טיילור סוויפט
ביוגרפיה
הנמל בווטש היל, רוד איילנד, בו מחזיקה סוויפט בית קיץ
סוויפט נולדה ברדינג, פנסילבניה לאנדריאה גרדנר (לבית פינליי), מנהלת שיווק בקרן נאמנות; וסקוט קינגסלי סוויפט, יועץ פיננסי במריל לינץ'.[4] אחיה הצעיר, אוסטין, הוא בוגר אוניברסיטת נוטרדאם ועוסק במשחק.[5]
בגיל 9 החלה סוויפט להתעניין בתיאטרון מוזיקלי – היא הופיעה בהפקות תיאטרון לנוער ונסעה באופן קבוע לברודוויי לשיעורי פיתוח קול ומשחק.[6] שיריה של זמרת הקאנטרי שאניה טוויין גרמו לה להפנות את תשומת לבה למוזיקת קאנטרי.[7] היא בילתה את סופי השבוע שלה בהופעות בפסטיבלים מקומיים, בירידים, בבתי קפה, בתחרויות קריוקי ובאירועי ספורט.[8][9]
לאחר צפייה בסדרה דוקומנטרית שעקבה אחרי סיפור גילויה של זמרת הקאנטרי פיית' היל, סוויפט הייתה בטוחה שעליה להגיע לנאשוויל כדי לפתח קריירה מוזיקלית.[10] בהיותה בת עשר זכתה במקום הראשון בתחרות שירה לאומית עם פואמה שכתבה, "Monster in My Closet".[11] בהיותה בת אחת-עשרה, נסעה עם אמה לנאשוויל עם הקלטות דמו שלה, בהן ביצעה גרסאות כיסוי לדיקסי צ'יקס ולדולי פרטון, אך חברות תקליטים רבות דחו אותה.[12] סוויפט הבינה כי עליה לייחד את עצמה משאר הזמרים המתחילים בעיר והחלה להתמקד בכתיבת שירים עצמאית.[12] בהיותה בת שתים-עשרה הראה לה טכנאי המחשב שלה איך לנגן שלושה אקורדים על גיטרה ועורר בה את העניין ללמוד לנגן בגיטרה ואת ההשראה לשירה הראשון, "Lucky You".[13]
ההורים שלי הורידו את כל הלחץ כשאמרו 'אנחנו עוברים רק משום שאנו אוהבים את האזור, אז אל תדאגי.' הם לא ידעו דבר על התעשייה ולא היו להם קשרים בבידור, אבל אני הייתי אובססיבית לגבי זה ולכן הם חקרו את העניין וקראו עליו כדי לעזור לי בכל דרך שיכלו. הם אנשים מדהימים.
— סוויפט בראיון ל"דיילי מייל"[14]
בשנת 2003 החלו סוויפט והוריה לעבוד עם דן דימטרואו, סוכן מוזיקה מניו יורק. בעזרתו של דימטרואו דיגמנה סוויפט עבור אברקרומבי אנד פיץ', הכניסה את השיר "The Outside" לתקליטור אוסף של מותג הקוסמטיקה מייבלין והשתתפה בפגישות עם חברות תקליטים גדולות.[15] לאחר שביצעה שירים מקוריים בתצוגה של חברת התקליטים RCA, קיבלה סוויפט חוזה מעקב ופיתוח אמן מטעם החברה והחלה לנסוע תכופות עם אמה לנאשוויל, הידועה כ"בירת הקאנטרי".[16] בשנת 2003 עברה המשפחה להנדרסונוויל, טנסי, עיר הסמוכה לנאשוויל.
בטנסי למדה סוויפט בתיכון הנדרסונוויל (Hendersonville High School).[17] בשנת 2006, עם תחילת ההופעות לקידום האלבום הראשון, עברה לבית ספר פרטי המספק שירות חינוך ביתי, אותו סיימה בהצטיינות. סוויפט קיבלה תעודת בגרות ב-2008, לאחר שהשלימה את מכסת קורסי הלימודים של שתי השנים האחרונות בתיכון, בשנה אחת בלבד.[18]
לאחר ההצלחה הגדולה בתחום המוזיקה, רכשה סוויפט להוריה אחוזה בבל מיד, טנסי.[19] מקום המגורים העיקרי של סוויפט הוא בשכונת טרייבקה שבניו יורק.[20] סוויפט מתגוררת בחלק מהזמן בבוורלי הילס, קליפורניה, ובמרכז נאשוויל, טנסי.[21][22] בנוסף, היא מחזיקה בבית קיץ בכפר החוף ווטש היל, רוד איילנד.[23] היא בעלת מטוס מנהלים וכמו כן יש לה האנגר בשדה התעופה הבינלאומי של נאשוויל.[24]
לפי רשימת 100 הסלבריטאים של פורבס, הרוויחה סוויפט בין 2009 ל-2017 578 מיליון דולר.[25] הונה הכולל הוערך על ידי פורבס בכ-320 מיליון דולר, נכון ל-2018.[26]
קריירה
2004–2008: תחילת הקריירה ו-Taylor Swift
סוויפט בהופעה בג'ולייט, אילינוי, פברואר 2008
עם המעבר של סוויפט ומשפחתה סמוך לנאשוויל ובעקבות החוזה עם חברת התקליטים RCA, החלה סוויפט להשתתף במפגשי כתיבה עם כותבי שירים מנוסים.[12] היא פגשה את ליז רוז, כותבת שירים מנאשוויל, כשרוז הופיעה באירוע של כותבי שירים ב-RCA, והציעה לה שהן יכתבו יחד.[27] סוויפט ורוז החלו להיפגש לצורך כתיבה פעם בשבוע למשך שעתיים, אחרי בית הספר.[28] רוז אמרה כי מפגשי הכתיבה היו קלים במיוחד ושהיא רק ערכה את השירים שכתבה סוויפט.[29] היא הכירה לסוויפט את נייתן צ'פמן, מפיק מוזיקלי עצמאי מתחום הקאנטרי, וסוויפט החלה להקליט דמואים עמו.[27]
בכנות, הרגשתי שהזמן הולך ואוזל... רציתי ללכוד את השנים האלה בחיי שעדיין מייצגות את מה שעובר עליי.
— סוויפט בראיון ל"דיילי טלגרף"[30]
סוויפט הפכה לכותב השירים הצעיר ביותר אי פעם שנשכר על ידי סוני, כשהייתה בת 14 בלבד.[31] בגיל 15, לאחר כשנה שבה עבדה ב-RCA, החליטה לעזוב את חברת התקליטים; החברה רצתה שהיא תקליט שירים של כותבי שירים אחרים ושתמתין עם הוצאת אלבום עד גיל שמונה-עשרה, אך סוויפט הרגישה מוכנה להתחיל קריירה עם החומר המקורי שלה.[32] היא נפרדה גם מהסוכן שלה, דימטרואו, שמאוחר יותר תבע את סוויפט והוריה בענייני כספים שלטענתו הם היו חייבים לו; התביעה הסתיימה מחוץ לכותלי בית המשפט.[33][15]
באחד הערבים שבהם הופיעה היא משכה את תשומת לבו של סקוט בורשטה, עובד לשעבר בחברת תקליטים שעמד להקים חברת תקליטים משלו, Big Machine Records. סוויפט הייתה אחד האמנים הראשונים שבורשטה החתים, ואביה קנה שלושה אחוזים ממניות חברת התקליטים החדשה.[34] בורשטה פתח בפני סוויפט את השער לעסקי מוזיקת הקאנטרי, כשהכניס אותה כאמן מלווה לפסטיבל המוזיקה של איגוד מוזיקת הקאנטרי.[35]
סוויפט בהופעה בסאניווייל, קליפורניה, מאי 2007
זמן קצר לאחר חתימת העסקה החלה סוויפט לעבוד על אלבום הבכורה הנושא את שמה. לאחר שהתנסתה עם מספר מפיקי מוזיקה ותיקים בנאשוויל, היא שכנעה את Big Machine Records לשכור את מפיק הדמואים שלה, נייתן צ'פמן. הייתה זו הפעם הראשונה שבה הקליט צ'פמן אלבום אולפן, אולם סוויפט הרגישה שיש ביניהם את הכימיה הנכונה.[36]
Taylor Swift יצא לאור באוקטובר 2006. סוויפט כתבה שלושה משירי האלבום לבדה והייתה שותפה בכתיבת שמונה הנותרים עם כותבים נוספים.[37] עם צאת האלבום זכתה סוויפט לביקורות חיוביות מעיתונים מובילים בארצות הברית. הביקורות החמיאו על סגנונה המוזיקלי שמצליח ליצור תמהיל מוצלח של קאנטרי הנוטה לפופ. כמו כן, זכתה סוויפט למחמאות על איכות האלבום, שלמרות גילה הצעיר בעת הקלטתו (16), נשמע כמו יצירה מגובשת של אמנים בוגרים.[38][39][40]
Big Machine Records עדיין הייתה בחיתוליה עם יציאתו לאור של "Tim McGraw", סינגל הבכורה, ביוני 2006. סוויפט ואמה עזרו בשליחת הסינגלים לתחנות הרדיו וסוויפט פתחה בסיבוב הופעות ברדיו שנמשך חצי שנה (לעומת כשישה שבועות אצל רוב האמנים).[41][36] היא הופיעה בטלוויזיה פעמים רבות לצורך קידום האלבום.[42] סוויפט, שתיארה את עצמה כ"ילדת אינטרנט", השתמשה במייספייס כדי לבנות בסיס מעריצים, דבר שבאותה העת נחשב מהפכני בתעשיית מוזיקת הקאנטרי.[43] בורשטה אמר כי החלטתו להחתים זמרת-יוצרת בת 16 גרמה בהתחלה להרמת גבות בקרב עמיתיו לתעשיית ההקלטות, אבל סוויפט גילתה שוק שלא היה ידוע קודם לכן: נערות שמאזינות למוזיקת קאנטרי.[43]
ארבעה סינגלים נוספים יצאו בהמשך במהלך 2007 ו-2008: "Teardrops on My Guitar", "Our Song", "Picture to Burn" ו-"Should've Said No" – כולם הצליחו מאוד במצעד שירי הקאנטרי של בילבורד; "Our Song" ו-"Should've Said No" הגיעו למקום הראשון במצעד. "Our Song" הפך את סוויפט לאדם הצעיר ביותר שיצר וביצע לבדו שיר שהגיע למקום הראשון במצעד.[44] "Teardrops on My Guitar" הצליח גם כלהיט פופ קטן; הוא הגיע למקום ה-13 במצעד הבילבורד הוט 100.[45] האלבום מכר 39,000 עותקים בשבוע הראשון ליציאתו, ונכון למרץ 2011 מכר מעל 5.5 מיליון עותקים ברחבי העולם.[46][47]
סוויפט הופיעה רבות עם השירים מתוך Taylor Swift, אך לא כחלק מסיבוב הופעות רשמי. היא ביצעה גרסאות כיסוי לשירים של ביונסה, ריהאנה, ג'ון וייט, לינרד סקינרד ואמינם.[48][49] היא נפגשה עם מעריצים לפני ההופעות ואחריהן - פגישות שנמשכו עד ארבע שעות.[50] כמו כן הייתה סוויפט אמן חימום של אמני קאנטרי רבים, בהם רסקל פלאטס, ג'ורג' סטרייט, קני צ'סני ובראד פייזלי.[42][51][52]
סוויפט הוציאה מספר אלבומי הופעה ומיני-אלבומים בתקופה זו, בין השאר את The Taylor Swift Holiday Collection באוקטובר 2007 ואת Beautiful Eyes ביולי 2008.[53][54]
בעקבות הצלחת האלבום Taylor Swift, זכתה סוויפט במספר פרסים. בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי לשנת 2007 זכתה בפרס האמן החדש הטוב ביותר,[55] בפרס האמנית הווקאלית הטובה ביותר בטקס פרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי לשנת 2008, ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) לשנת 2008.[56] בנוסף, הייתה מועמדת לפרס הגראמי בשנת 2008 בקטגוריית האמן החדש הטוב ביותר, אבל הפסידה לאיימי ויינהאוס.
2008–2010: Fearless
סוויפט בהופעה בלוס אנג'לס, סיבוב ההופעות "Fearless Tour". מאי 2010
סוויפט בהופעה בקולומביה, קרוליינה הדרומית, במהלך סיבוב ההופעות "Fearless Tour", אפריל 2010
אלבום האולפן השני של סוויפט, Fearless, יצא לאור באוקטובר 2008. סוויפט כתבה שבעה משירי האלבום בעצמה, שניים מתוכם סינגלים, והייתה שותפה בכתיבת ששת הנותרים עם כותבי השירים ליז רוז, ג'ון ריץ', קולבי קאליי והילרי לינדזי.[57] האלבום הופק בשיתוף עם נייתן צ'פמן.[57] Fearless זכה לביקורות חיוביות, שהחמיאו לסוויפט על כתיבתה האינטימית והאותנטית, המאפשרת לשיריה להישמע כאילו נלקחו מיומנה של נערה. היא זכתה גם למחמאות על כשרונה יוצא הדופן, על בגרותה ועל הפרגמטיזם שהפגינה כשקירבה את מוזיקת הקאנטרי למוזיקת הפופ.[58][59][60]
הסינגל המוביל מהאלבום, "Love Story", יצא לאור בספטמבר 2008, הגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד הוט 100 והיה שיר הקאנטרי הנמכר ביותר בכל הזמנים.[45][61] ארבעה סינגלים נוספים יצאו לאור במהלך 2008 ו-2009: "White Horse", "You Belong with Me", "Fifteen" ו-"Fearless". "You Belong with Me" היה הסינגל המצליח ביותר באלבום והוא הגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100.[62]
Fearless נחת היישר במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד, עם מכירות של 592,000 עותקים בשבוע הראשון, ונשאר בפסגת המצעד במשך 11 שבועות.[63][64] הצלחת האלבום הביאה להפיכתה של סוויפט לאמן הנמכר ביותר בשנת 2008 בארצות הברית.[18] האלבום עצמו היה האלבום הנמכר ביותר בשנת 2009 בארצות הברית, לאחר שמכר עד סוף שנה זו 3.217 מיליון עותקים. מאז מכר האלבום מעל 10 מיליון עותקים ברחבי העולם.[65]
"Fearless Tour", במרכזו עמד האלבום Fearless, היה סיבוב ההופעות הראשון של סוויפט. "Fearless Tour" החל באפריל 2009, הסתיים ביולי 2010 וכלל 105 מועדים - מתוכם 90 בצפון אמריקה, 6 באירופה, 8 באוסטרליה ואחד באסיה.[66] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו ג'סטין ביבר, גלוריאנה וקלי פיקלר.[67] סוויפט הזמינה את ג'ון מאייר, פיית' היל וקייטי פרי לבצע איתה דואטים חד-פעמיים במועדים שונים במהלך הסיבוב בצפון אמריקה. בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.1 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 63 מיליון דולר.[68]
"CMT Crossroads: Taylor Swift and Def Leppard", סרט קונצרט המשותף לסוויפט וללהקת הרוק דף לפרד, יצא בצורה בלעדית לרשת הקמעונאות וולמארט ביוני 2009.[69] "Taylor Swift: Journey to Fearless", סרט טלוויזיה המכיל 13 הופעות מתוך סיבוב ההופעות, שודר באוקטובר 2010 ויצא לאור שנה לאחר מכן ב-DVD וב-Blu-ray.[70] סוויפט שרה את שירה "Fifteen" עם מיילי סיירוס בטקס פרסי הגראמי ה-51 וביצעה מערכון ראפ פרי עטה עם טי-פיין בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי.[71]
סוויפט הייתה שותפה בכתיבת שני שירים לפסקול של האנה מונטנה: הסרט - "You'll Always Find Your Way Back Home" ו-"Crazier"; היא גם הופיעה בסרט וביצעה את "Crazier".[72] היא תרמה את קולה לשיר "Two Is Better Than One" של בויז לייק גירלז.[73] היא ביצעה גרסת כיסוי לשיר "American Girl" של טום פטי והוציאה אותה כסינגל בחנות המוזיקה הדיגיטלית Rhapsody.[74] היא תרמה את קולה כקול רקע לשיר של ג'ון מאייר "Half of My Heart" וכתבה והקליטה במשותף עם קלי פיקלר את השיר "Best Days of Your Life".[75][76] היא תרמה שני שירים, בהם "Today Was a Fairytale", לפסקול הסרט "יום האהבה" וביצעה גרסת כיסוי לשיר "Breathless" של Better Than Ezra לאלבום Hope for Haiti Now.[77][78]
Fearless זכה לשבחים רבים והפך לאלבום הקאנטרי המעוטר ביותר בהיסטוריה.[79] סוויפט זכתה בארבעה פרסי גראמי בשנת 2010, מתוך שמונה מועמדויות בסך הכול. Fearless זכה בפרס אלבום השנה ובפרס אלבום הקאנטרי הטוב ביותר, והסינגל "White Horse" זכה בפרס שיר הקאנטרי הטוב ביותר ובפרס ביצוע סולו הקאנטרי הווקאלי הטוב ביותר לזמרת.[80] היא הייתה האמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בפרס אלבום השנה. במהלך הטקס שרה סוויפט עם סטיבי ניקס את השיר "Rhiannon" של פליטווד מק. הביצוע הקולי שלה ספג ביקורות שליליות.[81][82]
טיילור מזכירה לי את עצמי בנחישותה ובטבעה הילדותי. זוהי תמימות מיוחדת ונדירה כל כך. הבחורה הזאת כותבת שירים שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיאמונד או אלטון ג'ון... זמרות-יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה.
— סטיבי ניקס ב"טיים מגזין"[83]
בטקס פרסי הווידאו-קליפים של MTV 2009 זכה הקליפ של "You Belong with Me" בפרס הקליפ הטוב ביותר של אישה; סוויפט היא אמן הקאנטרי הראשון שזכה בפרס בטקס. נאום הזכייה שלה נקטע על ידי הראפר קניה וסט, שלקח מידה את המיקרופון והכריז שהפרס מגיע לביונסה נואלס, על הקליפ לשיר "Single Ladies".[84] האירוע קיבל תשומת לב תקשורתית רבה והיווה השראה לממים אינטרנטיים.[85] כמה ימים לאחר מכן, סוויפט אמרה בראיון שווסט התנצל בפניה באופן אישי, והיא קיבלה את התנצלותו.[86]
בפרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי זכתה סוויפט בפרס בדרן השנה.[87] היא זכתה בפרס אבן הדרך של האקדמיה למוזיקת הקאנטרי.[88] בפרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) זכתה בפרס אמן השנה ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בשנת 2009 ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בשנת 2010.[89][90] היא הוכרזה אמן השנה לשנת 2009 על ידי הבילבורד.[91] בטקס פרסי בחירת הקהל ב-2010 זכתה סוויפט בפרס אמנית השנה.[92] היא נכללה ברשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם של "טיים מגזין" לשנת 2010.[83]
2010–2012: Speak Now
Taylor Swift 24 - Live in Paris - 2011.jpg
סוויפט בהופעה בפריז, סיבוב ההופעות "Speak Now World Tour". מרץ 2011
הגדלה (5 תמונות)
סוויפט הוציאה לאור את אלבום האולפן השלישי שלה, Speak Now, באוקטובר 2010. היא כתבה את כל ארבעה-עשר שירי האלבום בעצמה והפיקה את האלבום עם נתן צ'פמן.[93] הביקורות תיארו את האלבום כפראי וכמגוון מבחינה מוזיקלית והחמיאו לסוויפט על כתיבתה החכמה הגורמת לה לבלוט מעל אמנים אחרים בסוגות הפופ, הרוק או הקאנטרי. כמו כן, זכתה סוויפט למחמאות על הדרמטיות שבכתיבתה ועל הדרכים אותן היא מוצאת לתאר דמויות ומצבים מהחיים.[93][94][95] סוויפט ביצעה קמפיין פרסומי נרחב לפני יציאתו לאור של Speak Now; היא הופיעה בתוכניות אירוח ובתוכניות בוקר שונות והגישה מיני-קונצרטים בחינם במקומות לא-שגרתיים, כולל אוטובוס עם גג פתוח בשדרות הוליווד ואולם הנוסעים היוצאים בנמל התעופה JFK.[96]
הסינגל המוביל, "Mine", יצא לאור באוגוסט 2010.[97] חמישה סינגלים נוספים יצאו לאור במהלך 2010 ו-2011: "Back to December", "Mean", "The Story of Us", "Sparks Fly" ו-"Ours". Speak Now זכה להצלחה מסחרית ודורג במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד במשך שישה שבועות.[98] האלבום נמכר בלמעלה מ-1.04 מיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו והיה לאלבום ה-16 בהיסטוריה של ארצות הברית שנמכר במעל למיליון עותקים בשבוע.
