה שאירע באמת ומגיע בדיוק בזמן על מנת להציל את הארי מוולדמורט שהשתלט על גופו של המורה. דמבלדור מסביר להארי בסיום הספר כי הוא צעיר מכדי לשמוע את הסיבה האמיתית לניסיונו של וולדמורט לרצוח אותו בהיותו תינוק.

בספר השני חושד דמבלדור כי טום רידל (וולדמורט הצעיר) מעורב בצורה כלשהי בתקיפות שפגעו במספר תלמידים, וכאשר הוא נשאל לדעתו על האשם הוא אומר "השאלה היא לא מי... השאלה היא איך". כאשר הארי שואל את היומן הקסום של רידל האם ידוע לו דבר מה על התקיפות הוא נשאב לתוך היומן, רואה שם את דמבלדור הצעיר המופיע בזיכרון שהוכנס ליומן, ומגלה שדמבלדור היה אחד ממוריו של וולדמורט. בחלק האחרון של הספר מאלץ לוציוס מאלפוי את חבר הנאמנים של הוגוורטס להשעות את דמבלדור בעקבות חוסר יכולתו למנוע את תקיפות התלמידים. דמבלדור מוחזר לתפקידו לאחר שהם מגלים שג'יני ויזלי נחטפה לתוך חדר הסודות.

בתחילת הספר השלישי נאלץ דמבלדור להתיר לסוהרסנים, שומרי כלא הקוסמים אזקבאן, להיכנס לתחומי הוגוורטס על מנת להגן על התלמידים מפני הרוצח סיריוס בלק שנמלט מכלאו. אולם, למרות אמצעי הבטיחות שנוקט דמבלדור, מצליח בלק לחדור לטירה פעמיים. דמבלדור מורה לסגור את כל הכניסות לטירה ולאדמותיה. הוא מביע זעם רב ולא אופייני לאחר שהסוהרסנים מגיעים למשחק קווידיץ' וגורמים להארי ליפול מהמטאטא שלו, ומציל את חייו של הארי ברגע האחרון. בסוף הספר דמבלדור הוא היחיד שמאמין להארי ולהרמיוני, הטוענים שסיריוס בלק אינו רוצח וכי הרוצח האמיתי הוא פיטר פטיגרו (שהיה גם הוא חבר של הוריו של הארי). הוא מציע להם להשתמש במחולל זמן על מנת לבצע מסע בזמן ולהציל את חייהם של סיריוס בלק ושל ההיפוגריף בקביק, שנדון למוות בחלק מוקדם יותר של הספר.

הספר הרביעי והספר החמישי
 
בספר הרביעי מציג דמבלדור את טורניר הקוסמים המשולש לתלמידי הוגוורטס, ומכהן כאחד השופטים לאורך כל הטורניר. כאשר גביע האש (חפץ קסום הבוחר את נציגי בתי הספר המשתתפים בטורניר) בוחר את הארי, דמבלדור נותר רגוע; הוא היחיד שמאמין להארי, הטוען כי אין לו יד ורגל בתהליך הבחירה. לאורך כל הספר מביע דמבלדור את דאגתו מהסימנים ההולכים ומתרבים לפעילותם של תומכי וולדמורט. חששותיו מתאמתים בסוף הספר, כאשר הארי חוזר עם גופתו של סדריק דיגורי (הנציג הראשון של הוגוורטס בטורניר) לאחר שנלחם בוולדמורט, ולאחר שאוכל המוות ברטמיוס קראוץ' הבן (המחופש לדמות ידידו הטוב של דמבלדור אלאסטור מודי) מרחיק את הארי מהשגחתו של דמבלדור. הוא חושד במעשיו של מודי (ללא ידיעה על זהותו האמיתית), וביחד עם המורים מינרווה מקגונגל וסוורוס סנייפ מגיע ברגע האחרון על מנת למנוע מקראוץ' לרצוח את הארי.

לאחר שדמבלדור חוקר את קראוץ', הוא מאזין לעדותו של הארי אודות שובו של וולדמורט. לאחר מכן הוא מתערב בוויכוח בין שר הקסמים קורנליוס פאדג' לבין מינרווה מקגונגל, ומודיע לפאדג' כי עליו לבצע מספר צעדים מהפכניים על מנת להתמודד עם שובו של וולדמורט. פאדג' מסרב להכיר באמת, עוזב את הוגוורטס בכעס רב, ומודיע לדמבלדור כי הוא ישקול את צעדיו לגבי ניהול הוגוורטס.

