יעקב ליצמן

  המונח "ליצמן" מפנה לכאן. לערך העוסק בגנרל גרמני, ראו קרל ליצמן.
יעקב ליצמן
 
ליצמן ב-2019
לידה
2 בספטמבר 1948 (בן 71)
כ"ח באב ה'תש"ח
גרמניה  
מדינה
ישראל  
השכלה
ישיבת טשיבין  
עיסוק
פוליטיקאי  
מפלגה
אגודת ישראל  
סיעה
יהדות התורה, אגודת ישראל
 
שר הבינוי והשיכון ה־25
17 במאי 2020 – מכהן
(8 שבועות ו-5 ימים)
תחת ראש הממשלה
בנימין נתניהו
→ יפעת שאשא-ביטון
שר הבריאות
בממשלה ה־34
2 בספטמבר 2015 – 28 בנובמבר 2017
(שנתיים ו-12 שבועות)
→ בנימין נתניהו
בנימין נתניהו ←
 
29 בדצמבר 2019 – 17 במאי 2020
(20 שבועות ויום)
→ בנימין נתניהו
יולי אדלשטיין ←
חבר הכנסת
7 ביוני 1999 – 24 ביוני 2020
(21 שנים)
אליהו חסיד ←
כנסות
ה־15–23
תפקידים בולטים
סגן שר במשרד הבריאות
יו"ר מפלגת אגודת ישראל
יושב ראש ועדת הכספים
   
  
יעקב ליצמן
יעקב (יענקל) נח ליצמן (נולד ב-2 בספטמבר 1948) הוא שר הבינוי והשיכון מטעם מפלגת אגודת ישראל בסיעת יהדות התורה. קודם לכן היה חבר הכנסת מטעם מפלגה זו, ושר הבריאות. ליצמן הוא חסיד גור ואחד האישים הבולטים בחסידות זו.

 תוכן עניינים

1 ביוגרפיה
2 קריירה פוליטית2.1 חבר הכנסת
2.2 משרד הבריאות2.2.1 מגפת הקורונה
2.3 שר הבינוי והשיכון
3 חשדות בפלילים
4 קישורים חיצוניים
5 הערות שוליים
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ליצמן נולד במחנה עקורים בגרמניה להורים ניצולי השואה מפולין שלא היו חסידים[1]. בגיל שנתיים, ב-1950, היגרה המשפחה לארצות הברית והשתקעה בשכונת איסט ניו יורק ואחרי זה בבורו פארק שברובע ברוקלין. בגיל 17, ב-1966, עלה לישראל להמשך לימודיו התורניים בישיבת כוכב מיעקב - טשיבין בירושלים.

היה מנהל בית הספר היסודי "בית יעקב - חסידי ירושלים" ויזם הקמת קריה חרדית בבית שמש. בד בבד התקרב לאדמו"ר מגור הרב שמחה בונים אלתר. בראשית שנות ה-80 היה עוזרו של אברהם יוסף שפירא[2]. בשנת 1989 היה יועץ של משה זאב פלדמן, סגן שר העבודה והרווחה. הוא נחשב אז לאיש אמונו של אברהם יוסף שפירא[3]. בשנים 1990–1992 ליווה מקרוב[דרושה הבהרה] את נציג גור בכנסת, משה זאב פלדמן, בעת שהלה כיהן כיו"ר ועדת הכספים.

ליצמן הוא 'ראש הקהל' של חסידי גור בערד[4].

ליצמן נשוי לחוה, עובדת בעיתון "המודיע"[5], אב לחמישה ומתגורר בירושלים. אחיו הצעיר פתחיה היה ממקורביו הבולטים של האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר אך הורחק מעמדה זו[6].

קריירה פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]
חבר הכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר פטירת רבי פינחס מנחם אלתר ומינויו של אחיינו הרב יעקב אריה אלתר לאדמו"ר, נבחר ליצמן לכנסת בשנת 1999, ומאז הוא מכהן כחבר הכנסת. בשנים 2001–2003 ושוב בשנים 2005–2007 שימש כיו"ר ועדת הכספים של הכנסת. במהלך כהונתו יזם מספר חוקים, ובהם חוק מוסדות חינוך תרבותיים ייחודיים וחוק המקנה פטור לבתי כנסת, מסגדים, כנסיות וח'ילוות מתשלום דמי חכירה למינהל מקרקעי ישראל.