"Speak Now World Tour", סיבוב הופעות שבמרכזו עמד Speak Now, החל בפברואר 2011 והסתיים במרץ 2012. סיבוב ההופעות כלל 111 מועדים - מתוכם 80 באמריקה הצפונית, 12 באירופה, 12 באוסטרליה ו-7 באסיה.[99] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו האנטר הייז, פרנקי באלארד, דני גוקי, ג'וש קלי, רנדי מונטנה וג'יימס וסלי.[100] סוויפט הזמינה מוזיקאים רבים להצטרף אליה לדואטים במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה, בין השאר את ג'יימס טיילור, ג'ייסון מראז, שון קולבין, ג'וני רזניק, אנדי גרמר, טל בכמן, ג'סטין ביבר, סלינה גומז, ניקי מינאז', נלי, B.o.B, אשר, פלו ריידה, T.I, ג'ון פורמן, ג'ים אדקינס, היילי ויליאמס, Hot Chelle Rae, רוני דאן, דריוס רוקר, טים מקגרו וקני צ'סני.[101][102] סוויפט ביצעה גרסאות כיסוי אקוסטיות רבות במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה - היא אמרה שגרסאות הכיסוי אפשרו לה להיות ספונטנית בהופעה מתורגלת היטב.[101] בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.6 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 123 מיליון דולר.[99] אלבום ההופעה הראשון של סוויפט, Speak Now: World Tour Live, כולל כל שבע-עשרה ההופעות מהחלק הצפון-אמריקאי של סיבוב ההופעות, יצא לאור בנובמבר 2011.[103]
סוויפט זכתה במספר פרסים על Speak Now. בטקס פרסי הגראמי השנתי ה-54, השיר "Mean" מתוך האלבום זכה בפרס שיר הקאנטרי הטוב ביותר ובפרס ביצוע סולו הקאנטרי הטוב ביותר.[104] היא גם ביצעה את השיר בטקס. הביצוע זכה לביקורות טובות, וב-"USA Today" ציינו כי הביקורת משנת 2010 הפכה אותה ליוצרת ולמבצעת טובה יותר.[105] סוויפט זכתה בפרס בדרן השנה בפרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי בשנים 2011 ו-2012[106][107] ובפרס בדרן השנה בפרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי בשנת 2011.[108] כמו כן זכתה בפרס אמן השנה ובפרס אמנית הקאנטרי של השנה לשנת 2011 בפרסי המוזיקה האמריקאית (AMA).[109] היא הוכרזה אשת השנה לשנת 2011 על ידי הבילבורד.[101] בטקסי פרסי בחירת הקהל 2011 ו-2012 זכתה סוויפט בפרס אמן הקאנטרי של השנה.[110][111]
סוויפט תרמה שני שירים מקוריים לפסקול של משחקי הרעב. "Safe & Sound" נכתב והוקלט במשותף עם The Civil Wars ו-T-Bone Burnett, יצא לאור כסינגל המוביל ונמכר בלמעלה מ-1.4 מיליון עותקים, נכון לינואר 2013.[112][113] השיר זכה בפרס השיר הטוב ביותר שנכתב עבור תקשורת חזותית בטקס פרסי הגראמי של שנת 2013 והיה מועמד לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-70.[114][113] השיר השני של סוויפט לאלבום, "Eyes Open", נכתב על ידה בלבד והופק על ידי נייתן צ'פמן.[115] בנוסף, סוויפט תרמה את קולה לשיר "Both of Us" של B.o.B, מאלבומו השני, Strange Clouds.[116]
2012–2014: Red
אלבום האולפן הרביעי שלה, Red, יצא לאור באוקטובר 2012. סוויפט כתבה תשעה מתוך שישה-עשר שירי האלבום. שבעת הנותרים נכתבו במשותף עם מקס מרטין, ליז רוז, דן וילסון, אד שירן וגארי לייטבדי מלהקת Snow Patrol. נתן צ'פמן שימש כמפיק הראשי של האלבום, ואילו ג'ף בסקר, בוטש ווקר, ג'קנייף לי, דן האף ושלבק הפיקו שירים בודדים.[117] הביקורות בעיתוני ארצות הברית היו חיוביות בעיקר, אך בחלקן נטען שהאלבום היה מעט חפוז מהרגיל. הביקורות שיבחו את סוויפט על נכונותה לחקור סוגות נוספות מחוץ לקאנטרי וחשיפתה כזמרת פופ.[118][119][120]
כחלק ממסע הפרסום של Red, נציגים מ-72 תחנות רדיו ברחבי העולם הוטסו לנאשוויל במהלך שבוע היציאה של האלבום, לראיונות אישיים עם סוויפט.[121] כמו כן השתתפה סוויפט בתוכניות אירוח רבות והופיעה בטקסי פרסים בארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת, ספרד ואוסטרליה.[122] הסינגל המוביל מהאלבום, "We Are Never Ever Getting Back Together", היה הסינגל הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. האלבום הגיע היישר למקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד, עם מכירות של 1.21 מיליון עותקים בשבוע הראשון – דבר שהפך את האלבום לאלבום עם מכירות הפתיחה הגבוהות ביותר מזה עשור ואת סוויפט לאישה הראשונה עם שני אלבומים שמכרו יותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון. האלבום הגיע למקום הראשון גם במצעד המכירות הישראלי.[123] נכון למאי 2013, נמכר האלבום ביותר מ-6 מיליון עותקים ברחבי העולם.[124]
"The Red Tour", סיבוב ההופעות של Red, החל במרץ 2013 והסתיים ביוני 2014. סוויפט הופיעה ב-66 מועדים בצפון אמריקה, כולל 13 מופעי אצטדיון, 7 מועדים באצטדיונים ברחבי ניו זילנד ואוסטרליה, 6 מועדים באנגליה ובגרמניה ו-7 מועדים באסיה.[125] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו אד שירן, ברט אלדרדג', פלורידה ג'ורג'יה ליין, אוסטין מאהון, ג'ואל קראוס וקייסי ג'יימס.[126] במהלך סיבוב ההופעות אירחה סוויפט את קארלי סימון, טיגן ושרה, ג'ניפר לופז, לוק בריאן, פטריק סטאמפ מלהקת פול אאוט בוי, אלי גולדינג, נלי, שרה ברליס, שר לויד, B.o.B, גארי לייטבדי מלהקת Snow Patrol, טריין, Neon Trees, רסקל פלאטס, האנטר הייז, אמילי סאנדיי וסם סמית'.[127] בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.7 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 150 מיליון דולר.[128] סוויפט שיתפה פעולה עם מספר אמנים אחרים בתקופה זו - היא כתבה יחד עם ג'ק אנטונוף את השיר "Sweeter Than Fiction" עבור פסקול הסרט "צ'אנס אחרון", עליו הייתה מועמדת לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-71 והתארחה בשיר "Highway Don't Care" של טים מקגרו.[129][130]
Red זיכה את סוויפט במגוון פרסים ומועמדויות, גם בקטגוריית הפופ. האלבום היה מועמד בסך הכל בארבע קטגוריות בטקס פרסי הגראמי - "We Are Never Ever Getting Back Together" היה מועמד לפרס תקליט השנה בטקס פרסי הגראמי בשנת 2013, והאלבום היה מועמד לפרס אלבום השנה בטקס פרסי הגראמי 2014.[131] בטקס הפרסים השנתי של איגוד מוזיקת הקאנטרי כובדה סוויפט בפרס הפסגה, פרס מיוחד לרמות ייחודיות של הצלחה; גארת' ברוקס הוא היחיד שקיבל אותו מלבדה. טים מקגרו, פיית' היל, קית' אורבן, רסקל פלאטס, ג'ורג' סטרייט ובראד פייזלי העניקו לסוויפט את הפרס, בעוד מיק ג'אגר, קארלי סימון, ג'וליה רוברטס, ריס וית'רספון, אתל קנדי, אלן דג'נרס וג'סטין טימברלייק שלחו הודעות ברכה בווידאו.[132] בתקשורת האמריקאית תואר הטקס כניסיון לשכנע את סוויפט להישאר בז'אנר, או כרגע שבו סוויפט והז'אנר שעזר לנווט אותה לשליטה בעולם הפופ נפרדים.[133][134] היא זכתה בשלושה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה בשנת 2012 בהם פרס זמרת השנה.[135] "I Knew You Were Trouble" זכה בפרס הקליפ הטוב ביותר של אישה בטקס פרסי ה-VMA של שנת 2013.[136] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2012 זכתה בפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר.[137] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2013 זכתה בארבע קטגוריות, כולל אמן השנה בפעם השלישית ואמנית הקאנטרי האהובה ביותר בפעם השישית ברציפות.[138] סוויפט זכתה בשמונה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד לשנת 2013, בהם פרס אמן השנה ופרס אמנית הקאנטרי של השנה.[139] בטקס פרסי בחירת הקהל בשנים 2013 ו-2014 זכתה בפרס אמן הקאנטרי של השנה.[140][141]
2014–2016: 1989
סוויפט מופיעה בדטרויט במהלך סיבוב הופעות במאי 2015
אלבום האולפן החמישי של סוויפט, 1989, יצא לאור באוקטובר 2014.[142] סוויפט כתבה שיר אחד באלבום לבדה ואת שנים-עשר הנותרים כתבה במשותף עם ג'ק אנטונוף, אימוג'ן היפ, ראיין טדר, מקס מרטין, שלבק ואלי פאימי. סוויפט תיארה את 1989 כאלבום הפופ הרשמי הראשון שלה ונפרדה מחברי הלהקה הוותיקה שלה.[143] האלבום, ששמו כשנת לידתה, נוצר בהשראת מוזיקת הפופ של סוף שנות השמונים, בין השאר בהשראת המוזיקה של פיטר גבריאל, פיל קולינס, אנני לנוקס, ופיין יאנג קניבלז.[144] האלבום זכה לביקורות חיוביות ששיבחו את ההפקה המהוקצעת ואת סאונד הפופ בסגנון שנות השמונים. האלבום תואר כאלבום מלא רגש והתלהבות שנשמע שונה מאלבומיה הקודמים של סוויפט אך מצליח לשמור על האופי הייחודי שלהם. סוויפט זכתה למחמאות על חתירתה ליצירת אלבום על-זמני.[145][146]
לקראת צאת האלבום עברה סוויפט לניו יורק, שם מונתה לשגרירת התיירות של העיר.[147] במהלך מסע הפרסום של 1989 הזמינה סוויפט מעריצים למפגשי האזנה סודיים לאלבום בבתיה שבניו יורק, בנאשוויל, בלוס אנג'לס וברוד איילנד.[148] השימוש של סוויפט במדיה החברתית לצורך קידום האלבום זכה לשבחים מטעם אנליסטים בתעשיית המוזיקה.[149] בנוסף, סוויפט הופיעה בתוכנית האירוח של אלן דג'נרס ושימשה כיועצת למתמודדים בעונה השביעית של תוכנית המציאות האמריקאית The Voice.[150]
1989 נמכר ב-1.287 מיליון עותקים בארצות הברית בשבוע הראשון להוצאתו – 600,000 מתוכם כבר ביום הראשון – מה שהפך את סוויפט לאמן היחיד שמכר שלושה אלבומים ביותר ממיליון עותקים בשבוע. האלבום נחת היישר במקום הראשון של מצעד 200 האלבומים של הבילבורד, שם נשאר במשך אחד-עשר שבועות.[151] האלבום זכה להצלחה גם בישראל.[152] האלבום היה הנמכר ביותר ב-2014 בארצות הברית, עם 3.66 מיליון עותקים שנמכרו עד סוף שנה זאת. ברחבי העולם היה 1989 האלבום השני הנמכר ביותר ב-2014, עם 6 מיליון עותקים שנמכרו עד סוף שנה זו; הצלחת האלבום הביאה להפיכתה של סוויפט לאמן המצליח ביותר מסחרית בשנת 2014.[153] הסינגל הראשון, "Shake It Off", יצא לאור באוגוסט 2014 והיה במקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 במשך ארבעה שבועות.[154] הסינגל השני מהאלבום, "Blank Space", יצא בנובמבר 2014 ותפס את מקומו של "Shake It Off" בפסגת המצעד, שם נשאר במשך שבעה שבועות רצופים.[155] הקליפים לשני השירים זכו להצלחה רבה וחצו את רף שני מיליארד הצפיות ביוטיוב. הסינגל השלישי, "Style" יצא בפברואר 2015 והגיע לעשרת הגדולים במצעד הבילבורד הוט 100.[156] הסינגל הרביעי, "Bad Blood", יצא במאי 2015 והיה הראשון בו אירחה סוויפט ראפר - קנדריק לאמאר. הסינגל הגיע גם הוא למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. בקליפ לשיר השתתפו שחקניות, זמרות ודוגמניות רבות.[157] באוגוסט 2015 יצא הסינגל החמישי, "Wildest Dreams", שהגיע גם הוא לעשרת הגדולים במצעד הבילבורד הוט 100.[158] הסינגלים הנוספים, "Out Of The Woods", ו-"New Romantics" יצאו במהלך 2016. נכון ליוני 2015, נמכר האלבום ביותר מ-5 מיליון עותקים בארצות הברית לבדה והגיע למעמד פלטינה מחומשת.[159] ברחבי העולם נמכר האלבום ביותר מ-8.6 מיליון עותקים, נכון לפברואר 2015.[2]
בנובמבר 2014 הכריזה סוויפט על "The 1989 World Tour", סיבוב ההופעות שבמרכזו יעמוד האלבום. סיבוב ההופעות החל במאי 2015 והסתיים בדצמבר באותה שנה, ויכלול מועדים בצפון אמריקה, באירופה, באסיה ובאוסטרליה.[160] להקת חיים, ואנס ג'וי, שון מנדס וג'יימס ביי ישמשו כאמני החימום לסיבוב ההופעות.[161] במהלך סיבוב ההופעות הזמינה סוויפט אמנים רבים ומגוונים מבחינה מוזיקלית לשיר איתה על הבמה משיריהם. בנוסף, ידוענים שונים הצטרפו לסוויפט על הבמה לצלילי השיר "Style" מהאלבום.[162] בסיבוב ההופעות השתתפו מעל 2.2 מיליון מעריצים והוא הכניס מעל 250 מיליון דולר, מה שהפך אותו לסיבוב ההופעות המצליח ביותר של 2015.[163] "1989 World Tour Live", סרט הופעה שצולם בסידני, יצא לאחר סיבוב ההופעות בלעדית דרך אפל מיוזיק.[164]
סוויפט זכתה בפרסים רבים בקטגוריות הפופ בתקופת האלבום 1989. בטקס פרסי הגראמי ה-57, הסינגל "Shake It Off" היה מועמד בשלוש קטגוריות – שיר השנה, תקליט השנה וביצוע סולו הפופ הטוב ביותר.[165] בטקס פרסי הגראמי ה-58 זכתה סוויפט בפרס אלבום השנה עבור 1989, מה שהפך אותה לאישה הראשונה שזוכה בו פעמיים. בנוסף זכתה בפרס אלבום הפופ של השנה והקליפ הטוב ביותר עבור "Bad Blood" והייתה מועמדת לפרסי שיר השנה ותקליט השנה עבור "Blank Space".[166] סוויפט זכתה בתואר אשת השנה לשנת 2014 מטעם הבילבורד, בפעם השנייה.[167] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2014 הייתה סוויפט הראשונה שזכתה בפרס דיק קלארק למצוינות במוזיקה, ובטקס של שנת 2015 זכתה בשלושה פרסים נוספים, בהם סינגל השנה על "Blank Space" ואלבום הפופ/רוק האהוב ביותר עבור אלבומה 1989.[168][169] בטקס פרסי בחירת הקהל 2015 זכתה סוויפט בפרס אמנית השנה, זמרת הפופ של השנה ושיר השנה עבור "Shake It Off",[170] ובטקס של 2016 זכתה בפרס אמנית השנה ובפרס זמרת הפופ של השנה.[171] בטקס פרסי המוזיקה הבריטית 2015 זכתה בפרס אמנית הסולו הבינלאומית.[172] היא נכללה ברשימת "50 המנהיגים הגדולים ביותר" של "Fortune" במקום השישי,[173] ברשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם של "טיים מגזין"[3] וברשימת 100 הנשים החזקות בעולם של "פורבס" במקום ה-64.[174] בטקס פרסי האקדמיה למוזיקת קאנטרי 2015 הייתה סוויפט אחת משבעה אמנים שזכו בפרס אבן הדרך על הישגיהם במוזיקת הקאנטרי.[175] היא זכתה בשמונה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד לשנת 2015, בהם פרס אמן השנה.[176] בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV 2015 זכתה סוויפט בארבעה פרסים, בהם פרס קליפ השנה עבור "Bad Blood" ופרס הקליפ הטוב ביותר של אישה עבור "Blank Space".[177] סוויפט זכתה גם בפרס אמי על האפליקציה שליוותה את "Blank Space", עבור התכנה האינטראקטיבית המקורית הטובה ביותר.[178] בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה, זכתה סוויפט בשני פרסים, בהם פרס השיר הטוב ביותר עבור "Bad Blood".[179]
באפריל 2015 הודיעה סוויפט כי אמה אובחנה כחולת סרטן ועודדה אחרים ללכת ולהיבדק.[180] חודש קודם לכן, היא החלה לצאת עם המפיק והדי ג'יי הסקוטי קלווין האריס. לפני שהודיעו על פרידתם ביוני 2016, כתבו השניים יחד את השיר "This Is What You Came For", כשסוויפט נרשמה בקרדיטים לשיר תחת שם עט. השיר זכה להצלחה רבה בעולם והגיע למקום הראשון באוסטרליה, קנדה ואירלנד, למקום השני בבריטניה ולמקום השלישי בארצות הברית. באוקטובר כתבה ללהקת Little Big Town את "Better Man", השיר הראשון מתוך אלבומם השביעי, The Breaker. השיר הגיע למקום הראשון במצעדי הקאנטרי של ארצות הברית וקנדה. בדצמבר של אותה שנה הוציאה סוויפט, יחד עם הזמר זאין מאליק, את השיר "I Don't Wanna Live Forever" מתוך פסקול הסרט "חמישים גוונים של אופל" (2017). השיר היה השיר הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון בשוודיה, וזכה להצלחה באירופה ובארצות הברית, שם הגיע למקום השני.
2017–2018: Reputation
באוגוסט 2017 ניצחה סוויפט במשפט נגד דייוויד מילר, לשעבר שדרן תוכנית בוקר של תחת הרדיו KYGO-FM בדנוור. ארבע שנים קודם לכן, הודיעה סוויפט לבוסים של מילר שהוא תקף אותה מינית במהלך מפגש מעריצים לפני אחת ההופעות שלה, מה שהוביל לפיטוריו. שנתיים לאחר מכן תבע מילר את סוויפט בסכום של 4 מיליון דולר על כך שהפסיד את עבודתו והאשים אותה בשקר. זמן קצר לאחר מכן, הגישה סוויפט תביעה נגדית בסכום של דולר אחד. חבר המושבעים דחה את טענותיו של מילר ופסק לטובת סוויפט.[181]
ב-20 באוגוסט 2017 מחקה סוויפט את כל התוכן מהרשתות החברתיות שלה ומאתר האינטרנט שלה.[182] שלושה ימים לאחר מכן הכריזה על אלבומה השישי, Reputation,[183] ויומיים לאחר מכן הוציאה את הסינגל הראשון מתוכו, "Look What You Made Me Do".[184] השיר הגיע למקום הראשון בארצות הברית, בבריטניה, באוסטרליה, בניו זילנד, באירלנד ובישראל. הווידאו קליפ לשיר צבר יותר מ-43.2 מיליון צפיות במהלך היום הראשון שלו ב-YouTube, ושבר את השיא לסרטון הנצפה ביותר בתוך 24 שעות.[185] באוקטובר הוציאה את הסינגל השני מהאלבום, "...Ready For It?", שהגיע למקום השלישי באוסטרליה ולמקום הרביעי בארצות הברית. האלבום יצא ב-10 באוקטובר 2017, ובשבוע הראשון ליציאתו נמכר בלמעלה מ-1.216 מיליון עותקים בארצות הברית ובלמעלה משני מיליון עותקים ברחבי העולם.[186] האלבום הגיע למקום הראשון במצעדי האלבומים של מספר מדינות, בהן ארצות הברית, בריטניה, אירלנד, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. בהמשך הוציאה את "End Game" כסינגל השלישי מתוך האלבום. לקראת סוף נובמבר 2017, הוציאה את "New Year's Day" כסינגל החמישי מתוכו. בינואר 2018, הוציאה את "Gorgeous" כסינגל השישי מהאלבום, ובמרץ יצא "Delicate", כסינגל השביעי. סיבוב ההופעות שמלווה את האלבום החל במאי 2018, והכניס למעלה מ-200 מיליון דולר, נכון לאוקטובר 2018. בספטמבר 2018, הוציאה את השיר "Getaway Car", כסינגל האחרון מתוך האלבום, ובכך חתמה את סופו של הארה.
בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) של 2018, סוויפט זכתה בפרסי "אמן השנה", "אלבום הפופ/רוק הטוב של השנה" וכן "סיבוב ההופעות הטוב של השנה".[187] עם 23 זכיות בסך הכול, סוויפט הפכה לאמנית עם מספר הזכיות הרב ביותר בפרס זה.[188]
2019–הווה: Lover
ב-26 באפריל 2019, יצא השיר "Me!" בשיתוף ברנדון יורי, כסינגל הראשון מתוך אלבומה החדש אשר ייצא באותה השנה.[189][190]
ב-13 ביוני 2019, הודיעה סוויפט בשידור חי באינסטגרם כי האלבום השביעי שלה ייקרא "Lover", אשר יצא ב-23 באוגוסט, בנוסף סוויפט הודיעה גם כי הסינגל השני של האלבום, "You Need to Calm Down", יצא לאור ב-14 ביוני, והווידאו קליפ יצא ב-17 ביוני.
כל שמונה עשר שירי האלבום הצליחו להיכנס אל מצעד הבילבורד הוט 100, מה שהפך את טיילור סוויפט למוזיקאית הראשונה בהיסטוריה שהצליחה לעשות זאת, ולאחד מן המוזיקאים הבודדים בהיסטוריה שהצליחו לעשות זאת גם כן.[191]
בשבוע צאתו, הצליח האלבום להגיע אל המקום ה-1 במצעד הבילבורד 200, עם מכירות של 867,000 עותקים בארצות הברית בלבד[192][193], מה שהופך את הפתיחה שלו לאחת מהפתיחות הגדולות ביותר בכל הזמנים בעולם ובמדינה, כאשר בעולם נמכר בלמעלה משלושה מיליון עותקים.[194] בתוך פחות משבוע, הפך האלבום לאלבום הנמכר ביותר בשנת 2019, בארצות הברית ובעולם כולו.[192][193][194]
פרויקטים שונים
קריירה בתחום השיווק והפרסום
אייר אסיה הייתה אחת מנותני החסות לסיבוב ההופעות "The Red Tour"
במהלך קידום אלבום הבכורה שלה הופיעה סוויפט כפרזנטורית של חברת הביגוד .l.e.i וכפנים של קמפיין המוזיקה הניידת של חברת הסלולר האמריקאית ורייזון ויירלס.[195][196] בתקופת Fearless היא השיקה קו עיצוב אופנה קייצית עבור .l.e.i בוולמארט ועיצבה כרטיסי ברכה עבור חברת כרטיסי הברכה הגדולים בעולם, אמריקן גריטינגס.[197][198] בנוסף, סוויפט שימשה כדוברת של קבוצת הוקי הקרח נאשוויל פרדטורס ושל ו-Cyber-shot, מותג המצלמות הדיגיטליות של סוני.[199][200] בתקופת Speak Now סוויפט הוציאה לאור מהדורה מיוחדת של האלבום דרך רשת החנויות טארגט.[201] סוויפט שימשה כפרזנטורית של CoverGirl והשיקה שני בשמים בחסות מותג הטיפוח אליזבת ארדן, Wonderstruck ו-Wonderstruck Enchanted.[202] במהלך קידום אלבומה הרביעי, Red, הציעה סוויפט גרסה בלעדית של האלבום דרך טארגט, רשת הפיצריות האמריקאית פאפא ג'ונס פיצה ורשת בתי המרקחת הגדולה ביותר בארצות הברית וולגרינס.[203] בתקופה זו הפכה סוויפט לפרזנטורית של דיאט קוקה-קולה ושל נעלי הסניקרס של Keds, השיקה בושם שלישי בשם Taylor בחסות אליזבת ארדן והמשיכה בשותפות העסקית שלה עם סוני ואמריקן גריטינגס.[204] בנוסף, הייתה סוויפט שותפה עם מספר חברות מסחריות במהלך סיבוב ההופעות "The Red Tour"; אייר אסיה וקוואנטס היו חברות התעופה הרשמיות של החלק האסייתי והאוסטרלי בהתאמה, ומותג הגלידה קורנטו היה נותן החסות לחלק האסייתי של סיבוב ההופעות. את אלבומה החמישי, 1989, קידמה סוויפט בתיאום עם רשת המסעדות סאבווי, Keds, טארגט ודיאט קוקה-קולה.[205] עם צאת האלבום סוויפט השיקה בושם רביעי בשם Incredible Things בחסות אליזבת ארדן.[206] תאגיד קומקאסט היה נותן החסות למועדים האמריקאיים של סיבוב ההופעות "The 1989 World Tour".[207] במזרח אסיה המשיכה סוויפט את השותפות עם קורנטו, החלה לשתף פעולה עם טויוטה[208] והשיקה קו הלבשה בסין.[209]
קריירת משחק
סוויפט בהצגת הבכורה של האנה מונטנה: הסרט, 2009
סוויפט ערכה את הופעת הבכורה שלה ב-2009 בפרק של CSI, שבו גילמה נערה מרדנית.[210] ה"ניו יורק טיימס" ציין כי אופייה של הדמות אפשר לסוויפט להיות "קצת שובבה, ואמינה כל כך".[211] ה"רולינג סטון" הרגיש שסוויפט "עושה עבודה טובה עם התסריט".[212] מאוחר יותר באותה שנה, סוויפט אירחה והופיעה כאורחת מוזיקלית בפרק של "סאטרדיי נייט לייב".[213] "אנטרטיינמנט ויקלי" תיאר אותה כ"מארחת הטובה ביותר של העונה עד כה", וציין כי סוויפט "הייתה תמיד מוכנה לאתגר, נראתה שכיף לה, וסייעה לשאר השחקנים להביא את הפאנץ'".[214]
הופעת הבכורה של סוויפט בסרט באורך מלא הייתה בקומדיה "יום האהבה" (2010), שבה גילמה את חברתו המטורללת של ספורטאי תלמיד תיכון, הופעה עליה זכתה בפרס פריצת השנה לשחקנית בפרסי בחירת הנוער.[215] "לוס אנג'לס טיימס" הרגיש שלביצועיה יש "פוטנציאל קומי רציני", ואילו "סן פרנסיסקו כרוניקל" מצא אותה "מצחיקה מאוד".[216][217] "הטיים" ציין כי סוויפט שיחקה "בצורה מקסימה".[218] עם זאת, "וראייטי" מצא אותה "לא מכוונת לגמרי... היא צריכה למצוא במאי מיומן שיתעל את האנרגיה השופעת שלה".[219] המגזין "סלאנט" תיאר את ביצועיה "בלתי ניתנים לצפייה".[220] בשנת 2012 דיבבה סוויפט את אודרי בסרט האנימציה "הלורקס". בשנת 2013 כיכבה בהופעת אורח קצרה בסיטקום "הבחורה החדשה". בשנת 2014 היה לה תפקיד משני בסרט "המעניק". ביולי 2018 לוהקה סוויפט לעיבוד הקולנועי של המחזמר המצליח קאטס.[221]
אמנותיות
השפעות
ShaniaTwainJune2011.jpg Stevie Nicks 2.jpg Carly Simon (1989).jpg
מימין: שאניה טוויין, סטיבי ניקס וקארלי סימון. השפיעו על סוויפט
אחד מהזיכרונות המוזיקליים המוקדמים של סוויפט הוא האזנה לסבתה מצד אמה, זמרת האופרה מרג'ורי פינלי.[222] מאוחר יותר חשפו אותה הוריה לאמנים ג'יימס טיילור, סיימון וגרפונקל ודף לפרד.[223] סוויפט התוודעה למוזיקת הקאנטרי על ידי זמרות הקאנטרי הגדולות של שנות ה-90 - שאניה טוויין, פיית' היל ודיקסי צ'יקס.[224] לשאניה טוויין, הן ככותבת שירים והן כמבצעת, נודעה ההשפעה המוזיקלית הגדולה ביותר על סוויפט.[225] פיית' היל הייתה המודל לחיקוי בילדותה של סוויפט.[226] סוויפט העריצה את הגישה המתריסה של דיקסי צ'יקס, והשיר "Cowboy Take Me Away" של הלהקה היה השיר הראשון שלמדה לנגן על גיטרה.[227] לאחר מכן החלה סוויפט לחקור את המוזיקה של כוכבי קאנטרי מבוגרים יותר, כולל פטסי קליין, לורטה לין, תמי ויינט ודולי פרטון.[228] השפעות אחרות מהזרם המרכזי של הקאנטרי כוללות בין השאר את מירנדה למברט, גארת' ברוקס, קני צ'סני, מרטינה מק'ברייד, ליאן ריימס, טים מקגרו ובראד פייזלי.[229][48]
סוויפט הושפעה מאמנים רבים מחוץ לז'אנר הקאנטרי, כגון הנסון,[230] בריטני ספירס[231] ופול אאוט בוי, ומזמרות-יוצרות עכשוויות, כגון אינגריד מייקלסון,[232] פינק,[233] אלאניס מוריסט,[234] אשלי סימפסון, קלי קלרקסון, ואבריל לאבין.[235] היא שאבה השראה גם מאמנים ותיקים יותר - בין השאר מסטיבי ניקס ומטום פטי[113][236] היא הושפעה גם מזמרות פופ-רוק מבוגרות יותר כמו פאט בנאטר, מליסה אתרידג', שרה מקלכלן, שון קולבין ולינדה רונסטאדט.[235][234]
סוויפט רואה בפול מקרטני, ברוס ספרינגסטין, אמילו האריס, קריס קריסטופרסון וקארלי סימון מודלים לחיקוי בקריירה שלה.[237][238]
נושאי שיריה וסגנונם
בשני האלבומים הראשונים, התייחסו שיריה של סוויפט לחיי הנעורים.[239] בשל כך היא הושוותה לאמנים בולטים אחרים ששיריהם התייחסו לנעוריהם, כגון בריאן וילסון וג'ניס איאן.[240][241] באלבומה השני, Fearless, חקרה סוויפט את הניתוק שהרגישה בין האהבה מהאגדות לאהבה במציאות.[242] האלבומים הבאים התייחסו למערכות יחסים בוגרות יותר.[237] בנוסף לרומנטיקה ולאהבה, שיריה של סוויפט דנו ביחסי הורים-ילדים ("The Best Day", "Never Grow Up", "Ronan"), בחברויות ("Fifteen", "Breathe", "22", "Bad Blood"), בניכור ("The Outside", "A Place In This World", "Tied Together with a Smile", "Mean", "Shake It Off"), בהתמודדות עם הפפראצי ("The Lucky One", "I Know Places") ובשאיפות קרייריסטיות ("Change", "Long Live").[243] באחת הביקורות נאמר כי מה שמגדיר את סוויפט ככותבת שירים הוא המודעות שלה לרגעים בני החלוף, הנחישות שלה לתפוס אותם והיישום של מה שלמדה באותם רגעים בהווה (ולפעמים גם בעתיד).[244]
מבחינה מבני שיריה, זכתה סוויפט לביקורות חיוביות על שליטתה באמנות הכתיבה בפופ ועל כשרונה בבניית ארכיטקטורת בית-פזמון-גשר.[245][246] היא ספגה ביקורת על כך שהשתמשה באותם דימויים שוב ושוב בשירי האלבום השני,[239] אך ביקורות על האלבומים הבאים שיבחו אותה על בחינת מוטיבים ליריים חדשים.[247] ב"אמריקן סונגרייטר", מגזין העוסק בכתיבת שירים, נאמר כי כתיבת השירים של סוויפט מאופיינת במחושבות של בחירת המילים ובנייה מלודית מכוונת "כמעט ללא חריזה עצלנית או מנגינה חסרת מטרה".[12]
אני לא מדברת באופן ספציפי על מי מספר השיר כי מדובר באנשים אמיתיים. אתה מנסה לתת תובנה לגבי המקום שאתה בא ממנו ככותב מבלי לזרוק מישהו מתחת לאוטובוס.
סוויפט בראיון ל"ניו יורק טיימס"[248]
סוויפט משתמשת בפרטים מחייה האישיים בעבודתה.[249] כשהאזינה לשירים בצעירותה, ביררה אם יש קשר בין השיר לדברים שעברו על האמן. היא התאכזבה לגלות שזה לא תמיד כך והחליטה שהכתיבה שלה תהיה מדויקת וכנה יותר.[43] היא מספרת על חוויותיה מנקודת מבטה, בניסיון לתקן את שגיאות העבר, מבלי לנקוב בשמות האנשים עליהם מדבר השיר.[93] לא כל שיריה הם אוטוביוגרפיים וחלקם מבוססים על תצפיות.[11] בהערות אלבומיה ניתן למצוא רמזים על זהותו של נושא השיר.[250] בשיריה, סוויפט לעיתים קרובות מתייחסת להתאהבויות אנונימיות במהלך שנותיה בתיכון, ובשנים שלאחר תחילת הקריירה שלה - בסלבריטאים.[93] השיר "Dear John", מהאלבום Speak Now כלל ביקורת של סוויפט על מושא אהבתה, על כך שהוא מנצל את אהבתה לרעה.[251] ג'ון מאייר שיצאה איתו, והנושא המשוער של השיר, אמר שהשיר משפיל אותו וטען שזהו ניצול לרעה של הכישרון שלה.[252] מספר מבקרי מוזיקה התנגדו לניסיון לחפש את משמעות השיר כיוון שזה מסיט את תשומת הלב מהכישרון של סוויפט.[95] סוויפט עצמה ומבקרים אחרים אף טענו כי הביקורת התקשורתית על החלטתה להשתמש בפרטים אישיים בשיריה היא סקסיסטית, הואיל והיא לא מכוונת אל גברים בני גילה שעושים אותו דבר.[253][254]
החל משנת 2015 סגנון השירה של סוויפט הפך לאפל ורציני יותר, החל מהשיר "'Bad Blood" ולאחריו "Blank Space", "Look What YouMade Me Do", לבסוף "…Ready For It?" ב-2017.
סגנון ווקאלי ומוזיקלי
המוזיקה של סוויפט מכילה אלמנטים של קאנטרי, פופ ופופ רוק.[255][256] סוויפט הגדירה את עצמה כאמנית קאנטרי, אך רוב הקריירה שלה סווגה כקאנטרי פופ עד שהאלבום 1989 השלים את המעבר שלה לפופ.[257] למרות זאת סוויפט מתכוונת להקליט אלבומי מוזיקת קאנטרי בעתיד.[258]
ההגדרה שלי למוזיקת הקאנטרי היא באמת די פשוטה. זה כאשר מישהו שר על חייו ומה שהוא יודע, ממקום אותנטי... אחד יכתוב על איך הוא גדל בחווה, התאהב וגידל את ילדיו באותה חווה. אחרים ישירו על איך, כשהם עצובים, הם הולכים לבר ושותים ויסקי. אני כותבת שירים על איך אני ככל הנראה לא יכולה להבין מערכות יחסים ואיך אני מוקסמת מאהבה.
— סוויפט בראיון ל"אינדיפנדנט"[259]
ה"רולינג סטון" טוען כי "היא אולי מנוגנת בתחנות קאנטרי, אבל היא אחת מכוכבי הרוק האמיתיים שיש לנו בימים אלה".[260] ה"ניו יורק טיימס" מציין כי "אין הרבה במוזיקה של סוויפט שמסמן קאנטרי - כמה פריטות על בנג'ו, זוג מגפי הבוקרים על במה, גיטרה מסנוורת - אבל יש משהו בהגשה שובת הלב והפגיעה שייחודי לנאשוויל".[261] "הניו יורקר" מאמין שהיא "חלק ממסורת הקאנטרי-פופ של נאשוויל רק משום שהיא כותבת שירים סיפוריים בבהירות מלודית ובצורה דרמטית - הסחורה המרכזית בנאשוויל".[39] "הגרדיאן" אמר כי סוויפט "מייצרת מלודיות ביעילות חסרת רחמים של מפעל פופ סקנדינבי".[239]
קולה של סוויפט מתואר "מתוק, אך רך".[262] בהקלטות אולפן "לוס אנג'לס טיימס" זיהה את המחוות הקוליות של סוויפט כ-"השורה שמחליקה כמו אנחת רווחה או כמו גבה מורמת, ונותנות ללהיטים שלה תחושה של אינטימיות קלה".[256] ה"רולינג סטון", בביקורת על Speak Now, אמר: "קולה של סוויפט לא מושפע מספיק כדי להסוות לאיזה מופת היא הפכה כזמרת; היא מנמיכה את קולה עד לתוצאה הסופית של נערה ביישנית שמנסה לדבר בקשיחות".[94] בביקורת אחרת על Speak Now ציין ה"ווילג' ווייס" כי הניסוח שלה היה בעבר "תפל ומבולבל, אבל זה השתנה. היא עדיין יכולה להישמע מאולצת ודקה, בצורה שיכולה לשגע אנשים מסוימים; אבל היא למדה איך לגרום למילים להישמע כמו שהיא מתכוונת שתישמענה".[95]
בהופעות חיות, סוויפט, לפי ה"הוליווד ריפורטר", "עושה כמיטב יכולתה, אבל בהחלט אין לה היכולות של כריסטינה אגילרה או קארי אנדרווד".[262] קולה בהופעות חיות תואר כ"שטוח ודק".[263] עם זאת, סוויפט זכתה לשבחים על סירובה לתקן את גובה הצליל (הפיץ') בעזרת אוטו-טיון.[264] בראיון ל"ניו יורקר", אפיינה סוויפט את עצמה ככותבת שירים בעיקר והסבירה שהקול שלה הוא רק דרך להעביר את המילים הלאה.[241] סקוט בורשטה מ-Big Machine Records הודה שסוויפט היא "לא הזמרת הטכנית הטובה ביותר", אך תיאר אותה כ"מתקשרת הטובה ביותר שיש לנו".[265] הנוכחות הקולית שלה היא משהו שמעסיק אותה והיא המשיכה לעבוד עליה גם לאחר הפריצה שלה.[266] עם זאת, סוויפט אמרה שהיא מרגישה לחוצה בהופעות חיות רק אם היא לא בטוחה מה הקהל חושב עליה, כמו בהופעות בטקסי פרסים.[267]
תדמית ציבורית
סוויפט בטקס 100 המשפיעים ביותר בעולם לשנת 2010 של טיים מגזין
סוויפט פופולרית מאוד בארצות הברית - מחקר שנערך בשנת 2012 מצא כי לסוויפט יש מודעות ציבורית של 90 אחוזים ופופולריות של 80 אחוזים. היא תוארה פעמים רבות כ"אהובת אמריקה" וכ"מודל לחיקוי".[268][269] סוויפט אמרה כי היא רואה בכך אחריות אישית שלה להיות מודעת להשפעה שלה על מעריצים צעירים.[270] עיתונאי ה"רולינג סטון" שראיין את סוויפט בשנת 2009 העיר על גינוניה המנומסים: "אם אלה הפנים המשוחקות של סוויפט, הן חייבות להיות מקועקעות כי הן לא יורדות".[271] בשנת 2012, ה"רולינג סטון" ציין את "קבלת הפנים החמה והנינוחה... לא קשה לדמיין אותה רצה לנשיאות ביום מן הימים".[34] ה"הוליווד ריפורטר" התייחס אליה כאל "איש של אנשים הטוב ביותר מאז ביל קלינטון".[272] ישנה התייחסות תקשורתית רחבה לתגובות המופתעות של סוויפט כשהיא זוכה בטקסי פרסים.[273]
במהלך התקופה שסביב יציאתו לאור של 1989, המשיכה סוויפט לפתח את שימושה במדיה החברתית כדי ליצור קשר עם הקהל שלה. בנוסף להשתתפותם של 100 מעריצים בצילומים לווידאו קליפ של "Shake It Off", שלחה סוויפט בדואר או נתנה באופן אישי מתנות לחג המולד למבחר מעריצים.[274][275] בנוסף, המשיכה לסייע ולייעץ למעריצים באופן אישי באמצעות חשבון הטאמבלר שלה, בתחילת שנת 2015.[276]
בשנים הראשונות של הקריירה שלה, מראה ההיכר של סוויפט היה מורכב משמלות קיציות וממגפי בוקרים.[241] באירועים רשמיים נודעה סוויפט בשמלות חרוזים נוצצות ובתסרוקת מתולתלת טבעית, אך מאז 2012 היא מחליקה את שערה.[277] פרנסואז ארדי, ג'יין בירקין, בריז'יט בארדו ואודרי הפבורן היוו השראה לסגנון שלה.[278] סוויפט הוכרזה אייקון סטייל אמריקאי על ידי "ווג" בשנת 2011.[279] בשנת 2014 נבחרה על ידי המגזין "פיפל" למתלבשת הטובה ביותר.[280] בשנת 2015 הוכרזה אשת השנה בטקס פרסי הסטייל של Elle.[281] במאי 2015 דירג אותה המגזין "מקסים" במקום הראשון ברשימת 100 הנשים הלוהטות ביותר בעולם.[282]
נכון לאוגוסט 2017 סוויפט היא האדם הנעקב ביותר ברשתות החברתיות, עם סך של למעלה מ-260 מיליון עוקבים (למעלה מ-102 מיליון עוקבים באינסטגרם, 85.3 מיליון בטוויטר ו-70 מיליון בפייסבוק).[283]
יחסה לתעשיית המוזיקה
אתם קוראים את חוות דעתה של אופטימיסטית נלהבת: אחת מכמה מעטים בתעשיית המוזיקה שעדיין מאמינים שתעשיית המוזיקה לא גוססת... היא פשוט מתעוררת לחיים. ישנם הרבה אנשים שמנבאים את נפילתן של מכירות המוזיקה וחוסר הרלוונטיות של האלבום כישות כלכלית. אני לא אחת מהם.
