בדואים

הבדואים הם שבטים ערביים החיים במדבר.

השבטים בדרך כלל מונהגים על ידי שייח' או צ'יף.

 שמם "בדואים" בא מהמילה "באדיה" שבערבית פירושה מדבר.

לבדואים יש גמלים כבשים ועיזים. לפי הקוראן (התורה של הערביים) אסור להם למכור גמלים, אלא אם כן החלב של הגמלים לא טוב ואם הגמל טוב אסור למכור אותו, מפני שהגמל נחשב אצלם כבן משפחה.

מבחן החרב המלובנת:

מבחן החרב המלובנת הוא מבחן אמת קדום. בעבר השתמשו בו הבדואים לבירור האמת. במבחן החרב מלובנת הגיע האדם החשוד בשקר ולאחר שאמר את האמת כפי שראה אותה, הונחה על לשונו חרב מלובנת שהייתה קודם באש. אם בלשונו נגרמה כוויה קשה, הסיקו ששיקר.

הבדואים השתמשו במבחן החרב המלובנת כדי לדעת אם האדם שיקר או לא פשר המבחן הזה: שכאשר אדם משקר לשונו מתייבשת ואז הרוק לא מגן על הלשון מפני חום גבוה ואז הלשון מקבלת כוויה.

הכנסת אורחים אצל בדואים:

בדואים חייבים בהכנסת אורחים, אפילו אם הם אויבם המושבעים.

מפני שבמדבר המעלות צלזיוס מגיעות ל-50 מעלות ואפילו יותר.

הבדואים חייבים להכניסם לפחות לשלושה ימים בלי לשאול שאלות ולהקשות עליהם ולחקור אותם.  הבדואים מארחים אחד השני מפני שלא ידעו שאולי מחר גם הם יצטרכו אירוח.

אצל הבדואים נוהגים לשמור על צניעות, ולכן נותנים מקום מיוחד או אוהל נפרד לאורחים ומשתדלים להרחיקם מבני הבית ובעיקר מנשות המשפחה.

בדואים בישראל:

הבדואים בישראל הם כ 3.5 אחוז מהאוכלוסייה הבדואים בישראל מתגוררים שונים בישראל, חלקם הגדול מתגוררים בעיר רהט,  וביישובי קבע במועצות המקומיות כסייפה, המקומיות כסייפה, ערערה בנגב, שגב שלום, תל שבע, חורה ולקיה, ובמועצות האזוריות נווה מדבר ואל-קסום – והשאר מתגוררים בכפרים לא מוכרים. דוגמאות ליישובים לא מוכרים הם השבטים אפיניש, קודייראת א-צאנע, ג'נאביב, אטרש, אבו עמרה, אעצם, אבו רוקייק, אבו ג'ווייעד, קוואעין, אבו כף, עוקבי, הוואשלה, נצאצרה והוזייל, שעדיין לא קיבלו מעמד מוניציפלי. חלק מכפרים אלו הוכרו עם הקמת המועצה האזורית אבו בסמה.