השפעתו נובעת בעיקר מהיותו איש סודו של האדמו"ר מגור הרב יעקב אריה אלתר. ליצמן, לצד חנוך זייברט ויוסף קופרברג, חבר ב"ועדת השלושה", שהוסמכה על ידי האדמו"ר לנהל את כל ענייניה הפוליטיים והחינוכיים של החסידות[7].

ב-15 בנובמבר 2008 הותקף ליצמן על ידי אנשים מחסידות סלונים על רקע מעורבותו במאבקה של חסידות גור נגד בחירתו מאיר פרוש לראשות עיריית ירושלים[8].

משרד הבריאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
בבחירות לכנסת השמונה עשרה שובץ ליצמן במקום הראשון ברשימת יהדות התורה, אולם לאחר שנבחר לא קיבל לידו את ראשות ועדת הכספים כבעבר, עקב התנגדות של חברי סיעתו[9]. במקום זאת הוא מונה לסגן שר הבריאות[10]. בד בבד חדל לשמש יו"ר סיעת יהדות התורה, ובמקומו התמנה לתפקיד חבר הכנסת מנחם אליעזר מוזס.

ב-3 בדצמבר, בראיון לעיתון "משפחה", ביקר ליצמן את התנהלותו של מד"א במאבקו נגד ארגון איחוד הצלה, ואיים כי יפעיל צעדים נגד מד"א[11]. במרץ 2020 בעת התפרצות נגיף הקורונה בישראל אמר כי מד"א מתפקד בצורה יותר מקצועית[12], באותו החודש נשיא ומייסד איחוד הצלה, אלי ביר תקף את ליצמן[13].

במהלך כהונתו, בשנת 2011, התקיימה שביתת הרופאים שנמשכה מספר חודשים. בתפקידו כסגן שר הבריאות דרש את מימושו של סעיף 8(ד) לחוק מוות מוחי-נשימתי, המאפשר למשפחתו של מי שנקבע כי מת מוות מוחי-נשימתי לדרוש המשך טיפול בו, עד להפסקת פעולת הלב, ביחס לתינוקת חרדית, שנקבע כי מתה מוות מוחי. בהתערבותו של ליצמן אכן נמשך הטיפול בתינוקת עוד כשבועיים, עד לרגע שבו נדם לבה[14]. ליצמן דורש להפריד בין נשים לגברים בבתי החולים הפסיכיאטריים[15]. יזם מימון טיפולי שיניים לילדים מתקציב סל התרופות[16]. ביחסו לטיפולי הפריה מלאכותית הביא בחשבון גם שיקולי הלכה[17]. הוא ערך ביקורי פתע בבתי חולים ובתי חולים פסיכיאטרים ברחבי הארץ על מנת לבדוק תלונות שקיבל מאזרחים[18][19].

בממשלת ישראל ה-34 חזר לכהן כסגן שר הבריאות (השר בפועל). הוא ערך רפורמה, שהחל בה בכהונתו הראשונה, בנושא בריאות הנפש, והעביר את המרפאות לקופות החולים[20]. הוא המשיך גם בביקורי הפתע בבתי חולים[21]. הרפורמה לא הושלמה עקב אי העברה של שני מיליארד ש"ח שסוכמו בין משרד האוצר למשרד הבריאות[22][23] ובהמשך אי ניצול כסף זה לצורך הרפורמה, מה שגרר תורים ארוכים לקבלת טיפול[24].

באוגוסט 2015, בעקבות עתירה שהגישה סיעת יש עתיד, קבע בג"ץ כי ליצמן לא יוכל לכהן כסגן שר במעמד של שר ועליו להתמנות לשר. בעקבות כך, מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל החליטה לשנות החלטה קודמת של המועצה לפיה חברי הכנסת מטעם אגודת ישראל לא יישאו בתפקידי שרים והתירה לליצמן להתמנות לשר הבריאות. בעקבות כך, החליטה הממשלה למנותו לשר הבריאות ה-29, וב-2 בספטמבר 2015 נכנס לתפקידו.