בתחילת הספר החמישי מודח דמבלדור מתפקידו ככושף ראשי (שופט) בקסמהדרין (בית המשפט העליון בסדרה), מודח מקונפדרציית הקוסמים הבינלאומית (אירגון של קוסמים מכל העולם שמחליט על דברים אשר נוגעים לעולם הקוסמים הבן לאומי), וכמעט מאבד את אות מסדר מרלין מדרגה ראשונה שהוענק לו (אות יוקרתי שקוסמים מקבלים שהם עושים משהוא חשוב או משמעותי לעולם הקוסמים), וכל זאת בעקבות נאום שבו הכריז על שובו של וולדמורט. במקביל לכך פועל משרד הקסמים על מנת להכפיש את שמם של דמבלדור ושל הארי, בעיקר באמצעות עיתון הקוסמים "הנביא היומי". בתחילת הספר מכעיס דמבלדור את שר הקסמים פאדג' בכך שהוא מגיע לדיון משמעתי שהארי זומן אליו, ומצליח למנוע את סילוקו של הארי מהוגוורטס. עם זאת, הארי כועס על דמבלדור כיוון שזה סירב לדבר או להביט בו לאורך כל השימוע.

במועד כלשהו לפני תחילת אירועי הספר העביר משרד הקסמים תיקון לחוק החינוך, שלפיו עם מנהל הווגורסט לא מוצא מורה לאחת המישרות המשרד יכול לקבוע מי יהיה המורה, לכן קיבלה דולורס אמברידג' את משרת המורה להתגוננות מפני כוחות האופל, כיוון שדמבלדור לא הצליח למצוא מועמד מתאים. באמצעות אמברידג' משפיע פאדג' על הוגוורטס במידה הולכת וגוברת, ומנסה להצר את צעדיו של דמבלדור בשל חששו שהוא יקים צבא תלמידים מחתרתי על מנת לבצע הפיכה ולהשתלט על משרד הקסמים זהו דבר שידוע לנו שלא יכול לקרות מכיוון שמישרת השר הוצעה לדמבלדור מספר שנים קודם והוא לא רצה אותה מתגלה לנו למה הוא לא רצה בספר השביעי. אמברידג' מונעת לימוד של קסמי הגנה בשיעורים, ובכך גורמת להארי וחבריו להקים את הארגון המכונה "צבא דמבלדור". כשהארגון נחשף, מחליט דמבלדור ליטול על עצמו את האשמה אף על פי שלא היה מודע לכך; הוא מסולק שוב ממשרת המנהל, ובכך מונע את גירושו של הארי מבית הספר.

דמבלדור אינו מופיע בספר עד לאירועי הקרב במשרד הקסמים בין חברי צבא דמבלדור לקבוצה של אוכלי מוות. הוא מצליח להביס את כל אוכלי המוות למעט בלטריקס לסטריינג', ולכלוא אותם באמצעים קסומים במחלקת המסתורין של המשרד. לאחר מכן הוא מציל את הארי מפני קללת אבדה קדברה (הקללה ההורגת) שנשלחה לעברו על ידי וולדמורט, ופותח מיד בדו-קרב שבו הוא אינו מנסה להרוג את וולדמורט. הקרב מסתיים במנוסתו של וולדמורט, ולאחר מכן מספר דמבלדור לשר הקסמים פאדג' על מה שאירע, ומקבל בחזרה את כל המשרות והתארים שנשללו ממנו. לקראת סוף הספר הוא מסביר להארי כי וולדמורט רואה בו כשווה לו בעקבות נבואה ששמע, וכי אחד מהם יצטרך להרוג את השני.