— סוויפט במאמר דעה ל"וול סטריט ג'ורנל"[284]
העקרונות האמנותיים של סוויפט התפתחו בהדרגה במהלך הקריירה שלה. במאמר דעה שכתבה עבור "וול סטריט ג'ורנל" ביולי 2014 הביעה אופטימיות בכל הקשור לתעשיית המוזיקה, תוך שימת דגש על החשיבות המתמשכת של אלבומים ועל הערך ההולך וגדל של מדיה חברתית, והשוותה את מערכת היחסים בין המוזיקאי למעריציו למערכת יחסים אינטימית.[285] לדבריה, הצלחתם של אלבומי אולפן באורך מלא - בניגוד לסינגלים, אותם ניתן לבחור ולקנות בצורה נפרדת בחנויות המוזיקה באינטרנט - ימשיכו להיות מבוססים על מידת ההשקעה של האמן ביצירתו ולהוות את הדרך המרכזית לצריכת מוזיקה. היא גם קראה לאמנים להכיר בשוויים האמיתי והביעה תקווה שהם לא יזלזלו בעצמם או ימעיטו בערכה של האמנות שלהם. כדי להתגבר על סביבת השוק המאתגרת יותר ויותר עבור מוזיקאים, בשל מכירות המוזיקה ההולכות ונחלשות מאז תחילת שנות האלפיים, הדגישה סוויפט את חשיבותה של המדיה החברתית - בה נכחה כבר בתחילת דרכה, ברשת החברתית מייספייס - את החשיבות של אלמנט ההפתעה ואת הצורך בכך שהאמנים ימצאו דרכים חדשניות לרגש את הקהל שלהם.[286] לטענתה, האפיקים היצירתיים שאמן יכול לחקור הם בלתי מוגבלים ולכן משתלם לו לצאת מאזור הנוחות שלו.[284]
הפיראטיות, שיתוף הקבצים והסטרימינג צימקו באופן דרסטי את מכירות האלבומים... מוזיקה היא אמנות, ואמנות היא חשובה ונדירה. דברים חשובים, נדירים הם יקרי ערך. ועבור דברים יקרי ערך צריך לשלם.
— סוויפט במאמר דעה ל"וול סטריט ג'ורנל"[284]
בנובמבר 2014 הסירה סוויפט את כל קטלוג המוזיקה שלה משירות הזרמת המדיה Spotify, במחאה על גובה התמלוגים המשולמים לאמנים ובשל סירוב השירות לאפשר את השמעת המוזיקה שלה למשתמשים בתשלום בלבד. כבר ב-2012 סירבה לכלול בתחילה את אלבומה Red בשירותי הסטרימינג ודחתה זאת במספר חודשים. Spotify פתחו מיד בקמפיין במדיה החברתית כדי לשכנע את סוויפט לחזור. בהודעה באתר האינטרנט של שירות הסטרימינג נאמר כי 16 מיליון מתוך מעל 40 מיליון משתמשים ניגנו את המוזיקה שלה בחודש שלפני הסרת הקטלוג.[287] סוויפט ובורשטה אמרו לתקשורת כי מטרת הפעולה שלהם עם Spotify הייתה להשפיע באופן רחב יותר.[288] ביוני 2015, לאחר ההכרזה על Apple Music, הודיעה סוויפט כי תסרב לכלול את אלבומה 1989 בשירות הזרמת המוזיקה. במכתב גלוי לחברת אפל הסבירה סוויפט כי הסיבה לסירובה היא שלושת החודשים בהם ניתן השירות ללא תשלום, חודשים בהם אפל לא תשלם לכותבים, למפיקים או לאמנים על השמעת יצירותיהם בשירות, צעד שלדעתה יפגע בעיקר באמנים צעירים.[289] אמנים רבים הביעו תמיכה בדבריה של סוויפט.[290] כבר למחרת יום פרסום המכתב הודיעה אפל כי היא הפכה את ההחלטה וכי תשלם לאמנים גם בשלושת החודשים החינמיים.[291]
פעולות נוספות שנקטה סוויפט כדי להגן על עסקיה, כגון רישום חלק מהמילים לשיריה כסימן מסחרי, זכו להתעניינות תקשורתית.[292]
הכרה, הישגים והשפעה
סוויפט בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV, ספטמבר 2009
עבודתה של סוויפט זכתה לשבחים מאמנים ותיקים רבים כגון: ניל יאנג,[293] ג'יימס טיילור,[294] אלביס קוסטלו,[295] ג'ודי קולינס,[296] קריס קריסטופרסון,[297] סטיבי ניקס,[298] סטיבן טיילר,[299] ג'ון בון ג'ובי,[300] דולי פרטון,[301] מליסה אתרידג'[302] ומדונה.[303]
סוויפט זכתה לשבחים על שיריה גם מאמנים בני דורה כגון: ג'ון מאייר,[304] דרייק,[305] טיגן ושרה,[306] גריימס,[307] קשה,[308] קייטי פרי,[309] קלי קלרקסון,[310] ליידי גאגא,[311] ריאן אדמס,[312] קתלין האנה,[313] שירלי מנסון,[314] לינה דנהאם[315] ואריק צ'רץ'.[316]
במהלך הקריירה שלה זכתה סוויפט בלמעלה מ-250 פרסים, בהם עשרה פרסי גראמי, עשרים ושלושה פרסי המוזיקה האמריקאית, עשרה פרסי בחירת הקהל, עשרים וחמישה פרסי בחירת הנוער, אחד-עשר פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי, שמונה פרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי, שישה פרסי הווידאו קליפים של MTV, עשרים ושמונה פרסי המוזיקה של בילבורד, פרס המוזיקה הבריטית ופרס אמי.[317] בשנת 2007 זכתה בפרס כותב השירים ואמן השנה של אגודת כותבי השירים של נאשוויל והייתה האמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בפרס.[318] היא זכתה בפרס שש פעמים נוספות: ב-2009,[319] ב-2010,[320] ב-2011,[321] ב-2012,[322] ב-2013[323] וב-2015.[324] בשנת 2010 היא נכנסה להיכל התהילה של כותבי השירים.[325] בשנת 2013 הפכה סוויפט לאדם השני (ולאישה הראשונה) שקיבל את פרס הפסגה מטעם איגוד מוזיקת הקאנטרי, פרס הניתן עבור רמות ייחודיות של הצלחה במוזיקת הקאנטרי.[132] היא הייתה מועמדת פעמיים לפרס גלובוס הזהב.[113][129] בדצמבר 2011 העניקה לה תזמורת נאשוויל את פרס הרמוני עבור הישגיה במוזיקה על פני ז'אנרים רבים.[326] בשנים 2011 ו-2014 הוכרזה אשת השנה של בילבורד ובכך הפכה לראשונה שזכתה בתואר פעמיים.[167] בשנת 2014 הייתה הראשונה שקיבלה את פרס דיק קלארק למצוינות במוזיקה, בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית.[168]
סוויפט היא אחת מהאמנים המצליחים ביותר בעולם. היא מכרה מעל 40 מיליון אלבומים ו-130 מיליון הורדות דיגיטליות של סינגלים ברחבי העולם, דבר שהפך אותה לאחד מחמשת האמנים הנמכרים ביותר של סינגלים דיגיטליים ברחבי העולם, לפי IFPI.[2] סוויפט הייתה האמן הנמכר ביותר של סינגלים דיגיטליים בארצות הברית,[327] ונכון לאוקטובר 2016 היא מחזיקה במכירות של 98.5 מיליון סינגלים דיגיטליים.[328] ההצלחה של סוויפט במכירות אלבומיה יוצאת דופן על רקע מכירות המוזיקה ההולכות ומתמעטות מאז תחילת העשור הראשון של המאה ה-21.[329] נכון לשנת 2012, סוויפט היא האמן עם מכירות האלבומים הגבוהות ביותר בארצות הברית מאז תחילת שנות האלפיים.[330] שלושה מאלבומיה נמכרו ביותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתם, ואלבומיה היו בין שלושת האלבומים הנמכרים ביותר בארצות הברית חמש פעמים, מתוכן פעמיים במקום הראשון.[257][331] היא האמנית עם מספר השירים הגבוה ביותר שנכנסו למצעד הבילבורד הוט 100, מאז תחילת הקריירה שלה ב-2006.[167] במצעד שנערך על ידי "בילבורד" בשנת 2015 דורגה סוויפט במקום השמיני במצעד האמנים המצליחים ביותר בכל הזמנים במצעד האלבומים בילבורד 200,[332] במקום ה-34 במצעד האמנים המצליחים ביותר בכל הזמנים במצעד הפזמונים בילבורד הוט 100,[333] ובמקום ה-18 במצעד אמני הקאנטרי הגדולים ביותר של העידן המודרני.[334]
השפעתה באה לידי ביטוי במספר תחומים. ג'ניס איאן אמרה כי סוויפט "שינתה את פני המוזיקה, כתיבת השירים ונגינה בגיטרה אצל בנות... יש אותנטיות שם".[335] סטיבי ניקס טענה כי סוויפט כותבת "שירים שגורמים לכל שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיימונד או אלטון ג'ון... זמרות יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה".[83] ה"בילבורד" ציין כי סוויפט השפיעה על מוזיקת הקאנטרי במספר דרכים, בין השאר בכך שלאור הצלחתה אמני קאנטרי אימצו את המדיה החברתית, וחברות התקליטים החלו לחפש אמנים שיוצרים את המוזיקה שלהם בעצמם ופחות חששו מהחתמת אמנים צעירים.[336] סוויפט היוותה השראה למספר אמנים, בהם אד שירן,[337] אלי גולדינג,[338] לוסי הייל[339] וסלינה גומז.[340]
פילנתרופיה
טיילור סוויפט אולי נמצאת בחדשות בשל שיריה עטורי הפרסים ואלבומי המולטי-פלטינה שלה, אבל בכל שלב של הדרך היה לה חשוב לתת חזרה... מישהי שזינקה לראש תעשיית המוזיקה, אבל עדיין שומרת את כפות רגליה על הקרקע, מי שניפצה את כל הציפיות על מה שבת 22 יכולה להשיג.
— מישל אובמה מעניקה לסוויפט את פרס העזרה הגדולה[341]
מאמציה הפילנתרופיים של סוויפט הוכרו על ידי פרסי Do Something, קרן Giving Back ושירותי ההצלה של טנסי.[342][343][344] בשנים 2012–2015 הייתה סוויפט הידוען התורם ביותר.[345] בשנת 2012, מישל אובמה העניקה לסוויפט את פרס העזרה הגדולה בשל "מסירותה לעזרה לאחרים" ועל כך שהיא מהווה "השראה לאחרים באמצעות פעולה".[346] כמו כן באותה שנה, קרי קנדי ממרכז רוברט פ. קנדי לצדק ולזכויות אדם העניקה לסוויפט את פרס גל התקווה ואמרה כי "טיילור היא דוגמה לאישה שאנחנו רוצים שבנותינו תהיינה".[347]
סוויפט תומכת בחינוך לאמנות. בשנת 2010 תרמה סוויפט 75,000 דולר לתיכון הנדרסונוויל, התיכון בו למדה, כדי לעזור לשפץ את מערכות הסאונד והתאורה של אולם בית הספר.[348] בשנת 2012 תרמה 4 מיליון דולר לבנייתו של מרכז חינוך חדש בהיכל התהילה ומוזיאון הקאנטרי בנאשוויל. הבניין נפתח בשנת 2013, ואיפשר תוכניות וסדנאות חדשות לבני נוער ולקשישים.[349] בשנת 2013 תרמה 100,000 דולר לתזמורת נאשוויל[350] ובשנת 2015 תרמה 50,000 דולר לתזמורת סיאטל.[351]
סוויפט מקדמת אוריינות בקרב ילדים. בשנת 2009 תרמה 250,000 דולר לבתי ספר שונים ברחבי ארצות הברית שבהם למדה או שהייתה קשורה אליהם, עבור קניית ספרים, מימון תוכניות חינוכיות ותשלום שכר המורים.[352] בשנת 2011 תרמה 6,000 ספרים לספרייה הציבורית של רדינג, פנסילבניה.[353] בשנת 2012 תרמה 14,000 ספרים לספרייה הציבורית של נאשוויל, טנסי, וחלקם חולקו לילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, למעונות ולגני ילדים.[354] בשנת 2014 תרמה את כל ההכנסות משירה "Welcome to New York" לבתי ספר ציבוריים בניו יורק.[355] ב-2015 תרמה לבתי ספר אלה גם 25,000 ספרי לימוד דרך Scholastic Possible Fund Aim.[356]
לאורך כל הקריירה שלה תרמה סוויפט כסף כדי לסייע לקורבנות של אסונות טבע. בשנת 2008 תרמה את ההכנסות ממכירות המרצ'נדייז שלה בפסטיבל מוזיקת הקאנטרי לקרן הסיוע לנפגעי אסונות של הצלב האדום.[357] מאוחר יותר באותה שנה תרמה 100,000 דולר לצלב האדום כדי לסייע לקורבנות השיטפון באיווה של 2008.[358] בשנת 2010, בעקבות רעידת האדמה בהאיטי, השתתפה בתוכנית "תקווה להאיטי"; היא הופיעה בתוכנית וענתה על שיחות טלפון מצופים שביקשו לתרום כסף.[359] היא אף הקליטה שיר לאלבום "Hope for Haiti Now", שרווחיו נועדו לשיקום המדינה.[360] סוויפט תרמה 500,000 דולר לשיקום הקורבנות של השיטפונות בטנסי, במאי 2010.[361] מאוחר יותר באותה שנה תרמה 100,000 דולר כדי לסייע בשיקום גן משחקים בטנסי שנפגע ממי שיטפונות.[362] בשנת 2011 ניצלה את החזרה הגנרלית האחרונה של "Speak Now World Tour" בצפון אמריקה להופעה למען נפגעי סופות טורנדו בארצות הברית. במהלך ההופעה גייסה יותר מ-750,000 דולר למען מטרה זו.[363]
סוויפט תומכת במספר ארגוני הצדקה המספקים שירותים לילדים חולים. בשנת 2008 תרמה טנדר לאיסוף ילדים חולים משדה התעופה למחנה Victory Junction Gang, מחנה לילדים החולים במחלות כרוניות או מחלות קשות.[364] בשנת 2009 תרמה 20,000 דולר לילדים הלוקים במחלות קשות, במסגרת התוכנית של ערוץ BBC, Children In Need.[365] בשנת 2011 תרמה 25,000 דולר לבית החולים למחקר סנט ג'וד שבטנסי.[366] בשנת 2012 השתתפה בתוכנית Stand Up to Cancer וביצעה בה את "Ronan", שיר שכתבה לזכרו של ילד בן ארבע שנפטר מנוירובלסטומה. השיר הפך לזמין להורדה דיגיטלית, וכל ההכנסות נתרמו לארגוני צדקה המסייעים לחולי סרטן.[367] בשנת 2014 תרמה 100,000 דולר לקרן V לחקר הסרטן ו-50,000 דולר לבית החולים לילדים של פילדלפיה.[368][369] סוויפט פגשה מעריצים חולים רבים באמצעות קרן Make-A-Wish וכן ביקרה מעריצים באופן פרטי בבתי חולים רבים ברחבי ארצות הברית.[370]
מערכות יחסים
סוויפט יצאה עם מספר בני זוג מפורסמים בין 2008 ל-2012, בהם ג'ו ג'ונאס,[371] טיילור לאוטנר,[372] ג'ון מאייר,[252] ג'ייק ג'ילנהול,[373] קונור קנדי, בן לשושלת קנדי,[374] הארי סטיילס, חבר ואן דיירקשן.[375]
ג'ונאס ומאייר כתבו שניהם שירים על מערכת היחסים עם סוויפט.[376][377]
בשנים 2013–2014 סוויפט בחרה שלא להיכנס למערכת יחסים זוגית בשל חוסר רצונה להתמודד עם תשומת לב תקשורתית נוספת.[378] במהלך השנים 2015–2016 יצאה סוויפט עם ה-DJ והזמר קלווין האריס.
בשנת 2016 סוויפט נכנסה למערכת יחסים עם השחקן הבריטי ג'ו אלווין, ובחרה לשמור את זה בסוד. בסוף 2017 היא סיפרה על מערכת היחסים שלה, שנמשכת עד עכשיו, והעדיפה לשמור בסוד בטענה שהתקשורת "הרסה" את מערכות היחסים הקודמות שלה.
פוליטיקה
במשך 12 השנים הראשונות לקריירה שלה, סירבה סוויפט להתייחס לנושאים פוליטיים משום שלדעתה אין זה תפקידה להשפיע על דרך הצבעתם של אנשים.[379][228] במהלך מסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008 תמכה סוויפט בקמפיין "Every Woman Counts", שמטרתו הייתה לעודד שילוב נשים בפוליטיקה, והייתה אחת מכוכבי קאנטרי רבים שהקליטו תשדיר שירות עבור הקמפיין לעידוד ההצבעה "Vote (For Your) Country".[380] למרות סירובה להתייחס לנושאים פוליטיים, בעקבות השבעתו של ברק אובמה אמרה סוויפט ל"רולינג סטון" שהיא תמכה בנשיא.[18] היא אף תיארה את מישל אובמה כמודל לחיקוי.[381]
מחקר שערכה פייסבוק, מצא שסוויפט פופולרית בארצות הברית במידה שווה בקרב הדמוקרטים ובקרב הרפובליקנים.[382]
סוויפט החלה להגדיר את עצמה כפמיניסטית לאחר שלדבריה למדה על פמיניזם מחברתה לינה דנהאם.[383]
לפני בחירות האמצע בארצות הברית ב-2018, "בעקבות כמה אירועים בחיי ובעולם בשנתיים האחרונות",[384] פרסמה סוויפט פוסט באינסטגרם בו תמכה לראשונה במועמדים לכהונה לבית הנבחרים ולסנאט, והכריזה על תמיכתה בשני מועמדים דמוקרטיים: בחבר הקונגרס ג'ים קופר לבחירה מחדש בבית הנבחרים ובמושל טנסי לשעבר ביל ברדסן בבחירות לסנאט. היא דיברה נגד יריבתו של ברדן, הרפובליקנית מרשה בלקברן, בשל הצבעתה של בלקברן נגד חוקים למען נשים. היא הביעה את תמיכתה בזכויות להט"ב ובשוויון בין ללא הבדלי גזע ומין, וגינתה את הגזענות הממסדית. סוויפט קראה לעוקביה ללמוד על המועמדים במדינתם על מנת להצביע לאלה שמייצגים אותם בצורה הטובה ביותר, להירשם להצבעה בבחירות ולהצביע בהן. בעקבות הפוסט, חל זינוק חד בהרשמה של אזרחים להצבעה בבחירות לפי Vote.org.[385][3
הנמל בווטש היל, רוד איילנד, בו מחזיקה סוויפט בית קיץ
סוויפט נולדה ברדינג, פנסילבניה לאנדריאה גרדנר (לבית פינליי), מנהלת שיווק בקרן נאמנות; וסקוט קינגסלי סוויפט, יועץ פיננסי במריל לינץ'.[4] אחיה הצעיר, אוסטין, הוא בוגר אוניברסיטת נוטרדאם ועוסק במשחק.[5]
בגיל 9 החלה סוויפט להתעניין בתיאטרון מוזיקלי – היא הופיעה בהפקות תיאטרון לנוער ונסעה באופן קבוע לברודוויי לשיעורי פיתוח קול ומשחק.[6] שיריה של זמרת הקאנטרי שאניה טוויין גרמו לה להפנות את תשומת לבה למוזיקת קאנטרי.[7] היא בילתה את סופי השבוע שלה בהופעות בפסטיבלים מקומיים, בירידים, בבתי קפה, בתחרויות קריוקי ובאירועי ספורט.[8][9]
לאחר צפייה בסדרה דוקומנטרית שעקבה אחרי סיפור גילויה של זמרת הקאנטרי פיית' היל, סוויפט הייתה בטוחה שעליה להגיע לנאשוויל כדי לפתח קריירה מוזיקלית.[10] בהיותה בת עשר זכתה במקום הראשון בתחרות שירה לאומית עם פואמה שכתבה, "Monster in My Closet".[11] בהיותה בת אחת-עשרה, נסעה עם אמה לנאשוויל עם הקלטות דמו שלה, בהן ביצעה גרסאות כיסוי לדיקסי צ'יקס ולדולי פרטון, אך חברות תקליטים רבות דחו אותה.[12] סוויפט הבינה כי עליה לייחד את עצמה משאר הזמרים המתחילים בעיר והחלה להתמקד בכתיבת שירים עצמאית.[12] בהיותה בת שתים-עשרה הראה לה טכנאי המחשב שלה איך לנגן שלושה אקורדים על גיטרה ועורר בה את העניין ללמוד לנגן בגיטרה ואת ההשראה לשירה הראשון, "Lucky You".[13]
ההורים שלי הורידו את כל הלחץ כשאמרו 'אנחנו עוברים רק משום שאנו אוהבים את האזור, אז אל תדאגי.' הם לא ידעו דבר על התעשייה ולא היו להם קשרים בבידור, אבל אני הייתי אובססיבית לגבי זה ולכן הם חקרו את העניין וקראו עליו כדי לעזור לי בכל דרך שיכלו. הם אנשים מדהימים.