בתחילת שנת 2016 הודיע ליצמן על רפורמת הקפטריות בבתי החולים בישראל ולפיה עד אמצע חודש מרץ יופעלו בבתי החולים חנויות אוכל מוזלות דוגמת רשת החנויות קופיקס. בינואר 2016 הופעלה לראשונה בבית החולים איכילוב מכונת ממכר מזון אוטומטית במחיר של עד חמישה שקלים. באפריל 2016 החלו ליצמן ומשרדו במאבק במאכלים מסוכנים ("ג'אנק פוד").

בינואר 2017 טען תחקיר של ערוץ 2 כי פעל נגד האינטרס הציבורי בתחום מניעת נזקי העישון ובכך סייע לחברות הטבק. בתחקיר נטען כי העיתון "המודיע", המזוהה עם חסידות גור, פרסם פרסומות רבות מטעם חברות הטבק, בתקופה שבה החברות היו זקוקות לתמיכת ליצמן בהצבעות בכנסת. כן נטען כי כתב "המודיע" יעקב רייניץ גבה אלפי שקלים כדי לקבוע פגישות עם בכירי משרדו ואיתו בהתרעה קצרה[25][26][27][28].

ב-26 בנובמבר 2017 הודיע ליצמן על התפטרותו מן הממשלה, בשל המשך עבודות רכבת ישראל בשבת[29], בתחילת 2018 אישרה הכנסת תיקון לחוק יסוד: הממשלה[30] המאפשר כהונה כסגן שר כאשר פורמלית ראש הממשלה הוא השר, דבר שאיפשר את חזרתו של ליצמן לתפקיד סגן שר הבריאות[31]. בעקבות התפטרות ראש הממשלה בנימין נתניהו מתפקידו כשר הבריאות, מונה ליצמן ב-29 בדצמבר 2019 לשר הבריאות בממשלת מעבר[32].

  
ליצמן חותם על צו בריאות העם
מגפת הקורונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2020 נדרש משרד הבריאות לנהל את המאבק בהתפרצות נגיף הקורונה בישראל. ניהול המאבק היה בהשתתפות בכירי המשרד, וכן בידי ראש הממשלה ושר הביטחון. בתחילת אפריל, ליצמן ואשתו נדבקו גם הם במחלה. בחדשות 12 פורסמו עדויות אנונימיות שלפיהן ליצמן הפר את הנחיות משרד הבריאות לפני שאובחן, והתפלל בביתו של חסיד גור[33]. ליצמן הכחיש וטען שלא חרג מההנחיות[34].

שר הבינוי והשיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-17 במאי 2020, עם כינון ממשלת ישראל השלושים וחמש מונה לפי בקשתו לשר הבינוי והשיכון. ב-22 ביוני 2020 הגיש את התפטרותו מהכנסת במסגרת "החוק הנורווגי" לטובת חבר סיעתו אליהו חסיד[35].