הספר השישי
  
בספר השישי לוקח דמבלדור את הארי מבית דודיו המוגלגים, על מנת שזה יסייע לו לשכנע את הוראס סלגהורן להצטרף מחדש לסגל ההוראה בהוגוורטס; הארי מבחין כי ידו הימנית של דמבלדור נחרכה וצבעה הפך לשחור. במהלך שנת הלימודים נפגשים דמבלדור והארי במשרד המנהל על מנת שהארי ילמד על עברו של וולדמורט, ובמהלך השיעורים דמבלדור מדגיש כי יש להם חשיבות עצומה עבור הארי. במהלך השיעורים הם מבקרים בזכרונותיהם של אנשים אחרים (באמצעות כלי קסום הנקרא "הגיגית"), שבהם יש מידע חשוב על חייו של וולדמורט ועל עלייתו הג'נוסיידית לעמדת כוח. דמבלדור חושף בפני הארי כי וולדמורט יצר שישה הורקרוקסים ( לחש אפל ביותר אשר בעזרתו ניתן לאחר שרצחת מישהו להחביא חלק מנשמתך בתוך חפץ כך  שעם יהרגו אותך וההורקרקס עדיין קיים תוכל לחזור לחיים) על מנת שיהיה בן אלמוות, וכי יש צורך להשמיד את כולם לפני שהארי יוכל לנסות ולהשמיד את שבריר הנשמה שנותר בגופו של וולדמורט. הארי מזהיר את דמבלדור ברוב השיעורים מפני דראקו מאלפוי, וטוען כי הוא הפך לאחד מאוכלי המוות של וולדמורט. דמבלדור מסרב לנקוט בפעולה כלשהי נגד מאלפוי, ומספר להארי שהוא יודע יותר ממה שהארי חושב שהוא יודע. הוא מסרב גם להאמין להאשמותיו של הארי על כך שסוורוס סנייפ מנסה לסייע למאלפוי.

בסוף הספר יוצאים דמבלדור והארי למערה שבה נמצא ככל הנראה אחד ההורקרוקסים. אולם, בדרך למשרדו של דמבלדור שומע הארי מהמורה סיביל טרלוני כי סוורוס סנייפ היה זה ששמע את הנבואה שגרמה לוולדמורט לרדוף את הארי, ומתעמת על כך עם דמבלדור - שחוזר ומביע את אמונו הרב בסוורוס סנייפ. בזמן ששניהם במערה דמבלדור שותה שיקוי הנמצא בתוך הכלי שבו הוטמן ההורקרוקס; תוך כדי השתייה הוא מתחיל לצרוח, וככל הנראה סובל מכאב בלתי נסבל המחליש אותו. לאחר שסיים לשתות את השיקוי הוא מבקש מהארי שייתן לו מים, והארי מבין כי הדרך היחידה היא לקחת מים מהאגם שאותו חצו ובכך לעורר את חמתם של החיזלי"ם (גופות מכושפות) הנמצאים שם כאמצעי הגנה. החיזלי"ם מנסים להרוג את הארי, אך דמבלדור מצליח להתאושש בזכות המים ויוצר לאש הגורמת   לחיזלי"ם להימלט. דמבלדור לוקח את התליון של סלזאר סלית'רין שוולדמורט הפך להורקרוקס, וביחד עם הארי מצליח לשוב לעיירת הקוסמים הוגסמיד שליד הוגוורטס.

כשהוא מגיע להוגסמיד הוא נחרד לגלות מפיה של בעלת הפונדק "שלושת המטאטאים", מאדם רוזמרטה (שפעלה תחת קללת אימפריוס), כי האות האפל של וולדמורט ותומכיו הופיע מעל מגדל האסטרונומיה של הטירה, וביחד עם הארי הוא לוקח ממנה שני מטאטאים על מנת להגיע להוגוורטס במהירות. כשהם מגיעים לראש המגדל הוא מטיל קללה לנעילת גוף על הארי, שמסתתר מתחת לגלימת ההיעלמות שלו, אך דמבלדור משלם על כך מחיר יקר כיוון שדראקו מאלפוי מצליח לפרוק ממנו את שרביטו באותו זמן. אוכלי מוות אחדים מגיעים לראש המגדל ומנסים לשכנע את מאלפוי לרצוח את דמבלדור. מאלפוי אינו מצליח לבצע זאת, וסוורוס סנייפ שמגיע במהרה מבצע את הקללה הדרושה והורג את דמבלדור. לאחר מותו של דמבלדור מגלה הארי כי ההורקרוקס מזויף, וכי אדם שראשי התיבות של שמו הם ר.א.ב. גנב את התליון האמיתי.