— סוויפט בראיון ל"דיילי מייל"[14]
בשנת 2003 החלו סוויפט והוריה לעבוד עם דן דימטרואו, סוכן מוזיקה מניו יורק. בעזרתו של דימטרואו דיגמנה סוויפט עבור אברקרומבי אנד פיץ', הכניסה את השיר "The Outside" לתקליטור אוסף של מותג הקוסמטיקה מייבלין והשתתפה בפגישות עם חברות תקליטים גדולות.[15] לאחר שביצעה שירים מקוריים בתצוגה של חברת התקליטים RCA, קיבלה סוויפט חוזה מעקב ופיתוח אמן מטעם החברה והחלה לנסוע תכופות עם אמה לנאשוויל, הידועה כ"בירת הקאנטרי".[16] בשנת 2003 עברה המשפחה להנדרסונוויל, טנסי, עיר הסמוכה לנאשוויל.
בטנסי למדה סוויפט בתיכון הנדרסונוויל (Hendersonville High School).[17] בשנת 2006, עם תחילת ההופעות לקידום האלבום הראשון, עברה לבית ספר פרטי המספק שירות חינוך ביתי, אותו סיימה בהצטיינות. סוויפט קיבלה תעודת בגרות ב-2008, לאחר שהשלימה את מכסת קורסי הלימודים של שתי השנים האחרונות בתיכון, בשנה אחת בלבד.[18]
לאחר ההצלחה הגדולה בתחום המוזיקה, רכשה סוויפט להוריה אחוזה בבל מיד, טנסי.[19] מקום המגורים העיקרי של סוויפט הוא בשכונת טרייבקה שבניו יורק.[20] סוויפט מתגוררת בחלק מהזמן בבוורלי הילס, קליפורניה, ובמרכז נאשוויל, טנסי.[21][22] בנוסף, היא מחזיקה בבית קיץ בכפר החוף ווטש היל, רוד איילנד.[23] היא בעלת מטוס מנהלים וכמו כן יש לה האנגר בשדה התעופה הבינלאומי של נאשוויל.[24]
לפי רשימת 100 הסלבריטאים של פורבס, הרוויחה סוויפט בין 2009 ל-2017 578 מיליון דולר.[25] הונה הכולל הוערך על ידי פורבס בכ-320 מיליון דולר, נכון ל-2018.[26]
קריירה
2004–2008: תחילת הקריירה ו-Taylor Swift
סוויפט בהופעה בג'ולייט, אילינוי, פברואר 2008
עם המעבר של סוויפט ומשפחתה סמוך לנאשוויל ובעקבות החוזה עם חברת התקליטים RCA, החלה סוויפט להשתתף במפגשי כתיבה עם כותבי שירים מנוסים.[12] היא פגשה את ליז רוז, כותבת שירים מנאשוויל, כשרוז הופיעה באירוע של כותבי שירים ב-RCA, והציעה לה שהן יכתבו יחד.[27] סוויפט ורוז החלו להיפגש לצורך כתיבה פעם בשבוע למשך שעתיים, אחרי בית הספר.[28] רוז אמרה כי מפגשי הכתיבה היו קלים במיוחד ושהיא רק ערכה את השירים שכתבה סוויפט.[29] היא הכירה לסוויפט את נייתן צ'פמן, מפיק מוזיקלי עצמאי מתחום הקאנטרי, וסוויפט החלה להקליט דמואים עמו.[27]
בכנות, הרגשתי שהזמן הולך ואוזל... רציתי ללכוד את השנים האלה בחיי שעדיין מייצגות את מה שעובר עליי.
— סוויפט בראיון ל"דיילי טלגרף"[30]
סוויפט הפכה לכותב השירים הצעיר ביותר אי פעם שנשכר על ידי סוני, כשהייתה בת 14 בלבד.[31] בגיל 15, לאחר כשנה שבה עבדה ב-RCA, החליטה לעזוב את חברת התקליטים; החברה רצתה שהיא תקליט שירים של כותבי שירים אחרים ושתמתין עם הוצאת אלבום עד גיל שמונה-עשרה, אך סוויפט הרגישה מוכנה להתחיל קריירה עם החומר המקורי שלה.[32] היא נפרדה גם מהסוכן שלה, דימטרואו, שמאוחר יותר תבע את סוויפט והוריה בענייני כספים שלטענתו הם היו חייבים לו; התביעה הסתיימה מחוץ לכותלי בית המשפט.[33][15]
באחד הערבים שבהם הופיעה היא משכה את תשומת לבו של סקוט בורשטה, עובד לשעבר בחברת תקליטים שעמד להקים חברת תקליטים משלו, Big Machine Records. סוויפט הייתה אחד האמנים הראשונים שבורשטה החתים, ואביה קנה שלושה אחוזים ממניות חברת התקליטים החדשה.[34] בורשטה פתח בפני סוויפט את השער לעסקי מוזיקת הקאנטרי, כשהכניס אותה כאמן מלווה לפסטיבל המוזיקה של איגוד מוזיקת הקאנטרי.[35]
סוויפט בהופעה בסאניווייל, קליפורניה, מאי 2007
זמן קצר לאחר חתימת העסקה החלה סוויפט לעבוד על אלבום הבכורה הנושא את שמה. לאחר שהתנסתה עם מספר מפיקי מוזיקה ותיקים בנאשוויל, היא שכנעה את Big Machine Records לשכור את מפיק הדמואים שלה, נייתן צ'פמן. הייתה זו הפעם הראשונה שבה הקליט צ'פמן אלבום אולפן, אולם סוויפט הרגישה שיש ביניהם את הכימיה הנכונה.[36]
Taylor Swift יצא לאור באוקטובר 2006. סוויפט כתבה שלושה משירי האלבום לבדה והייתה שותפה בכתיבת שמונה הנותרים עם כותבים נוספים.[37] עם צאת האלבום זכתה סוויפט לביקורות חיוביות מעיתונים מובילים בארצות הברית. הביקורות החמיאו על סגנונה המוזיקלי שמצליח ליצור תמהיל מוצלח של קאנטרי הנוטה לפופ. כמו כן, זכתה סוויפט למחמאות על איכות האלבום, שלמרות גילה הצעיר בעת הקלטתו (16), נשמע כמו יצירה מגובשת של אמנים בוגרים.[38][39][40]
Big Machine Records עדיין הייתה בחיתוליה עם יציאתו לאור של "Tim McGraw", סינגל הבכורה, ביוני 2006. סוויפט ואמה עזרו בשליחת הסינגלים לתחנות הרדיו וסוויפט פתחה בסיבוב הופעות ברדיו שנמשך חצי שנה (לעומת כשישה שבועות אצל רוב האמנים).[41][36] היא הופיעה בטלוויזיה פעמים רבות לצורך קידום האלבום.[42] סוויפט, שתיארה את עצמה כ"ילדת אינטרנט", השתמשה במייספייס כדי לבנות בסיס מעריצים, דבר שבאותה העת נחשב מהפכני בתעשיית מוזיקת הקאנטרי.[43] בורשטה אמר כי החלטתו להחתים זמרת-יוצרת בת 16 גרמה בהתחלה להרמת גבות בקרב עמיתיו לתעשיית ההקלטות, אבל סוויפט גילתה שוק שלא היה ידוע קודם לכן: נערות שמאזינות למוזיקת קאנטרי.[43]
ארבעה סינגלים נוספים יצאו בהמשך במהלך 2007 ו-2008: "Teardrops on My Guitar", "Our Song", "Picture to Burn" ו-"Should've Said No" – כולם הצליחו מאוד במצעד שירי הקאנטרי של בילבורד; "Our Song" ו-"Should've Said No" הגיעו למקום הראשון במצעד. "Our Song" הפך את סוויפט לאדם הצעיר ביותר שיצר וביצע לבדו שיר שהגיע למקום הראשון במצעד.[44] "Teardrops on My Guitar" הצליח גם כלהיט פופ קטן; הוא הגיע למקום ה-13 במצעד הבילבורד הוט 100.[45] האלבום מכר 39,000 עותקים בשבוע הראשון ליציאתו, ונכון למרץ 2011 מכר מעל 5.5 מיליון עותקים ברחבי העולם.[46][47]
סוויפט הופיעה רבות עם השירים מתוך Taylor Swift, אך לא כחלק מסיבוב הופעות רשמי. היא ביצעה גרסאות כיסוי לשירים של ביונסה, ריהאנה, ג'ון וייט, לינרד סקינרד ואמינם.[48][49] היא נפגשה עם מעריצים לפני ההופעות ואחריהן - פגישות שנמשכו עד ארבע שעות.[50] כמו כן הייתה סוויפט אמן חימום של אמני קאנטרי רבים, בהם רסקל פלאטס, ג'ורג' סטרייט, קני צ'סני ובראד פייזלי.[42][51][52]
סוויפט הוציאה מספר אלבומי הופעה ומיני-אלבומים בתקופה זו, בין השאר את The Taylor Swift Holiday Collection באוקטובר 2007 ואת Beautiful Eyes ביולי 2008.[53][54]
בעקבות הצלחת האלבום Taylor Swift, זכתה סוויפט במספר פרסים. בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי לשנת 2007 זכתה בפרס האמן החדש הטוב ביותר,[55] בפרס האמנית הווקאלית הטובה ביותר בטקס פרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי לשנת 2008, ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) לשנת 2008.[56] בנוסף, הייתה מועמדת לפרס הגראמי בשנת 2008 בקטגוריית האמן החדש הטוב ביותר, אבל הפסידה לאיימי ויינהאוס.
2008–2010: Fearless
סוויפט בהופעה בלוס אנג'לס, סיבוב ההופעות "Fearless Tour". מאי 2010
סוויפט בהופעה בקולומביה, קרוליינה הדרומית, במהלך סיבוב ההופעות "Fearless Tour", אפריל 2010
אלבום האולפן השני של סוויפט, Fearless, יצא לאור באוקטובר 2008. סוויפט כתבה שבעה משירי האלבום בעצמה, שניים מתוכם סינגלים, והייתה שותפה בכתיבת ששת הנותרים עם כותבי השירים ליז רוז, ג'ון ריץ', קולבי קאליי והילרי לינדזי.[57] האלבום הופק בשיתוף עם נייתן צ'פמן.[57] Fearless זכה לביקורות חיוביות, שהחמיאו לסוויפט על כתיבתה האינטימית והאותנטית, המאפשרת לשיריה להישמע כאילו נלקחו מיומנה של נערה. היא זכתה גם למחמאות על כשרונה יוצא הדופן, על בגרותה ועל הפרגמטיזם שהפגינה כשקירבה את מוזיקת הקאנטרי למוזיקת הפופ.[58][59][60]
הסינגל המוביל מהאלבום, "Love Story", יצא לאור בספטמבר 2008, הגיע למקום הרביעי במצעד הבילבורד הוט 100 והיה שיר הקאנטרי הנמכר ביותר בכל הזמנים.[45][61] ארבעה סינגלים נוספים יצאו לאור במהלך 2008 ו-2009: "White Horse", "You Belong with Me", "Fifteen" ו-"Fearless". "You Belong with Me" היה הסינגל המצליח ביותר באלבום והוא הגיע למקום השני במצעד הבילבורד הוט 100.[62]
Fearless נחת היישר במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד, עם מכירות של 592,000 עותקים בשבוע הראשון, ונשאר בפסגת המצעד במשך 11 שבועות.[63][64] הצלחת האלבום הביאה להפיכתה של סוויפט לאמן הנמכר ביותר בשנת 2008 בארצות הברית.[18] האלבום עצמו היה האלבום הנמכר ביותר בשנת 2009 בארצות הברית, לאחר שמכר עד סוף שנה זו 3.217 מיליון עותקים. מאז מכר האלבום מעל 10 מיליון עותקים ברחבי העולם.[65]
"Fearless Tour", במרכזו עמד האלבום Fearless, היה סיבוב ההופעות הראשון של סוויפט. "Fearless Tour" החל באפריל 2009, הסתיים ביולי 2010 וכלל 105 מועדים - מתוכם 90 בצפון אמריקה, 6 באירופה, 8 באוסטרליה ואחד באסיה.[66] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו ג'סטין ביבר, גלוריאנה וקלי פיקלר.[67] סוויפט הזמינה את ג'ון מאייר, פיית' היל וקייטי פרי לבצע איתה דואטים חד-פעמיים במועדים שונים במהלך הסיבוב בצפון אמריקה. בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.1 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 63 מיליון דולר.[68]
"CMT Crossroads: Taylor Swift and Def Leppard", סרט קונצרט המשותף לסוויפט וללהקת הרוק דף לפרד, יצא בצורה בלעדית לרשת הקמעונאות וולמארט ביוני 2009.[69] "Taylor Swift: Journey to Fearless", סרט טלוויזיה המכיל 13 הופעות מתוך סיבוב ההופעות, שודר באוקטובר 2010 ויצא לאור שנה לאחר מכן ב-DVD וב-Blu-ray.[70] סוויפט שרה את שירה "Fifteen" עם מיילי סיירוס בטקס פרסי הגראמי ה-51 וביצעה מערכון ראפ פרי עטה עם טי-פיין בטקס פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי.[71]
סוויפט הייתה שותפה בכתיבת שני שירים לפסקול של האנה מונטנה: הסרט - "You'll Always Find Your Way Back Home" ו-"Crazier"; היא גם הופיעה בסרט וביצעה את "Crazier".[72] היא תרמה את קולה לשיר "Two Is Better Than One" של בויז לייק גירלז.[73] היא ביצעה גרסת כיסוי לשיר "American Girl" של טום פטי והוציאה אותה כסינגל בחנות המוזיקה הדיגיטלית Rhapsody.[74] היא תרמה את קולה כקול רקע לשיר של ג'ון מאייר "Half of My Heart" וכתבה והקליטה במשותף עם קלי פיקלר את השיר "Best Days of Your Life".[75][76] היא תרמה שני שירים, בהם "Today Was a Fairytale", לפסקול הסרט "יום האהבה" וביצעה גרסת כיסוי לשיר "Breathless" של Better Than Ezra לאלבום Hope for Haiti Now.[77][78]
Fearless זכה לשבחים רבים והפך לאלבום הקאנטרי המעוטר ביותר בהיסטוריה.[79] סוויפט זכתה בארבעה פרסי גראמי בשנת 2010, מתוך שמונה מועמדויות בסך הכול. Fearless זכה בפרס אלבום השנה ובפרס אלבום הקאנטרי הטוב ביותר, והסינגל "White Horse" זכה בפרס שיר הקאנטרי הטוב ביותר ובפרס ביצוע סולו הקאנטרי הווקאלי הטוב ביותר לזמרת.[80] היא הייתה האמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בפרס אלבום השנה. במהלך הטקס שרה סוויפט עם סטיבי ניקס את השיר "Rhiannon" של פליטווד מק. הביצוע הקולי שלה ספג ביקורות שליליות.[81][82]
טיילור מזכירה לי את עצמי בנחישותה ובטבעה הילדותי. זוהי תמימות מיוחדת ונדירה כל כך. הבחורה הזאת כותבת שירים שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיאמונד או אלטון ג'ון... זמרות-יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה.
— סטיבי ניקס ב"טיים מגזין"[83]
בטקס פרסי הווידאו-קליפים של MTV 2009 זכה הקליפ של "You Belong with Me" בפרס הקליפ הטוב ביותר של אישה; סוויפט היא אמן הקאנטרי הראשון שזכה בפרס בטקס. נאום הזכייה שלה נקטע על ידי הראפר קניה וסט, שלקח מידה את המיקרופון והכריז שהפרס מגיע לביונסה נואלס, על הקליפ לשיר "Single Ladies".[84] האירוע קיבל תשומת לב תקשורתית רבה והיווה השראה לממים אינטרנטיים.[85] כמה ימים לאחר מכן, סוויפט אמרה בראיון שווסט התנצל בפניה באופן אישי, והיא קיבלה את התנצלותו.[86]
בפרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי זכתה סוויפט בפרס בדרן השנה.[87] היא זכתה בפרס אבן הדרך של האקדמיה למוזיקת הקאנטרי.[88] בפרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) זכתה בפרס אמן השנה ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בשנת 2009 ובפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר בשנת 2010.[89][90] היא הוכרזה אמן השנה לשנת 2009 על ידי הבילבורד.[91] בטקס פרסי בחירת הקהל ב-2010 זכתה סוויפט בפרס אמנית השנה.[92] היא נכללה ברשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם של "טיים מגזין" לשנת 2010.[83]
2010–2012: Speak Now
Taylor Swift 24 - Live in Paris - 2011.jpg
סוויפט בהופעה בפריז, סיבוב ההופעות "Speak Now World Tour". מרץ 2011
הגדלה (5 תמונות)
סוויפט הוציאה לאור את אלבום האולפן השלישי שלה, Speak Now, באוקטובר 2010. היא כתבה את כל ארבעה-עשר שירי האלבום בעצמה והפיקה את האלבום עם נתן צ'פמן.[93] הביקורות תיארו את האלבום כפראי וכמגוון מבחינה מוזיקלית והחמיאו לסוויפט על כתיבתה החכמה הגורמת לה לבלוט מעל אמנים אחרים בסוגות הפופ, הרוק או הקאנטרי. כמו כן, זכתה סוויפט למחמאות על הדרמטיות שבכתיבתה ועל הדרכים אותן היא מוצאת לתאר דמויות ומצבים מהחיים.[93][94][95] סוויפט ביצעה קמפיין פרסומי נרחב לפני יציאתו לאור של Speak Now; היא הופיעה בתוכניות אירוח ובתוכניות בוקר שונות והגישה מיני-קונצרטים בחינם במקומות לא-שגרתיים, כולל אוטובוס עם גג פתוח בשדרות הוליווד ואולם הנוסעים היוצאים בנמל התעופה JFK.[96]
הסינגל המוביל, "Mine", יצא לאור באוגוסט 2010.[97] חמישה סינגלים נוספים יצאו לאור במהלך 2010 ו-2011: "Back to December", "Mean", "The Story of Us", "Sparks Fly" ו-"Ours". Speak Now זכה להצלחה מסחרית ודורג במקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד במשך שישה שבועות.[98] האלבום נמכר בלמעלה מ-1.04 מיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתו והיה לאלבום ה-16 בהיסטוריה של ארצות הברית שנמכר במעל למיליון עותקים בשבוע.