חשדות בפלילים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בפברואר 2019 נחקר באזהרה בחשד שהתערב בחוות דעת לקביעת כשירותה של מלכה לייפר החשודה בפדופיליה לעמוד לדין, כדי למנוע את הסגרתה לאוסטרליה[36][37]. לפי תחקיר של תוכנית הטלוויזיה "המקור", גם במקרים נוספים פעל ליצמן למען עברייני מין חרדים[38][39]. באוגוסט 2019 פורסמה עמדת המשטרה שלפיה יש ראיות מספיקות כדי להעמידו לדין בגין עבירות מרמה והפרת אמונים, הדחת עדות והצעת שוחד[40][41], בגין פרשה זו ובגין ניסיון להשפיע על גורמים מקצועיים במשרדו למנוע סגירת מעדנייה סמוכה לביתו עקב ליקויים תברואתיים שהתגלו בה. ליצמן הכחיש את האישומים[42][43].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
  תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יעקב ליצמן
  יעקב ליצמן, באתר הכנסת
  יעקב ליצמן, ברשת החברתית טוויטר
יעקב ליצמן, באתר כנסת פתוחה
רוני לינדר-גנץ, ליצמן הורה לי בצעקות לשנות החלטות, באתר TheMarker‏, 30 במאי 2012
רן רזניק, יעקב ליצמן ל"הארץ": אני בא כדי לזעזע את מערכת הבריאות, באתר הארץ, 14 באפריל 2009
אבי בלום, בחדרי חרדים וקו עיתונות דתית, 7 במאי 2009
שרי מקובר בליקוב, "הכל נובע משנאת חרדים", באתר nrg‏, 21 במאי 2010
רוני לינדר-גנץ, באופן מפתיע, ליצמן, באתר TheMarker‏, 11 במאי 2012
רוני לינדר-גנץ, 100 המשפיעים 2012 // יעקב ליצמן לא ידע שהוא כזה, באתר TheMarker‏, ‏23 בספטמבר 2012
מירב ארלוזורוב, סיון קלינגבייל, ראיון // ליצמן: "זה אבסורד כאשר שני ההורים עובדים - מספיק שהאשה עובדת", באתר TheMarker‏, 31 באוקטובר 2012
רוני לינדר-גנץ, "גם אם אתה סגן שר מצוין - מחרימים אותך כי יש לך זקן", באתר TheMarker‏, 12 במרץ 2013
רנן נצר, ‏"אני מקווה שיאיר לפיד יימחק מהפוליטיקה כמו אבא שלו; יגיע היום שבו חרדי לא יוכל ללכת ברמת-אביב", באתר גלובס, 1 ביוני 2013
מירב ארלוזורוב, איתן אבריאל, ח"כ ליצמן: "היה ניסיון פוטש נגד ממשלת נתניהו, אבל אנחנו טרפדנו אותו", באתר TheMarker‏, 26 בפברואר 2015
שמעון איפרגן, ‏"אין שום סיבה בעולם שנשב עם יאיר לפיד", באתר ‏מאקו‏‏, ‏16 במרץ 2015‏
אביעד הכהן, ‏הרבה יותר ממינוי שר, באתר ישראל היום, 31 באוגוסט 2015
שאול אמסטרדמסקי ומיקי פלד, נושא הלפיד, באתר כלכליסט, 14 בינואר 2016
חיים אתגר, "אנשים", ‏השר ליצמן: "מי שצריך קנאביס חייב לקבל אותו בקלות, בלי להתבזות ולסבול", באתר ‏מאקו‏‏, ‏2 בפברואר 2016‏  
מנדי גרוזמן וזאב קם, מקור ראשון, ליצמן: "לא יהיה אף פעם ראש ממשלה חרדי", באתר nrg‏, 26 בפברואר 2016
יובל הירשהורן, ‏"אני לא מפחד להגיד את דעתי, אם זה פופולרי ואם זה לא", באתר "פורבס ישראל", 1 במאי 2016(הקישור אינו פעיל, 2.4.2020)
יהודה שלזינגר ומיטל יסעור בית-אור, ‏"מופעלים עלי לחצים, אבל אני לא מפחד", באתר ישראל היום, 10 ביוני 2016
תחיה ברק, ‏"אין לאף אחד מושג איך מתנהגים חסידי גור. יש אצלנו יותר שלום בית וכבוד הדדי מאשר אצל כל החילונים יחד. לא נקבל הטפת מוסר מחברה מתירנית", באתר ‏מאקו‏‏, ‏6 ביולי 2016‏
יאיר שרקי, "הברית שלי עם בנט - אחד מהישגי השנה", באתר ערוץ 7, 19 בספטמבר 2017
אהרן רבינוביץ, משבר השבת חשף את חולשת ליצמן בחסידות גור, באתר הארץ, 27 בנובמבר 2017
יעקב אילון‏, יעקב ליצמן: יאיר לפיד? הוא צבוע, לא יכול לנהל את המדינה, באתר וואלה! NEWS‏, 4 בינואר 2018  
רוני לינדר-גנץ, האיש שאף אחד לא מתעסק אתו: בשביל מי אתה עובד, יעקב ליצמן?, באתר TheMarker‏, 12 באוקטובר 2018
עדי רובינשטיין, ‏"מי אמר שפריימריז זה יותר טוב מאדמו"ר", באתר ישראל היום, 7 בפברואר 2019
שרית רוזנבלום, נבו זיו, ‏אנטי וירוס, באתר "ידיעות אחרונות", 19 בפברואר 2020
רוני לינדר, אסור לתת לליצמן להיות שר הבריאות בממשלה החדשה, דה מארקר, 26 במרץ 2020
יהודה שלזינגר, ‏"יש עיתונאים אנטישמים, שלא רוצים לראות יהודי חרדי מצליח", באתר ישראל היום, 30 באפריל 2020

יעקב ליצמן