זמן קצר לאחר מותו מופיע דיוקן של דמבלדור באופן קסום במשרד המנהל של הוגוורטס. בשיחה קצרה שבה משתתף הארי, מספרת מינרווה מקגונגל כי משאלתו האחרונה של דמבלדור הייתה להיקבר באדמות הוגוורטס, והמורה פיליוס פליטיק טוען כי אף אדם לא הקריב יותר מדמבלדור עבור הוגוורטס. בהלוויה שלו משתתפים תלמידי בית הספר, המורים ואנשי הצוות, אנשי משרד הקסמים, רוחות הרפאים של הטירה, קנטאורים, בני ים ואחרים המעוניינים לחלוק לו כבוד אחרון. דמבלדור נקבר בתוך סרקופג שיש לבן בסמוך לאגם של הוגוורטס, ובספר מצוין כי הוא המנהל היחיד בתולדות הוגוורטס שזכה לכך.

הספר השביעי
  
רולינג מתארת את נעוריו של דמבלדור ואת מותו בפרקים אחדים בספר. מוצגים הוריו של דמבלדור, פרסיבל וקנדרה, ואחותו הקטנה אריאנה; אחיו, אברפורת', הוצג כבר בספרים הקודמים. הספר מגולל את ימיו של דמבלדור כבחור צעיר, את האירועים העומדים מאחורי דפוסי ההתנהגות שלו, ואת סיפור הידידות בין דמבלדור לבין גלרט גרינדלוולד שהפך לקוסם אפל.

ב-1945 נענה דמבלדור לתחינותיהם של הקוסמים והביס את גרינדלוולד. בעקבות כך הפך דמבלדור לאדוניו של שרביט הבכור (אחד מאוצרות המוות), שנותר בחזקתו עד שדראקו מאלפוי פרק אותו מנשקו בליל מותו. דמבלדור החזיק ברשותו אוצר מוות נוסף, לאחר שקיבל בהשאלה את גלימת ההיעלמות של ג'יימס פוטר. כשהארי החל ללמוד בהוגוורטס החזיר לו דמבלדור את הגלימה.

האמת אודות מותו של דמבלדור נחשפת באמצעות זכרונותיו האחרונים של סנייפ, שחשף אותם בפני הארי פוטר. הארי מגלה כי דמבלדור ביצע שגיאה קשה כשענד טבעת מקוללת על ידו הימנית, בין אירועי הספר החמישי לאירועי הספר השישי. הטבעת כללה את "אבן התחייה" של אוצרות המוות, ודמבלדור קיווה להשתמש בה על מנת להתנצל בפני אחותו והוריו. דמבלדור הזעיק את סוורוס סנייפ, אך הוא הודיע לו כי אין בנמצא תרופה שיכולה להועיל, וכי נותרה לו שנה אחת לכל היותר טרם שימות בייסורים. לאחר ששמע זאת, סיפר דמבלדור לסנייפ שהוא יודע על תוכניתו של וולדמורט לשלוח את דראקו מאלפוי כדי שיתנקש בו. הוא מבקש מסנייפ להטיל עליו את הקללה ההורגת, כיוון שהדבר יהיה משפיל פחות וכדי לחזק את סיפור הכיסוי של סנייפ אצל אוכלי המוות; דמבלדור לא רצה לתת למאלפוי את האפשרות להרוג אותו, וציין כי נשמתו של הילד עדיין שלמה.

דמבלדור מופיע שוב לקראת סוף הספר, לאחר שהארי נפגע מהקללה ההורגת של וולדמורט ונכנס למצב של לימבו (לפי הנוצרים הקתולים זה מצב שבין החיים לגן עדן או לגהינום). הארי מנחם את דמבלדור, שהתוודה על כל טעויותיו. לאחר מכן מודיע דמבלדור להארי על האפשרויות שעדיין עומדות לרשותו; להמשיך לעולם הבא, או לחזור לגופו על מנת להתמודד עם וולדמורט בפעם האחרונה. לאחר שהארי חוזר ממצב הלימבו הוא מביס את וולדמורט, ומנהל שיחה קצרה עם הדיוקן של דמבלדור במשרד המנהל של הוגוורטס אודות גורלו של כל אחד מאוצרות המוות. באפילוג של הספר מתברר כי הארי קרא לבנו השני אלבוס סוורוס פוטר, לזכרם של דמבלדור וסנייפ.