"Speak Now World Tour", סיבוב הופעות שבמרכזו עמד Speak Now, החל בפברואר 2011 והסתיים במרץ 2012. סיבוב ההופעות כלל 111 מועדים - מתוכם 80 באמריקה הצפונית, 12 באירופה, 12 באוסטרליה ו-7 באסיה.[99] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו האנטר הייז, פרנקי באלארד, דני גוקי, ג'וש קלי, רנדי מונטנה וג'יימס וסלי.[100] סוויפט הזמינה מוזיקאים רבים להצטרף אליה לדואטים במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה, בין השאר את ג'יימס טיילור, ג'ייסון מראז, שון קולבין, ג'וני רזניק, אנדי גרמר, טל בכמן, ג'סטין ביבר, סלינה גומז, ניקי מינאז', נלי, B.o.B, אשר, פלו ריידה, T.I, ג'ון פורמן, ג'ים אדקינס, היילי ויליאמס, Hot Chelle Rae, רוני דאן, דריוס רוקר, טים מקגרו וקני צ'סני.[101][102] סוויפט ביצעה גרסאות כיסוי אקוסטיות רבות במהלך סיבוב ההופעות בצפון אמריקה - היא אמרה שגרסאות הכיסוי אפשרו לה להיות ספונטנית בהופעה מתורגלת היטב.[101] בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.6 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 123 מיליון דולר.[99] אלבום ההופעה הראשון של סוויפט, Speak Now: World Tour Live, כולל כל שבע-עשרה ההופעות מהחלק הצפון-אמריקאי של סיבוב ההופעות, יצא לאור בנובמבר 2011.[103]
סוויפט זכתה במספר פרסים על Speak Now. בטקס פרסי הגראמי השנתי ה-54, השיר "Mean" מתוך האלבום זכה בפרס שיר הקאנטרי הטוב ביותר ובפרס ביצוע סולו הקאנטרי הטוב ביותר.[104] היא גם ביצעה את השיר בטקס. הביצוע זכה לביקורות טובות, וב-"USA Today" ציינו כי הביקורת משנת 2010 הפכה אותה ליוצרת ולמבצעת טובה יותר.[105] סוויפט זכתה בפרס בדרן השנה בפרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי בשנים 2011 ו-2012[106][107] ובפרס בדרן השנה בפרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי בשנת 2011.[108] כמו כן זכתה בפרס אמן השנה ובפרס אמנית הקאנטרי של השנה לשנת 2011 בפרסי המוזיקה האמריקאית (AMA).[109] היא הוכרזה אשת השנה לשנת 2011 על ידי הבילבורד.[101] בטקסי פרסי בחירת הקהל 2011 ו-2012 זכתה סוויפט בפרס אמן הקאנטרי של השנה.[110][111]
סוויפט תרמה שני שירים מקוריים לפסקול של משחקי הרעב. "Safe & Sound" נכתב והוקלט במשותף עם The Civil Wars ו-T-Bone Burnett, יצא לאור כסינגל המוביל ונמכר בלמעלה מ-1.4 מיליון עותקים, נכון לינואר 2013.[112][113] השיר זכה בפרס השיר הטוב ביותר שנכתב עבור תקשורת חזותית בטקס פרסי הגראמי של שנת 2013 והיה מועמד לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-70.[114][113] השיר השני של סוויפט לאלבום, "Eyes Open", נכתב על ידה בלבד והופק על ידי נייתן צ'פמן.[115] בנוסף, סוויפט תרמה את קולה לשיר "Both of Us" של B.o.B, מאלבומו השני, Strange Clouds.[116]
2012–2014: Red
אלבום האולפן הרביעי שלה, Red, יצא לאור באוקטובר 2012. סוויפט כתבה תשעה מתוך שישה-עשר שירי האלבום. שבעת הנותרים נכתבו במשותף עם מקס מרטין, ליז רוז, דן וילסון, אד שירן וגארי לייטבדי מלהקת Snow Patrol. נתן צ'פמן שימש כמפיק הראשי של האלבום, ואילו ג'ף בסקר, בוטש ווקר, ג'קנייף לי, דן האף ושלבק הפיקו שירים בודדים.[117] הביקורות בעיתוני ארצות הברית היו חיוביות בעיקר, אך בחלקן נטען שהאלבום היה מעט חפוז מהרגיל. הביקורות שיבחו את סוויפט על נכונותה לחקור סוגות נוספות מחוץ לקאנטרי וחשיפתה כזמרת פופ.[118][119][120]
כחלק ממסע הפרסום של Red, נציגים מ-72 תחנות רדיו ברחבי העולם הוטסו לנאשוויל במהלך שבוע היציאה של האלבום, לראיונות אישיים עם סוויפט.[121] כמו כן השתתפה סוויפט בתוכניות אירוח רבות והופיעה בטקסי פרסים בארצות הברית, בריטניה, גרמניה, צרפת, ספרד ואוסטרליה.[122] הסינגל המוביל מהאלבום, "We Are Never Ever Getting Back Together", היה הסינגל הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. האלבום הגיע היישר למקום הראשון במצעד 200 האלבומים של הבילבורד, עם מכירות של 1.21 מיליון עותקים בשבוע הראשון – דבר שהפך את האלבום לאלבום עם מכירות הפתיחה הגבוהות ביותר מזה עשור ואת סוויפט לאישה הראשונה עם שני אלבומים שמכרו יותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון. האלבום הגיע למקום הראשון גם במצעד המכירות הישראלי.[123] נכון למאי 2013, נמכר האלבום ביותר מ-6 מיליון עותקים ברחבי העולם.[124]
"The Red Tour", סיבוב ההופעות של Red, החל במרץ 2013 והסתיים ביוני 2014. סוויפט הופיעה ב-66 מועדים בצפון אמריקה, כולל 13 מופעי אצטדיון, 7 מועדים באצטדיונים ברחבי ניו זילנד ואוסטרליה, 6 מועדים באנגליה ובגרמניה ו-7 מועדים באסיה.[125] אמני החימום של סיבוב ההופעות היו אד שירן, ברט אלדרדג', פלורידה ג'ורג'יה ליין, אוסטין מאהון, ג'ואל קראוס וקייסי ג'יימס.[126] במהלך סיבוב ההופעות אירחה סוויפט את קארלי סימון, טיגן ושרה, ג'ניפר לופז, לוק בריאן, פטריק סטאמפ מלהקת פול אאוט בוי, אלי גולדינג, נלי, שרה ברליס, שר לויד, B.o.B, גארי לייטבדי מלהקת Snow Patrol, טריין, Neon Trees, רסקל פלאטס, האנטר הייז, אמילי סאנדיי וסם סמית'.[127] בסיבוב ההופעות השתתפו יותר מ-1.7 מיליון מעריצים והוא גרף מעל 150 מיליון דולר.[128] סוויפט שיתפה פעולה עם מספר אמנים אחרים בתקופה זו - היא כתבה יחד עם ג'ק אנטונוף את השיר "Sweeter Than Fiction" עבור פסקול הסרט "צ'אנס אחרון", עליו הייתה מועמדת לפרס השיר המקורי הטוב ביותר בטקס פרסי גלובוס הזהב ה-71 והתארחה בשיר "Highway Don't Care" של טים מקגרו.[129][130]
Red זיכה את סוויפט במגוון פרסים ומועמדויות, גם בקטגוריית הפופ. האלבום היה מועמד בסך הכל בארבע קטגוריות בטקס פרסי הגראמי - "We Are Never Ever Getting Back Together" היה מועמד לפרס תקליט השנה בטקס פרסי הגראמי בשנת 2013, והאלבום היה מועמד לפרס אלבום השנה בטקס פרסי הגראמי 2014.[131] בטקס הפרסים השנתי של איגוד מוזיקת הקאנטרי כובדה סוויפט בפרס הפסגה, פרס מיוחד לרמות ייחודיות של הצלחה; גארת' ברוקס הוא היחיד שקיבל אותו מלבדה. טים מקגרו, פיית' היל, קית' אורבן, רסקל פלאטס, ג'ורג' סטרייט ובראד פייזלי העניקו לסוויפט את הפרס, בעוד מיק ג'אגר, קארלי סימון, ג'וליה רוברטס, ריס וית'רספון, אתל קנדי, אלן דג'נרס וג'סטין טימברלייק שלחו הודעות ברכה בווידאו.[132] בתקשורת האמריקאית תואר הטקס כניסיון לשכנע את סוויפט להישאר בז'אנר, או כרגע שבו סוויפט והז'אנר שעזר לנווט אותה לשליטה בעולם הפופ נפרדים.[133][134] היא זכתה בשלושה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה בשנת 2012 בהם פרס זמרת השנה.[135] "I Knew You Were Trouble" זכה בפרס הקליפ הטוב ביותר של אישה בטקס פרסי ה-VMA של שנת 2013.[136] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2012 זכתה בפרס אמנית הקאנטרי האהובה ביותר.[137] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2013 זכתה בארבע קטגוריות, כולל אמן השנה בפעם השלישית ואמנית הקאנטרי האהובה ביותר בפעם השישית ברציפות.[138] סוויפט זכתה בשמונה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד לשנת 2013, בהם פרס אמן השנה ופרס אמנית הקאנטרי של השנה.[139] בטקס פרסי בחירת הקהל בשנים 2013 ו-2014 זכתה בפרס אמן הקאנטרי של השנה.[140][141]
2014–2016: 1989
סוויפט מופיעה בדטרויט במהלך סיבוב הופעות במאי 2015
אלבום האולפן החמישי של סוויפט, 1989, יצא לאור באוקטובר 2014.[142] סוויפט כתבה שיר אחד באלבום לבדה ואת שנים-עשר הנותרים כתבה במשותף עם ג'ק אנטונוף, אימוג'ן היפ, ראיין טדר, מקס מרטין, שלבק ואלי פאימי. סוויפט תיארה את 1989 כאלבום הפופ הרשמי הראשון שלה ונפרדה מחברי הלהקה הוותיקה שלה.[143] האלבום, ששמו כשנת לידתה, נוצר בהשראת מוזיקת הפופ של סוף שנות השמונים, בין השאר בהשראת המוזיקה של פיטר גבריאל, פיל קולינס, אנני לנוקס, ופיין יאנג קניבלז.[144] האלבום זכה לביקורות חיוביות ששיבחו את ההפקה המהוקצעת ואת סאונד הפופ בסגנון שנות השמונים. האלבום תואר כאלבום מלא רגש והתלהבות שנשמע שונה מאלבומיה הקודמים של סוויפט אך מצליח לשמור על האופי הייחודי שלהם. סוויפט זכתה למחמאות על חתירתה ליצירת אלבום על-זמני.[145][146]
לקראת צאת האלבום עברה סוויפט לניו יורק, שם מונתה לשגרירת התיירות של העיר.[147] במהלך מסע הפרסום של 1989 הזמינה סוויפט מעריצים למפגשי האזנה סודיים לאלבום בבתיה שבניו יורק, בנאשוויל, בלוס אנג'לס וברוד איילנד.[148] השימוש של סוויפט במדיה החברתית לצורך קידום האלבום זכה לשבחים מטעם אנליסטים בתעשיית המוזיקה.[149] בנוסף, סוויפט הופיעה בתוכנית האירוח של אלן דג'נרס ושימשה כיועצת למתמודדים בעונה השביעית של תוכנית המציאות האמריקאית The Voice.[150]
1989 נמכר ב-1.287 מיליון עותקים בארצות הברית בשבוע הראשון להוצאתו – 600,000 מתוכם כבר ביום הראשון – מה שהפך את סוויפט לאמן היחיד שמכר שלושה אלבומים ביותר ממיליון עותקים בשבוע. האלבום נחת היישר במקום הראשון של מצעד 200 האלבומים של הבילבורד, שם נשאר במשך אחד-עשר שבועות.[151] האלבום זכה להצלחה גם בישראל.[152] האלבום היה הנמכר ביותר ב-2014 בארצות הברית, עם 3.66 מיליון עותקים שנמכרו עד סוף שנה זאת. ברחבי העולם היה 1989 האלבום השני הנמכר ביותר ב-2014, עם 6 מיליון עותקים שנמכרו עד סוף שנה זו; הצלחת האלבום הביאה להפיכתה של סוויפט לאמן המצליח ביותר מסחרית בשנת 2014.[153] הסינגל הראשון, "Shake It Off", יצא לאור באוגוסט 2014 והיה במקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100 במשך ארבעה שבועות.[154] הסינגל השני מהאלבום, "Blank Space", יצא בנובמבר 2014 ותפס את מקומו של "Shake It Off" בפסגת המצעד, שם נשאר במשך שבעה שבועות רצופים.[155] הקליפים לשני השירים זכו להצלחה רבה וחצו את רף שני מיליארד הצפיות ביוטיוב. הסינגל השלישי, "Style" יצא בפברואר 2015 והגיע לעשרת הגדולים במצעד הבילבורד הוט 100.[156] הסינגל הרביעי, "Bad Blood", יצא במאי 2015 והיה הראשון בו אירחה סוויפט ראפר - קנדריק לאמאר. הסינגל הגיע גם הוא למקום הראשון במצעד הבילבורד הוט 100. בקליפ לשיר השתתפו שחקניות, זמרות ודוגמניות רבות.[157] באוגוסט 2015 יצא הסינגל החמישי, "Wildest Dreams", שהגיע גם הוא לעשרת הגדולים במצעד הבילבורד הוט 100.[158] הסינגלים הנוספים, "Out Of The Woods", ו-"New Romantics" יצאו במהלך 2016. נכון ליוני 2015, נמכר האלבום ביותר מ-5 מיליון עותקים בארצות הברית לבדה והגיע למעמד פלטינה מחומשת.[159] ברחבי העולם נמכר האלבום ביותר מ-8.6 מיליון עותקים, נכון לפברואר 2015.[2]
בנובמבר 2014 הכריזה סוויפט על "The 1989 World Tour", סיבוב ההופעות שבמרכזו יעמוד האלבום. סיבוב ההופעות החל במאי 2015 והסתיים בדצמבר באותה שנה, ויכלול מועדים בצפון אמריקה, באירופה, באסיה ובאוסטרליה.[160] להקת חיים, ואנס ג'וי, שון מנדס וג'יימס ביי ישמשו כאמני החימום לסיבוב ההופעות.[161] במהלך סיבוב ההופעות הזמינה סוויפט אמנים רבים ומגוונים מבחינה מוזיקלית לשיר איתה על הבמה משיריהם. בנוסף, ידוענים שונים הצטרפו לסוויפט על הבמה לצלילי השיר "Style" מהאלבום.[162] בסיבוב ההופעות השתתפו מעל 2.2 מיליון מעריצים והוא הכניס מעל 250 מיליון דולר, מה שהפך אותו לסיבוב ההופעות המצליח ביותר של 2015.[163] "1989 World Tour Live", סרט הופעה שצולם בסידני, יצא לאחר סיבוב ההופעות בלעדית דרך אפל מיוזיק.[164]
סוויפט זכתה בפרסים רבים בקטגוריות הפופ בתקופת האלבום 1989. בטקס פרסי הגראמי ה-57, הסינגל "Shake It Off" היה מועמד בשלוש קטגוריות – שיר השנה, תקליט השנה וביצוע סולו הפופ הטוב ביותר.[165] בטקס פרסי הגראמי ה-58 זכתה סוויפט בפרס אלבום השנה עבור 1989, מה שהפך אותה לאישה הראשונה שזוכה בו פעמיים. בנוסף זכתה בפרס אלבום הפופ של השנה והקליפ הטוב ביותר עבור "Bad Blood" והייתה מועמדת לפרסי שיר השנה ותקליט השנה עבור "Blank Space".[166] סוויפט זכתה בתואר אשת השנה לשנת 2014 מטעם הבילבורד, בפעם השנייה.[167] בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית לשנת 2014 הייתה סוויפט הראשונה שזכתה בפרס דיק קלארק למצוינות במוזיקה, ובטקס של שנת 2015 זכתה בשלושה פרסים נוספים, בהם סינגל השנה על "Blank Space" ואלבום הפופ/רוק האהוב ביותר עבור אלבומה 1989.[168][169] בטקס פרסי בחירת הקהל 2015 זכתה סוויפט בפרס אמנית השנה, זמרת הפופ של השנה ושיר השנה עבור "Shake It Off",[170] ובטקס של 2016 זכתה בפרס אמנית השנה ובפרס זמרת הפופ של השנה.[171] בטקס פרסי המוזיקה הבריטית 2015 זכתה בפרס אמנית הסולו הבינלאומית.[172] היא נכללה ברשימת "50 המנהיגים הגדולים ביותר" של "Fortune" במקום השישי,[173] ברשימת 100 המשפיעים ביותר בעולם של "טיים מגזין"[3] וברשימת 100 הנשים החזקות בעולם של "פורבס" במקום ה-64.[174] בטקס פרסי האקדמיה למוזיקת קאנטרי 2015 הייתה סוויפט אחת משבעה אמנים שזכו בפרס אבן הדרך על הישגיהם במוזיקת הקאנטרי.[175] היא זכתה בשמונה פרסים בטקס פרסי המוזיקה של בילבורד לשנת 2015, בהם פרס אמן השנה.[176] בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV 2015 זכתה סוויפט בארבעה פרסים, בהם פרס קליפ השנה עבור "Bad Blood" ופרס הקליפ הטוב ביותר של אישה עבור "Blank Space".[177] סוויפט זכתה גם בפרס אמי על האפליקציה שליוותה את "Blank Space", עבור התכנה האינטראקטיבית המקורית הטובה ביותר.[178] בטקס פרסי המוזיקה של MTV אירופה, זכתה סוויפט בשני פרסים, בהם פרס השיר הטוב ביותר עבור "Bad Blood".[179]
באפריל 2015 הודיעה סוויפט כי אמה אובחנה כחולת סרטן ועודדה אחרים ללכת ולהיבדק.[180] חודש קודם לכן, היא החלה לצאת עם המפיק והדי ג'יי הסקוטי קלווין האריס. לפני שהודיעו על פרידתם ביוני 2016, כתבו השניים יחד את השיר "This Is What You Came For", כשסוויפט נרשמה בקרדיטים לשיר תחת שם עט. השיר זכה להצלחה רבה בעולם והגיע למקום הראשון באוסטרליה, קנדה ואירלנד, למקום השני בבריטניה ולמקום השלישי בארצות הברית. באוקטובר כתבה ללהקת Little Big Town את "Better Man", השיר הראשון מתוך אלבומם השביעי, The Breaker. השיר הגיע למקום הראשון במצעדי הקאנטרי של ארצות הברית וקנדה. בדצמבר של אותה שנה הוציאה סוויפט, יחד עם הזמר זאין מאליק, את השיר "I Don't Wanna Live Forever" מתוך פסקול הסרט "חמישים גוונים של אופל" (2017). השיר היה השיר הראשון של סוויפט שהגיע למקום הראשון בשוודיה, וזכה להצלחה באירופה ובארצות הברית, שם הגיע למקום השני.
2017–2018: Reputation
באוגוסט 2017 ניצחה סוויפט במשפט נגד דייוויד מילר, לשעבר שדרן תוכנית בוקר של תחת הרדיו KYGO-FM בדנוור. ארבע שנים קודם לכן, הודיעה סוויפט לבוסים של מילר שהוא תקף אותה מינית במהלך מפגש מעריצים לפני אחת ההופעות שלה, מה שהוביל לפיטוריו. שנתיים לאחר מכן תבע מילר את סוויפט בסכום של 4 מיליון דולר על כך שהפסיד את עבודתו והאשים אותה בשקר. זמן קצר לאחר מכן, הגישה סוויפט תביעה נגדית בסכום של דולר אחד. חבר המושבעים דחה את טענותיו של מילר ופסק לטובת סוויפט.[181]
ב-20 באוגוסט 2017 מחקה סוויפט את כל התוכן מהרשתות החברתיות שלה ומאתר האינטרנט שלה.[182] שלושה ימים לאחר מכן הכריזה על אלבומה השישי, Reputation,[183] ויומיים לאחר מכן הוציאה את הסינגל הראשון מתוכו, "Look What You Made Me Do".[184] השיר הגיע למקום הראשון בארצות הברית, בבריטניה, באוסטרליה, בניו זילנד, באירלנד ובישראל. הווידאו קליפ לשיר צבר יותר מ-43.2 מיליון צפיות במהלך היום הראשון שלו ב-YouTube, ושבר את השיא לסרטון הנצפה ביותר בתוך 24 שעות.[185] באוקטובר הוציאה את הסינגל השני מהאלבום, "...Ready For It?", שהגיע למקום השלישי באוסטרליה ולמקום הרביעי בארצות הברית. האלבום יצא ב-10 באוקטובר 2017, ובשבוע הראשון ליציאתו נמכר בלמעלה מ-1.216 מיליון עותקים בארצות הברית ובלמעלה משני מיליון עותקים ברחבי העולם.[186] האלבום הגיע למקום הראשון במצעדי האלבומים של מספר מדינות, בהן ארצות הברית, בריטניה, אירלנד, קנדה, אוסטרליה וניו זילנד. בהמשך הוציאה את "End Game" כסינגל השלישי מתוך האלבום. לקראת סוף נובמבר 2017, הוציאה את "New Year's Day" כסינגל החמישי מתוכו. בינואר 2018, הוציאה את "Gorgeous" כסינגל השישי מהאלבום, ובמרץ יצא "Delicate", כסינגל השביעי. סיבוב ההופעות שמלווה את האלבום החל במאי 2018, והכניס למעלה מ-200 מיליון דולר, נכון לאוקטובר 2018. בספטמבר 2018, הוציאה את השיר "Getaway Car", כסינגל האחרון מתוך האלבום, ובכך חתמה את סופו של הארה.
בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית (AMA) של 2018, סוויפט זכתה בפרסי "אמן השנה", "אלבום הפופ/רוק הטוב של השנה" וכן "סיבוב ההופעות הטוב של השנה".[187] עם 23 זכיות בסך הכול, סוויפט הפכה לאמנית עם מספר הזכיות הרב ביותר בפרס זה.[188]
2019–הווה: Lover
ב-26 באפריל 2019, יצא השיר "Me!" בשיתוף ברנדון יורי, כסינגל הראשון מתוך אלבומה החדש אשר ייצא באותה השנה.[189][190]
ב-13 ביוני 2019, הודיעה סוויפט בשידור חי באינסטגרם כי האלבום השביעי שלה ייקרא "Lover", אשר יצא ב-23 באוגוסט, בנוסף סוויפט הודיעה גם כי הסינגל השני של האלבום, "You Need to Calm Down", יצא לאור ב-14 ביוני, והווידאו קליפ יצא ב-17 ביוני.
כל שמונה עשר שירי האלבום הצליחו להיכנס אל מצעד הבילבורד הוט 100, מה שהפך את טיילור סוויפט למוזיקאית הראשונה בהיסטוריה שהצליחה לעשות זאת, ולאחד מן המוזיקאים הבודדים בהיסטוריה שהצליחו לעשות זאת גם כן.[191]
בשבוע צאתו, הצליח האלבום להגיע אל המקום ה-1 במצעד הבילבורד 200, עם מכירות של 867,000 עותקים בארצות הברית בלבד[192][193], מה שהופך את הפתיחה שלו לאחת מהפתיחות הגדולות ביותר בכל הזמנים בעולם ובמדינה, כאשר בעולם נמכר בלמעלה משלושה מיליון עותקים.[194] בתוך פחות משבוע, הפך האלבום לאלבום הנמכר ביותר בשנת 2019, בארצות הברית ובעולם כולו.[192][193][194]
פרויקטים שונים
קריירה בתחום השיווק והפרסום
אייר אסיה הייתה אחת מנותני החסות לסיבוב ההופעות "The Red Tour"
במהלך קידום אלבום הבכורה שלה הופיעה סוויפט כפרזנטורית של חברת הביגוד .l.e.i וכפנים של קמפיין המוזיקה הניידת של חברת הסלולר האמריקאית ורייזון ויירלס.[195][196] בתקופת Fearless היא השיקה קו עיצוב אופנה קייצית עבור .l.e.i בוולמארט ועיצבה כרטיסי ברכה עבור חברת כרטיסי הברכה הגדולים בעולם, אמריקן גריטינגס.[197][198] בנוסף, סוויפט שימשה כדוברת של קבוצת הוקי הקרח נאשוויל פרדטורס ושל ו-Cyber-shot, מותג המצלמות הדיגיטליות של סוני.[199][200] בתקופת Speak Now סוויפט הוציאה לאור מהדורה מיוחדת של האלבום דרך רשת החנויות טארגט.[201] סוויפט שימשה כפרזנטורית של CoverGirl והשיקה שני בשמים בחסות מותג הטיפוח אליזבת ארדן, Wonderstruck ו-Wonderstruck Enchanted.[202] במהלך קידום אלבומה הרביעי, Red, הציעה סוויפט גרסה בלעדית של האלבום דרך טארגט, רשת הפיצריות האמריקאית פאפא ג'ונס פיצה ורשת בתי המרקחת הגדולה ביותר בארצות הברית וולגרינס.[203] בתקופה זו הפכה סוויפט לפרזנטורית של דיאט קוקה-קולה ושל נעלי הסניקרס של Keds, השיקה בושם שלישי בשם Taylor בחסות אליזבת ארדן והמשיכה בשותפות העסקית שלה עם סוני ואמריקן גריטינגס.[204] בנוסף, הייתה סוויפט שותפה עם מספר חברות מסחריות במהלך סיבוב ההופעות "The Red Tour"; אייר אסיה וקוואנטס היו חברות התעופה הרשמיות של החלק האסייתי והאוסטרלי בהתאמה, ומותג הגלידה קורנטו היה נותן החסות לחלק האסייתי של סיבוב ההופעות. את אלבומה החמישי, 1989, קידמה סוויפט בתיאום עם רשת המסעדות סאבווי, Keds, טארגט ודיאט קוקה-קולה.[205] עם צאת האלבום סוויפט השיקה בושם רביעי בשם Incredible Things בחסות אליזבת ארדן.[206] תאגיד קומקאסט היה נותן החסות למועדים האמריקאיים של סיבוב ההופעות "The 1989 World Tour".[207] במזרח אסיה המשיכה סוויפט את השותפות עם קורנטו, החלה לשתף פעולה עם טויוטה[208] והשיקה קו הלבשה בסין.[209]
קריירת משחק
סוויפט בהצגת הבכורה של האנה מונטנה: הסרט, 2009
סוויפט ערכה את הופעת הבכורה שלה ב-2009 בפרק של CSI, שבו גילמה נערה מרדנית.[210] ה"ניו יורק טיימס" ציין כי אופייה של הדמות אפשר לסוויפט להיות "קצת שובבה, ואמינה כל כך".[211] ה"רולינג סטון" הרגיש שסוויפט "עושה עבודה טובה עם התסריט".[212] מאוחר יותר באותה שנה, סוויפט אירחה והופיעה כאורחת מוזיקלית בפרק של "סאטרדיי נייט לייב".[213] "אנטרטיינמנט ויקלי" תיאר אותה כ"מארחת הטובה ביותר של העונה עד כה", וציין כי סוויפט "הייתה תמיד מוכנה לאתגר, נראתה שכיף לה, וסייעה לשאר השחקנים להביא את הפאנץ'".[214]
הופעת הבכורה של סוויפט בסרט באורך מלא הייתה בקומדיה "יום האהבה" (2010), שבה גילמה את חברתו המטורללת של ספורטאי תלמיד תיכון, הופעה עליה זכתה בפרס פריצת השנה לשחקנית בפרסי בחירת הנוער.[215] "לוס אנג'לס טיימס" הרגיש שלביצועיה יש "פוטנציאל קומי רציני", ואילו "סן פרנסיסקו כרוניקל" מצא אותה "מצחיקה מאוד".[216][217] "הטיים" ציין כי סוויפט שיחקה "בצורה מקסימה".[218] עם זאת, "וראייטי" מצא אותה "לא מכוונת לגמרי... היא צריכה למצוא במאי מיומן שיתעל את האנרגיה השופעת שלה".[219] המגזין "סלאנט" תיאר את ביצועיה "בלתי ניתנים לצפייה".[220] בשנת 2012 דיבבה סוויפט את אודרי בסרט האנימציה "הלורקס". בשנת 2013 כיכבה בהופעת אורח קצרה בסיטקום "הבחורה החדשה". בשנת 2014 היה לה תפקיד משני בסרט "המעניק". ביולי 2018 לוהקה סוויפט לעיבוד הקולנועי של המחזמר המצליח קאטס.[221]
אמנותיות
השפעות
ShaniaTwainJune2011.jpg Stevie Nicks 2.jpg Carly Simon (1989).jpg
מימין: שאניה טוויין, סטיבי ניקס וקארלי סימון. השפיעו על סוויפט
אחד מהזיכרונות המוזיקליים המוקדמים של סוויפט הוא האזנה לסבתה מצד אמה, זמרת האופרה מרג'ורי פינלי.[222] מאוחר יותר חשפו אותה הוריה לאמנים ג'יימס טיילור, סיימון וגרפונקל ודף לפרד.[223] סוויפט התוודעה למוזיקת הקאנטרי על ידי זמרות הקאנטרי הגדולות של שנות ה-90 - שאניה טוויין, פיית' היל ודיקסי צ'יקס.[224] לשאניה טוויין, הן ככותבת שירים והן כמבצעת, נודעה ההשפעה המוזיקלית הגדולה ביותר על סוויפט.[225] פיית' היל הייתה המודל לחיקוי בילדותה של סוויפט.[226] סוויפט העריצה את הגישה המתריסה של דיקסי צ'יקס, והשיר "Cowboy Take Me Away" של הלהקה היה השיר הראשון שלמדה לנגן על גיטרה.[227] לאחר מכן החלה סוויפט לחקור את המוזיקה של כוכבי קאנטרי מבוגרים יותר, כולל פטסי קליין, לורטה לין, תמי ויינט ודולי פרטון.[228] השפעות אחרות מהזרם המרכזי של הקאנטרי כוללות בין השאר את מירנדה למברט, גארת' ברוקס, קני צ'סני, מרטינה מק'ברייד, ליאן ריימס, טים מקגרו ובראד פייזלי.[229][48]
סוויפט הושפעה מאמנים רבים מחוץ לז'אנר הקאנטרי, כגון הנסון,[230] בריטני ספירס[231] ופול אאוט בוי, ומזמרות-יוצרות עכשוויות, כגון אינגריד מייקלסון,[232] פינק,[233] אלאניס מוריסט,[234] אשלי סימפסון, קלי קלרקסון, ואבריל לאבין.[235] היא שאבה השראה גם מאמנים ותיקים יותר - בין השאר מסטיבי ניקס ומטום פטי[113][236] היא הושפעה גם מזמרות פופ-רוק מבוגרות יותר כמו פאט בנאטר, מליסה אתרידג', שרה מקלכלן, שון קולבין ולינדה רונסטאדט.[235][234]
סוויפט רואה בפול מקרטני, ברוס ספרינגסטין, אמילו האריס, קריס קריסטופרסון וקארלי סימון מודלים לחיקוי בקריירה שלה.[237][238]
נושאי שיריה וסגנונם
בשני האלבומים הראשונים, התייחסו שיריה של סוויפט לחיי הנעורים.[239] בשל כך היא הושוותה לאמנים בולטים אחרים ששיריהם התייחסו לנעוריהם, כגון בריאן וילסון וג'ניס איאן.[240][241] באלבומה השני, Fearless, חקרה סוויפט את הניתוק שהרגישה בין האהבה מהאגדות לאהבה במציאות.[242] האלבומים הבאים התייחסו למערכות יחסים בוגרות יותר.[237] בנוסף לרומנטיקה ולאהבה, שיריה של סוויפט דנו ביחסי הורים-ילדים ("The Best Day", "Never Grow Up", "Ronan"), בחברויות ("Fifteen", "Breathe", "22", "Bad Blood"), בניכור ("The Outside", "A Place In This World", "Tied Together with a Smile", "Mean", "Shake It Off"), בהתמודדות עם הפפראצי ("The Lucky One", "I Know Places") ובשאיפות קרייריסטיות ("Change", "Long Live").[243] באחת הביקורות נאמר כי מה שמגדיר את סוויפט ככותבת שירים הוא המודעות שלה לרגעים בני החלוף, הנחישות שלה לתפוס אותם והיישום של מה שלמדה באותם רגעים בהווה (ולפעמים גם בעתיד).[244]
מבחינה מבני שיריה, זכתה סוויפט לביקורות חיוביות על שליטתה באמנות הכתיבה בפופ ועל כשרונה בבניית ארכיטקטורת בית-פזמון-גשר.[245][246] היא ספגה ביקורת על כך שהשתמשה באותם דימויים שוב ושוב בשירי האלבום השני,[239] אך ביקורות על האלבומים הבאים שיבחו אותה על בחינת מוטיבים ליריים חדשים.[247] ב"אמריקן סונגרייטר", מגזין העוסק בכתיבת שירים, נאמר כי כתיבת השירים של סוויפט מאופיינת במחושבות של בחירת המילים ובנייה מלודית מכוונת "כמעט ללא חריזה עצלנית או מנגינה חסרת מטרה".[12]
אני לא מדברת באופן ספציפי על מי מספר השיר כי מדובר באנשים אמיתיים. אתה מנסה לתת תובנה לגבי המקום שאתה בא ממנו ככותב מבלי לזרוק מישהו מתחת לאוטובוס.
סוויפט בראיון ל"ניו יורק טיימס"[248]
סוויפט משתמשת בפרטים מחייה האישיים בעבודתה.[249] כשהאזינה לשירים בצעירותה, ביררה אם יש קשר בין השיר לדברים שעברו על האמן. היא התאכזבה לגלות שזה לא תמיד כך והחליטה שהכתיבה שלה תהיה מדויקת וכנה יותר.[43] היא מספרת על חוויותיה מנקודת מבטה, בניסיון לתקן את שגיאות העבר, מבלי לנקוב בשמות האנשים עליהם מדבר השיר.[93] לא כל שיריה הם אוטוביוגרפיים וחלקם מבוססים על תצפיות.[11] בהערות אלבומיה ניתן למצוא רמזים על זהותו של נושא השיר.[250] בשיריה, סוויפט לעיתים קרובות מתייחסת להתאהבויות אנונימיות במהלך שנותיה בתיכון, ובשנים שלאחר תחילת הקריירה שלה - בסלבריטאים.[93] השיר "Dear John", מהאלבום Speak Now כלל ביקורת של סוויפט על מושא אהבתה, על כך שהוא מנצל את אהבתה לרעה.[251] ג'ון מאייר שיצאה איתו, והנושא המשוער של השיר, אמר שהשיר משפיל אותו וטען שזהו ניצול לרעה של הכישרון שלה.[252] מספר מבקרי מוזיקה התנגדו לניסיון לחפש את משמעות השיר כיוון שזה מסיט את תשומת הלב מהכישרון של סוויפט.[95] סוויפט עצמה ומבקרים אחרים אף טענו כי הביקורת התקשורתית על החלטתה להשתמש בפרטים אישיים בשיריה היא סקסיסטית, הואיל והיא לא מכוונת אל גברים בני גילה שעושים אותו דבר.[253][254]
החל משנת 2015 סגנון השירה של סוויפט הפך לאפל ורציני יותר, החל מהשיר "'Bad Blood" ולאחריו "Blank Space", "Look What YouMade Me Do", לבסוף "…Ready For It?" ב-2017.
סגנון ווקאלי ומוזיקלי
המוזיקה של סוויפט מכילה אלמנטים של קאנטרי, פופ ופופ רוק.[255][256] סוויפט הגדירה את עצמה כאמנית קאנטרי, אך רוב הקריירה שלה סווגה כקאנטרי פופ עד שהאלבום 1989 השלים את המעבר שלה לפופ.[257] למרות זאת סוויפט מתכוונת להקליט אלבומי מוזיקת קאנטרי בעתיד.[258]
ההגדרה שלי למוזיקת הקאנטרי היא באמת די פשוטה. זה כאשר מישהו שר על חייו ומה שהוא יודע, ממקום אותנטי... אחד יכתוב על איך הוא גדל בחווה, התאהב וגידל את ילדיו באותה חווה. אחרים ישירו על איך, כשהם עצובים, הם הולכים לבר ושותים ויסקי. אני כותבת שירים על איך אני ככל הנראה לא יכולה להבין מערכות יחסים ואיך אני מוקסמת מאהבה.
— סוויפט בראיון ל"אינדיפנדנט"[259]
ה"רולינג סטון" טוען כי "היא אולי מנוגנת בתחנות קאנטרי, אבל היא אחת מכוכבי הרוק האמיתיים שיש לנו בימים אלה".[260] ה"ניו יורק טיימס" מציין כי "אין הרבה במוזיקה של סוויפט שמסמן קאנטרי - כמה פריטות על בנג'ו, זוג מגפי הבוקרים על במה, גיטרה מסנוורת - אבל יש משהו בהגשה שובת הלב והפגיעה שייחודי לנאשוויל".[261] "הניו יורקר" מאמין שהיא "חלק ממסורת הקאנטרי-פופ של נאשוויל רק משום שהיא כותבת שירים סיפוריים בבהירות מלודית ובצורה דרמטית - הסחורה המרכזית בנאשוויל".[39] "הגרדיאן" אמר כי סוויפט "מייצרת מלודיות ביעילות חסרת רחמים של מפעל פופ סקנדינבי".[239]
קולה של סוויפט מתואר "מתוק, אך רך".[262] בהקלטות אולפן "לוס אנג'לס טיימס" זיהה את המחוות הקוליות של סוויפט כ-"השורה שמחליקה כמו אנחת רווחה או כמו גבה מורמת, ונותנות ללהיטים שלה תחושה של אינטימיות קלה".[256] ה"רולינג סטון", בביקורת על Speak Now, אמר: "קולה של סוויפט לא מושפע מספיק כדי להסוות לאיזה מופת היא הפכה כזמרת; היא מנמיכה את קולה עד לתוצאה הסופית של נערה ביישנית שמנסה לדבר בקשיחות".[94] בביקורת אחרת על Speak Now ציין ה"ווילג' ווייס" כי הניסוח שלה היה בעבר "תפל ומבולבל, אבל זה השתנה. היא עדיין יכולה להישמע מאולצת ודקה, בצורה שיכולה לשגע אנשים מסוימים; אבל היא למדה איך לגרום למילים להישמע כמו שהיא מתכוונת שתישמענה".[95]
בהופעות חיות, סוויפט, לפי ה"הוליווד ריפורטר", "עושה כמיטב יכולתה, אבל בהחלט אין לה היכולות של כריסטינה אגילרה או קארי אנדרווד".[262] קולה בהופעות חיות תואר כ"שטוח ודק".[263] עם זאת, סוויפט זכתה לשבחים על סירובה לתקן את גובה הצליל (הפיץ') בעזרת אוטו-טיון.[264] בראיון ל"ניו יורקר", אפיינה סוויפט את עצמה ככותבת שירים בעיקר והסבירה שהקול שלה הוא רק דרך להעביר את המילים הלאה.[241] סקוט בורשטה מ-Big Machine Records הודה שסוויפט היא "לא הזמרת הטכנית הטובה ביותר", אך תיאר אותה כ"מתקשרת הטובה ביותר שיש לנו".[265] הנוכחות הקולית שלה היא משהו שמעסיק אותה והיא המשיכה לעבוד עליה גם לאחר הפריצה שלה.[266] עם זאת, סוויפט אמרה שהיא מרגישה לחוצה בהופעות חיות רק אם היא לא בטוחה מה הקהל חושב עליה, כמו בהופעות בטקסי פרסים.[267]
תדמית ציבורית
סוויפט בטקס 100 המשפיעים ביותר בעולם לשנת 2010 של טיים מגזין
סוויפט פופולרית מאוד בארצות הברית - מחקר שנערך בשנת 2012 מצא כי לסוויפט יש מודעות ציבורית של 90 אחוזים ופופולריות של 80 אחוזים. היא תוארה פעמים רבות כ"אהובת אמריקה" וכ"מודל לחיקוי".[268][269] סוויפט אמרה כי היא רואה בכך אחריות אישית שלה להיות מודעת להשפעה שלה על מעריצים צעירים.[270] עיתונאי ה"רולינג סטון" שראיין את סוויפט בשנת 2009 העיר על גינוניה המנומסים: "אם אלה הפנים המשוחקות של סוויפט, הן חייבות להיות מקועקעות כי הן לא יורדות".[271] בשנת 2012, ה"רולינג סטון" ציין את "קבלת הפנים החמה והנינוחה... לא קשה לדמיין אותה רצה לנשיאות ביום מן הימים".[34] ה"הוליווד ריפורטר" התייחס אליה כאל "איש של אנשים הטוב ביותר מאז ביל קלינטון".[272] ישנה התייחסות תקשורתית רחבה לתגובות המופתעות של סוויפט כשהיא זוכה בטקסי פרסים.[273]
במהלך התקופה שסביב יציאתו לאור של 1989, המשיכה סוויפט לפתח את שימושה במדיה החברתית כדי ליצור קשר עם הקהל שלה. בנוסף להשתתפותם של 100 מעריצים בצילומים לווידאו קליפ של "Shake It Off", שלחה סוויפט בדואר או נתנה באופן אישי מתנות לחג המולד למבחר מעריצים.[274][275] בנוסף, המשיכה לסייע ולייעץ למעריצים באופן אישי באמצעות חשבון הטאמבלר שלה, בתחילת שנת 2015.[276]
בשנים הראשונות של הקריירה שלה, מראה ההיכר של סוויפט היה מורכב משמלות קיציות וממגפי בוקרים.[241] באירועים רשמיים נודעה סוויפט בשמלות חרוזים נוצצות ובתסרוקת מתולתלת טבעית, אך מאז 2012 היא מחליקה את שערה.[277] פרנסואז ארדי, ג'יין בירקין, בריז'יט בארדו ואודרי הפבורן היוו השראה לסגנון שלה.[278] סוויפט הוכרזה אייקון סטייל אמריקאי על ידי "ווג" בשנת 2011.[279] בשנת 2014 נבחרה על ידי המגזין "פיפל" למתלבשת הטובה ביותר.[280] בשנת 2015 הוכרזה אשת השנה בטקס פרסי הסטייל של Elle.[281] במאי 2015 דירג אותה המגזין "מקסים" במקום הראשון ברשימת 100 הנשים הלוהטות ביותר בעולם.[282]
נכון לאוגוסט 2017 סוויפט היא האדם הנעקב ביותר ברשתות החברתיות, עם סך של למעלה מ-260 מיליון עוקבים (למעלה מ-102 מיליון עוקבים באינסטגרם, 85.3 מיליון בטוויטר ו-70 מיליון בפייסבוק).[283]
יחסה לתעשיית המוזיקה
אתם קוראים את חוות דעתה של אופטימיסטית נלהבת: אחת מכמה מעטים בתעשיית המוזיקה שעדיין מאמינים שתעשיית המוזיקה לא גוססת... היא פשוט מתעוררת לחיים. ישנם הרבה אנשים שמנבאים את נפילתן של מכירות המוזיקה וחוסר הרלוונטיות של האלבום כישות כלכלית. אני לא אחת מהם.