 

מאפיינים


מראה חיצוני
דמבלדור מתואר בספרים כקוסם טיפוסי; גבוה ורזה, בעל שיער כסוף ארוך שניתן לתחוב לתוך החגורה וזקן ארוך. עיניו של דמבלדור הן בצבע כחול. במהלך הלווייתה של אריאנה פרצה מריבה בין אלבוס לאחיו אברפורת', שהאשים אותו במות אחותם, פגע באגרופו באפו של אלבוס, שבר אותו ונתן לו את המראה העקום המתואר בספרים. דמבלדור מרכיב משקפי ירח. כמו כן, כשהיה צעיר יותר צבע שערו היה אדמוני. בספר הראשון הוא טען כי יש לו צלקת מעל ברכו השמאלית שצורתה דומה לזו של מפת הרכבת התחתית של לונדון. בדרך כלל הוא לובש גלימות קוסמים בצבע סגול ובמגוון צבעים ותבניות.

אישיות
לאורך כל הסדרה לא ייחס דמבלדור חשיבות כלשהי למושג "טוהר הדם", והאמין כי בחירותיו של אדם כלשהו הן אלה שמשקפות את טבעו האמיתי, ולא המוצא שלו. וולדמורט התייחס בבוז לתכונה זו של דמבלדור, ובסוף הספר הרביעי הוא אמר על כך "גיבור של פשוטי-העם, מגן הבוצדמים והמוגלגים". בניגוד לרוב הקוסמים בסדרה דמבלדור לא חשש לומר את שמו של וולדמורט, ובעימותים השונים ביניהם הוא קרא לו טום.

פעמים אחדות לאורך הסדרה ציינו דמויות שונות כי חולשתו הגדולה של דמבלדור היא אמונתו באנשים שלכאורה אסור היה לבטוח בהם, כגון סוורוס סנייפ, ואף מתווכחות על כך עמו. אולם, לקראת סוף הסדרה מתברר כי לדמבלדור היו סיבות שלא חשף לאמון שנתן בסנייפ, ופעל בצורה נכונה אף על פי שהדמויות השונות לא הבינו זאת. לפי רולינג "אף על פי שדמבלדור לא נראה פעיל במשך שישה ספרים, הוא למעשה דמות מקיאבלית. הוא משך בהרבה חוטים".

דמבלדור תואר כקוסם החזק והמבריק ביותר בסדרה, אך מנגד תואר גם כאדם אקסצנטרי; לדוגמה, בספר הראשון הוא אומר בסעודת פתיחת שנת הלימודים כי ברצונו לומר מילים אחדות, ולאחר הפסקה קצרה אומר "פטפוטים, בלבוש, קוקו, שפיץ". לעיתים קרובות הוא העיר הערות משעשעות, כולל בעימותים, היכולות לגרום לכעס ולחוסר ריכוז אצל יריביו ובכך להטות את הסיכויים לטובתו. הוא כמעט ואינו מביע חוסר סבלנות, ומדבר בנימוס רב גם לאויביו. תחביביו הבולטים הם כדורת ומוזיקה, אותה הוא כינה בספר הראשון "קסם גדול יותר מכל מה שאנחנו עושים כאן".

אולם, רולינג אמרה בראיון בשנת 2005 כי "מוח מבריק לא מגן עלייך מפני טעויות רגשיות, ואני חושבת שדמבלדור מדגים זאת בצורה טובה".

יכולות והישגים
דמבלדור הפגין יכולות קסם חזקות גם כשהיה צעיר. בתקופת לימודיו בהוגוורטס הוא היה ידוע כתלמיד המבריק ביותר שלמד שם, השיג ציונים גבוהים בבחינות השונות, זכה בפרסים רבים, ולדברי בוחנת בבחינות בגרות מטעם משרד הקסמים "עשה עם השרביט שלו דברים שלא ראיתי מימי".  דמבלדור מעולם לא הפגין סימנים של גאוותנות או יהירות, אך לאורך הסדרה היו פעמים אחדות שבהן הכיר בכך שהוא חכם באופן יוצא דופן ובעל כוחות קסם חזקים ביותר. בחלק מפגישותיו עם הארי במהלך הספר השישי הוא הודה כי עשה טעויות, והדגיש כי כיוון שהוא חכם יותר בהשוואה לקוסמים אחרים הטעויות שלו נוטות להיות יותר גדולות וקשות.