— סוויפט במאמר דעה ל"וול סטריט ג'ורנל"[284]
העקרונות האמנותיים של סוויפט התפתחו בהדרגה במהלך הקריירה שלה. במאמר דעה שכתבה עבור "וול סטריט ג'ורנל" ביולי 2014 הביעה אופטימיות בכל הקשור לתעשיית המוזיקה, תוך שימת דגש על החשיבות המתמשכת של אלבומים ועל הערך ההולך וגדל של מדיה חברתית, והשוותה את מערכת היחסים בין המוזיקאי למעריציו למערכת יחסים אינטימית.[285] לדבריה, הצלחתם של אלבומי אולפן באורך מלא - בניגוד לסינגלים, אותם ניתן לבחור ולקנות בצורה נפרדת בחנויות המוזיקה באינטרנט - ימשיכו להיות מבוססים על מידת ההשקעה של האמן ביצירתו ולהוות את הדרך המרכזית לצריכת מוזיקה. היא גם קראה לאמנים להכיר בשוויים האמיתי והביעה תקווה שהם לא יזלזלו בעצמם או ימעיטו בערכה של האמנות שלהם. כדי להתגבר על סביבת השוק המאתגרת יותר ויותר עבור מוזיקאים, בשל מכירות המוזיקה ההולכות ונחלשות מאז תחילת שנות האלפיים, הדגישה סוויפט את חשיבותה של המדיה החברתית - בה נכחה כבר בתחילת דרכה, ברשת החברתית מייספייס - את החשיבות של אלמנט ההפתעה ואת הצורך בכך שהאמנים ימצאו דרכים חדשניות לרגש את הקהל שלהם.[286] לטענתה, האפיקים היצירתיים שאמן יכול לחקור הם בלתי מוגבלים ולכן משתלם לו לצאת מאזור הנוחות שלו.[284]
הפיראטיות, שיתוף הקבצים והסטרימינג צימקו באופן דרסטי את מכירות האלבומים... מוזיקה היא אמנות, ואמנות היא חשובה ונדירה. דברים חשובים, נדירים הם יקרי ערך. ועבור דברים יקרי ערך צריך לשלם.
— סוויפט במאמר דעה ל"וול סטריט ג'ורנל"[284]
בנובמבר 2014 הסירה סוויפט את כל קטלוג המוזיקה שלה משירות הזרמת המדיה Spotify, במחאה על גובה התמלוגים המשולמים לאמנים ובשל סירוב השירות לאפשר את השמעת המוזיקה שלה למשתמשים בתשלום בלבד. כבר ב-2012 סירבה לכלול בתחילה את אלבומה Red בשירותי הסטרימינג ודחתה זאת במספר חודשים. Spotify פתחו מיד בקמפיין במדיה החברתית כדי לשכנע את סוויפט לחזור. בהודעה באתר האינטרנט של שירות הסטרימינג נאמר כי 16 מיליון מתוך מעל 40 מיליון משתמשים ניגנו את המוזיקה שלה בחודש שלפני הסרת הקטלוג.[287] סוויפט ובורשטה אמרו לתקשורת כי מטרת הפעולה שלהם עם Spotify הייתה להשפיע באופן רחב יותר.[288] ביוני 2015, לאחר ההכרזה על Apple Music, הודיעה סוויפט כי תסרב לכלול את אלבומה 1989 בשירות הזרמת המוזיקה. במכתב גלוי לחברת אפל הסבירה סוויפט כי הסיבה לסירובה היא שלושת החודשים בהם ניתן השירות ללא תשלום, חודשים בהם אפל לא תשלם לכותבים, למפיקים או לאמנים על השמעת יצירותיהם בשירות, צעד שלדעתה יפגע בעיקר באמנים צעירים.[289] אמנים רבים הביעו תמיכה בדבריה של סוויפט.[290] כבר למחרת יום פרסום המכתב הודיעה אפל כי היא הפכה את ההחלטה וכי תשלם לאמנים גם בשלושת החודשים החינמיים.[291]
פעולות נוספות שנקטה סוויפט כדי להגן על עסקיה, כגון רישום חלק מהמילים לשיריה כסימן מסחרי, זכו להתעניינות תקשורתית.[292]
הכרה, הישגים והשפעה
סוויפט בטקס פרסי הווידאו קליפים של MTV, ספטמבר 2009
עבודתה של סוויפט זכתה לשבחים מאמנים ותיקים רבים כגון: ניל יאנג,[293] ג'יימס טיילור,[294] אלביס קוסטלו,[295] ג'ודי קולינס,[296] קריס קריסטופרסון,[297] סטיבי ניקס,[298] סטיבן טיילר,[299] ג'ון בון ג'ובי,[300] דולי פרטון,[301] מליסה אתרידג'[302] ומדונה.[303]
סוויפט זכתה לשבחים על שיריה גם מאמנים בני דורה כגון: ג'ון מאייר,[304] דרייק,[305] טיגן ושרה,[306] גריימס,[307] קשה,[308] קייטי פרי,[309] קלי קלרקסון,[310] ליידי גאגא,[311] ריאן אדמס,[312] קתלין האנה,[313] שירלי מנסון,[314] לינה דנהאם[315] ואריק צ'רץ'.[316]
במהלך הקריירה שלה זכתה סוויפט בלמעלה מ-250 פרסים, בהם עשרה פרסי גראמי, עשרים ושלושה פרסי המוזיקה האמריקאית, עשרה פרסי בחירת הקהל, עשרים וחמישה פרסי בחירת הנוער, אחד-עשר פרסי איגוד מוזיקת הקאנטרי, שמונה פרסי האקדמיה למוזיקת הקאנטרי, שישה פרסי הווידאו קליפים של MTV, עשרים ושמונה פרסי המוזיקה של בילבורד, פרס המוזיקה הבריטית ופרס אמי.[317] בשנת 2007 זכתה בפרס כותב השירים ואמן השנה של אגודת כותבי השירים של נאשוויל והייתה האמן הצעיר ביותר אי פעם שזכה בפרס.[318] היא זכתה בפרס שש פעמים נוספות: ב-2009,[319] ב-2010,[320] ב-2011,[321] ב-2012,[322] ב-2013[323] וב-2015.[324] בשנת 2010 היא נכנסה להיכל התהילה של כותבי השירים.[325] בשנת 2013 הפכה סוויפט לאדם השני (ולאישה הראשונה) שקיבל את פרס הפסגה מטעם איגוד מוזיקת הקאנטרי, פרס הניתן עבור רמות ייחודיות של הצלחה במוזיקת הקאנטרי.[132] היא הייתה מועמדת פעמיים לפרס גלובוס הזהב.[113][129] בדצמבר 2011 העניקה לה תזמורת נאשוויל את פרס הרמוני עבור הישגיה במוזיקה על פני ז'אנרים רבים.[326] בשנים 2011 ו-2014 הוכרזה אשת השנה של בילבורד ובכך הפכה לראשונה שזכתה בתואר פעמיים.[167] בשנת 2014 הייתה הראשונה שקיבלה את פרס דיק קלארק למצוינות במוזיקה, בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית.[168]
סוויפט היא אחת מהאמנים המצליחים ביותר בעולם. היא מכרה מעל 40 מיליון אלבומים ו-130 מיליון הורדות דיגיטליות של סינגלים ברחבי העולם, דבר שהפך אותה לאחד מחמשת האמנים הנמכרים ביותר של סינגלים דיגיטליים ברחבי העולם, לפי IFPI.[2] סוויפט הייתה האמן הנמכר ביותר של סינגלים דיגיטליים בארצות הברית,[327] ונכון לאוקטובר 2016 היא מחזיקה במכירות של 98.5 מיליון סינגלים דיגיטליים.[328] ההצלחה של סוויפט במכירות אלבומיה יוצאת דופן על רקע מכירות המוזיקה ההולכות ומתמעטות מאז תחילת העשור הראשון של המאה ה-21.[329] נכון לשנת 2012, סוויפט היא האמן עם מכירות האלבומים הגבוהות ביותר בארצות הברית מאז תחילת שנות האלפיים.[330] שלושה מאלבומיה נמכרו ביותר ממיליון עותקים בשבוע הראשון לצאתם, ואלבומיה היו בין שלושת האלבומים הנמכרים ביותר בארצות הברית חמש פעמים, מתוכן פעמיים במקום הראשון.[257][331] היא האמנית עם מספר השירים הגבוה ביותר שנכנסו למצעד הבילבורד הוט 100, מאז תחילת הקריירה שלה ב-2006.[167] במצעד שנערך על ידי "בילבורד" בשנת 2015 דורגה סוויפט במקום השמיני במצעד האמנים המצליחים ביותר בכל הזמנים במצעד האלבומים בילבורד 200,[332] במקום ה-34 במצעד האמנים המצליחים ביותר בכל הזמנים במצעד הפזמונים בילבורד הוט 100,[333] ובמקום ה-18 במצעד אמני הקאנטרי הגדולים ביותר של העידן המודרני.[334]
השפעתה באה לידי ביטוי במספר תחומים. ג'ניס איאן אמרה כי סוויפט "שינתה את פני המוזיקה, כתיבת השירים ונגינה בגיטרה אצל בנות... יש אותנטיות שם".[335] סטיבי ניקס טענה כי סוויפט כותבת "שירים שגורמים לכל שגורמים לעולם כולו לשיר, כמו ניל דיימונד או אלטון ג'ון... זמרות יוצרות כמו טיילור סוויפט הולכות להציל את תעשיית המוזיקה".[83] ה"בילבורד" ציין כי סוויפט השפיעה על מוזיקת הקאנטרי במספר דרכים, בין השאר בכך שלאור הצלחתה אמני קאנטרי אימצו את המדיה החברתית, וחברות התקליטים החלו לחפש אמנים שיוצרים את המוזיקה שלהם בעצמם ופחות חששו מהחתמת אמנים צעירים.[336] סוויפט היוותה השראה למספר אמנים, בהם אד שירן,[337] אלי גולדינג,[338] לוסי הייל[339] וסלינה גומז.[340]
פילנתרופיה
טיילור סוויפט אולי נמצאת בחדשות בשל שיריה עטורי הפרסים ואלבומי המולטי-פלטינה שלה, אבל בכל שלב של הדרך היה לה חשוב לתת חזרה... מישהי שזינקה לראש תעשיית המוזיקה, אבל עדיין שומרת את כפות רגליה על הקרקע, מי שניפצה את כל הציפיות על מה שבת 22 יכולה להשיג.
— מישל אובמה מעניקה לסוויפט את פרס העזרה הגדולה[341]
מאמציה הפילנתרופיים של סוויפט הוכרו על ידי פרסי Do Something, קרן Giving Back ושירותי ההצלה של טנסי.[342][343][344] בשנים 2012–2015 הייתה סוויפט הידוען התורם ביותר.[345] בשנת 2012, מישל אובמה העניקה לסוויפט את פרס העזרה הגדולה בשל "מסירותה לעזרה לאחרים" ועל כך שהיא מהווה "השראה לאחרים באמצעות פעולה".[346] כמו כן באותה שנה, קרי קנדי ממרכז רוברט פ. קנדי לצדק ולזכויות אדם העניקה לסוויפט את פרס גל התקווה ואמרה כי "טיילור היא דוגמה לאישה שאנחנו רוצים שבנותינו תהיינה".[347]
סוויפט תומכת בחינוך לאמנות. בשנת 2010 תרמה סוויפט 75,000 דולר לתיכון הנדרסונוויל, התיכון בו למדה, כדי לעזור לשפץ את מערכות הסאונד והתאורה של אולם בית הספר.[348] בשנת 2012 תרמה 4 מיליון דולר לבנייתו של מרכז חינוך חדש בהיכל התהילה ומוזיאון הקאנטרי בנאשוויל. הבניין נפתח בשנת 2013, ואיפשר תוכניות וסדנאות חדשות לבני נוער ולקשישים.[349] בשנת 2013 תרמה 100,000 דולר לתזמורת נאשוויל[350] ובשנת 2015 תרמה 50,000 דולר לתזמורת סיאטל.[351]
סוויפט מקדמת אוריינות בקרב ילדים. בשנת 2009 תרמה 250,000 דולר לבתי ספר שונים ברחבי ארצות הברית שבהם למדה או שהייתה קשורה אליהם, עבור קניית ספרים, מימון תוכניות חינוכיות ותשלום שכר המורים.[352] בשנת 2011 תרמה 6,000 ספרים לספרייה הציבורית של רדינג, פנסילבניה.[353] בשנת 2012 תרמה 14,000 ספרים לספרייה הציבורית של נאשוויל, טנסי, וחלקם חולקו לילדים ממשפחות בעלות הכנסה נמוכה, למעונות ולגני ילדים.[354] בשנת 2014 תרמה את כל ההכנסות משירה "Welcome to New York" לבתי ספר ציבוריים בניו יורק.[355] ב-2015 תרמה לבתי ספר אלה גם 25,000 ספרי לימוד דרך Scholastic Possible Fund Aim.[356]
לאורך כל הקריירה שלה תרמה סוויפט כסף כדי לסייע לקורבנות של אסונות טבע. בשנת 2008 תרמה את ההכנסות ממכירות המרצ'נדייז שלה בפסטיבל מוזיקת הקאנטרי לקרן הסיוע לנפגעי אסונות של הצלב האדום.[357] מאוחר יותר באותה שנה תרמה 100,000 דולר לצלב האדום כדי לסייע לקורבנות השיטפון באיווה של 2008.[358] בשנת 2010, בעקבות רעידת האדמה בהאיטי, השתתפה בתוכנית "תקווה להאיטי"; היא הופיעה בתוכנית וענתה על שיחות טלפון מצופים שביקשו לתרום כסף.[359] היא אף הקליטה שיר לאלבום "Hope for Haiti Now", שרווחיו נועדו לשיקום המדינה.[360] סוויפט תרמה 500,000 דולר לשיקום הקורבנות של השיטפונות בטנסי, במאי 2010.[361] מאוחר יותר באותה שנה תרמה 100,000 דולר כדי לסייע בשיקום גן משחקים בטנסי שנפגע ממי שיטפונות.[362] בשנת 2011 ניצלה את החזרה הגנרלית האחרונה של "Speak Now World Tour" בצפון אמריקה להופעה למען נפגעי סופות טורנדו בארצות הברית. במהלך ההופעה גייסה יותר מ-750,000 דולר למען מטרה זו.[363]
סוויפט תומכת במספר ארגוני הצדקה המספקים שירותים לילדים חולים. בשנת 2008 תרמה טנדר לאיסוף ילדים חולים משדה התעופה למחנה Victory Junction Gang, מחנה לילדים החולים במחלות כרוניות או מחלות קשות.[364] בשנת 2009 תרמה 20,000 דולר לילדים הלוקים במחלות קשות, במסגרת התוכנית של ערוץ BBC, Children In Need.[365] בשנת 2011 תרמה 25,000 דולר לבית החולים למחקר סנט ג'וד שבטנסי.[366] בשנת 2012 השתתפה בתוכנית Stand Up to Cancer וביצעה בה את "Ronan", שיר שכתבה לזכרו של ילד בן ארבע שנפטר מנוירובלסטומה. השיר הפך לזמין להורדה דיגיטלית, וכל ההכנסות נתרמו לארגוני צדקה המסייעים לחולי סרטן.[367] בשנת 2014 תרמה 100,000 דולר לקרן V לחקר הסרטן ו-50,000 דולר לבית החולים לילדים של פילדלפיה.[368][369] סוויפט פגשה מעריצים חולים רבים באמצעות קרן Make-A-Wish וכן ביקרה מעריצים באופן פרטי בבתי חולים רבים ברחבי ארצות הברית.[370]
מערכות יחסים
סוויפט יצאה עם מספר בני זוג מפורסמים בין 2008 ל-2012, בהם ג'ו ג'ונאס,[371] טיילור לאוטנר,[372] ג'ון מאייר,[252] ג'ייק ג'ילנהול,[373] קונור קנדי, בן לשושלת קנדי,[374] הארי סטיילס, חבר ואן דיירקשן.[375]
ג'ונאס ומאייר כתבו שניהם שירים על מערכת היחסים עם סוויפט.[376][377]
בשנים 2013–2014 סוויפט בחרה שלא להיכנס למערכת יחסים זוגית בשל חוסר רצונה להתמודד עם תשומת לב תקשורתית נוספת.[378] במהלך השנים 2015–2016 יצאה סוויפט עם ה-DJ והזמר קלווין האריס.
בשנת 2016 סוויפט נכנסה למערכת יחסים עם השחקן הבריטי ג'ו אלווין, ובחרה לשמור את זה בסוד. בסוף 2017 היא סיפרה על מערכת היחסים שלה, שנמשכת עד עכשיו, והעדיפה לשמור בסוד בטענה שהתקשורת "הרסה" את מערכות היחסים הקודמות שלה.
פוליטיקה
במשך 12 השנים הראשונות לקריירה שלה, סירבה סוויפט להתייחס לנושאים פוליטיים משום שלדעתה אין זה תפקידה להשפיע על דרך הצבעתם של אנשים.[379][228] במהלך מסע הבחירות לנשיאות ארצות הברית 2008 תמכה סוויפט בקמפיין "Every Woman Counts", שמטרתו הייתה לעודד שילוב נשים בפוליטיקה, והייתה אחת מכוכבי קאנטרי רבים שהקליטו תשדיר שירות עבור הקמפיין לעידוד ההצבעה "Vote (For Your) Country".[380] למרות סירובה להתייחס לנושאים פוליטיים, בעקבות השבעתו של ברק אובמה אמרה סוויפט ל"רולינג סטון" שהיא תמכה בנשיא.[18] היא אף תיארה את מישל אובמה כמודל לחיקוי.[381]
מחקר שערכה פייסבוק, מצא שסוויפט פופולרית בארצות הברית במידה שווה בקרב הדמוקרטים ובקרב הרפובליקנים.[382]
סוויפט החלה להגדיר את עצמה כפמיניסטית לאחר שלדבריה למדה על פמיניזם מחברתה לינה דנהאם.[383]
לפני בחירות האמצע בארצות הברית ב-2018, "בעקבות כמה אירועים בחיי ובעולם בשנתיים האחרונות",[384] פרסמה סוויפט פוסט באינסטגרם בו תמכה לראשונה במועמדים לכהונה לבית הנבחרים ולסנאט, והכריזה על תמיכתה בשני מועמדים דמוקרטיים: בחבר הקונגרס ג'ים קופר לבחירה מחדש בבית הנבחרים ובמושל טנסי לשעבר ביל ברדסן בבחירות לסנאט. היא דיברה נגד יריבתו של ברדן, הרפובליקנית מרשה בלקברן, בשל הצבעתה של בלקברן נגד חוקים למען נשים. היא הביעה את תמיכתה בזכויות להט"ב ובשוויון בין ללא הבדלי גזע ומין, וגינתה את הגזענות הממסדית. סוויפט קראה לעוקביה ללמוד על המועמדים במדינתם על מנת להצביע לאלה שמייצגים אותם בצורה הטובה ביותר, להירשם להצבעה בבחירות ולהצביע בהן. בעקבות הפוסט, חל זינוק חד בהרשמה של אזרחים להצבעה בבחירות לפי Vote.org.[385][3