דמבלדור היה אחד הקוסמים המוכשרים בספרים בביצוע לחשים ללא אמירתם בקול, והיה ידוע בזכות עבודתו בתחום האלכימיה עם ניקולא/ ניקולאס פלאמל, שהיה היחיד שהצליח ליצור את אבן החכמים. הוא התפרסם גם בזכות גילוי 12 השימושים של דם דרקונים. צורת הפטרונוס של דמבלדור הייתה עוף חול, שהוא מוטיב ספרותי חשוב בספרים. דמבלדור פיתח שיטה לשליחת הודעות לאנשים אחרים באמצעות קסם הפטרונוס, ולימד את חברי מסדר עוף החול כיצד לבצע אותה.

בספרים השונים ניכר כי הנשק המועדף עליו הוא אש. במהלך הדו-קרב מול וולדמורט בספר החמישי הוא יוצר חבל עשוי מאש; הוא מפגין את יכולותיו הקסומות בפני טום רידל הצעיר, ועושה זאת באמצעות הצתת הארון של רידל; במערה שבה הוחבא התליון של סלית'רין הוא השתמש באש על מנת להדוף את החיז"לים, אם כי מקרה זה נחשב פחות כיוון שהם היו רגישים לאור ולחום. כמו כן, בספר החמישי סיפר האגריד כי דמבלדור הצליח ליצור אש נצחית על מנת לתת אותה כמתנה לענקים, ולשכנעם לא להצטרף לוולדמורט. דמבלדור רמז להארי בספר הראשון כי הוא מסוגל להפוך את עצמו לבלתי נראה גם ללא גלימת היעלמות, "אני לא צריך גלימה כדי שלא יראו אותי" וככל הנראה מדובר בקסם הנגזה חזק. תחומי מומחיות נוספים שלו הם ביאור הכרה (אמנות קסם בסדרה המאפשרת לבצע מעין קריאת מחשבות) והלטת הכרה (המאפשרת לחסום קריאת מחשבות), שינויי צורה אותם לימד לפני שהתמנה למנהל. בהספד שנכתב עליו בתחילת הספר השביעי מסופר גם כי הוא היה מומחה ברקיחת שיקויים ובביצוע לחשים, וכן שמאמרים רבים פרי עטו התפרסמו בעיתונים הנחשבים ביותר המוזכרים בסדרה.

רכוש
משרדו של דמבלדור בהוגוורטס הכיל חפצים קסומים רבים. בין החפצים הללו ניתן למנות את ההגיגית, שהיא קערת אבן שבה ניתן לשמור זיכרונות בצורת נוזלית ולצפות בהם בכל רגע נתון. הארי גילה את הכלי הזה בספר הרביעי, ובשאר הסדרה שימשה ההגיגית להצגת פלשבקים. בתחילת הספר הראשון השתמש דמבלדור במכשיר בצורת מצית כסוף הקרוי "מעמעם", שהומצא על ידי דמבלדור, והוא המסוגל לשאוב אור מגופי תאורה ולשחררו. בספר השביעי מסופר כי המעמעם הוא גם מתקן התבייתות, וכי הוא נוצר על ידי דמבלדור, שהוריש אותו בצוואתו לרון ויזלי. דמבלדור הוא הבעלים והשליט של "שרביט הבכור" שהוא חפץ קסום רב עוצמה הידוע גם בכינויים "שרביט הגורל" ו"מטה המוות", וכאחד מאוצרות המוות. בניגוד לבעלים הקודמים של השרביט דמבלדור לא התפאר בכך שהוא מחזיק בו. יש לו גם עוף חול בשם פוקס בתור חיית מחמד. בסוף הספר הרביעי מסופר כי שתיים מנוצות הזנב של פוקס משמשות ליבות קסם עבור השרביטים של הארי ושל וולדמורט.

משפחה
בראיונות שונים שנערכו עימה סיפרה רולינג כי דמבלדור נולד ביולי או באוגוסט 1881 לפרסיבל ולקנדרה דמבלדור. ישנן התייחסויות של אלבוס לאחיו הצעיר אברפורת' לאורך הסדרה, אך רק בספר השביעי מתברר כי הוא צעיר ממנו בשלוש שנים. בספר השביעי נכתב גם על אחותם הצעירה אריאנה, שבגיל 6 הותקפה באכזריות על ידי שלושה מוגלגים שראו אותה מבצעת קסמים. הם ניסו לגרום לה לבצע את הקסמים פעם נוספת, אך כיוון שהיא הייתה ילדה קטנה ולא מאומנת בקסמים היא נכשלה בכך. לא ברור מהספר מה היה אופי התקיפה, אך פרסיבל נדון למאסר עולם באזקבאן לאחר שנקם בהם. הטראומה הקשה שעברה גרמה לאריאנה לאבד לצמיתות את יכולתה לתפקד בחברה נורמלית ולבצע קסמים בצורה נורמלית. על מנת למנוע את אשפוזה בבית החולים על שם הקדוש מנגו ואת הפגיעה בחפים מפשע בגלל חוסר היכולת של אריאנה לשלוט בכוחותיה, החליטה קנדרה לעבור עם משפחתה למכתש גודריק, ולהסתיר את אריאנה בבית. השכנים של משפחת דמבלדור האמינו כי אריאנה היא סקיבית (ילד מחוסר כוחות קסם הנולד לקוסם ולמכשפה).

כשדמבלדור וחברו הטוב אלפיאס דודג' סיימו את לימודיהם בהוגוורטס הם תכננו לטייל ברחבי העולם. אולם, בערב הטיול נהרגה קנדרה על ידי בתה שלא הצליחה לשלוט בהתפרצות של כוחותיה. אלבוס הפך לראש המשפחה כיוון שאביו היה במאסר, ונאלץ לעבוד על מנת להרוויח את לחמו כיוון שהמשפחה לא הייתה עשירה. הוא נאלץ גם להישאר בביתו ביחד עם אריאנה בזמן שאחיו האמצעי אברפורת' למד בהוגוורטס. אברפורת' היה מודע לחוסר שביעות רצונו של אחיו הבכור, והציע לעזוב את הלימודים ולהקדיש את עצמו לטיפול באחותם. אולם, אלבוס דחה זאת וטען כי בתור ראש המשפחה מוטלת עליו חובה מוסרית לטפל בה.

עם הגעתו של גלרט גרינדלוולד למכתש גודריק הוא התחבר עם דמבלדור, והשניים חלמו לכונן משטר כלל-עולמי שבו הקוסמים ישלטו על המוגלגים "לטובת הכלל". הם הסכימו ביניהם לעבור למקום מגורים אחר על מנת להגשים את תוכניתם, אך אברפורת' התנגד לכך וטען כי בגלל מצבה הבריאותי לא ניתן להעביר את אריאנה למקום אחר. הוויכוח בין השלושה התלהט והפך לקרב קוסמים שהסתיים במותה בתאונה של אריאנה. דמבלדור מעולם לא גילה מי מביניהם ביצע את הקסם שגרם למות אריאנה. גרינדלוולד נמלט ממכתש גודריק, והחל לפעול לבד לקראת הגשמת תוכניתו. דמבלדור הרגיש כי אין לסמוך עליו כבעל סמכות, ומסיבה זו סירב באופן קבוע לכהן כשר הקסמים. הוא חזר להוגוורטס בסביבות 1940 והחל ללמד שינויי צורה וגם לכהן בראש בית גריפינדור.לפי "חיות הפלא: הפשעים של גרינדלוולד" דמבלדור התחיל ללמד בהוגוורטס התגוננות מפני כוחות האופל לפני 1910. בשנת 1956 החליף את ארמנדו דיפט כמנהל הוגוורטס.

לפי רולינג התוצאה של תקרית זו הייתה שצורת הבוגארט של דמבלדור היא גופתה של אריאנה. בספר הראשון הוא סיפר להארי כי משאלתו הגדולה ביותר (כפי שהיא מוצגת בראי של ינפתא) היא לקבל זוג גרביים, אך רק בספר השביעי מבין הארי כי הוא ודמבלדור רואים את משפחותיהם המאוחדות בראי, למרות שבצעירותו ראה דמבלדור אותו ואת גרינדלוולד ביחד.

 

מוזמנים לקרוא עליו עוד בויקיפוטר, ובפורטל הארי פוטר.

לחצו כאן למעבר לויקיפוטר על דמבלדור

לחצו כאן למעבר לפורטל הארי פוטר על דמבלדור

אלבוס דמבלדור