נשים קטנות- ספר

 
שם הסופר: לואיזה מ. אלקוט 
סוג הספר: סיפורי
שם ההוצאה לאור: 1868
שנת ההוצאה לאור:1868
תרגום: שרון פרמיגון
 

הדמויות המרכזיות בספר

איימי- מוכשרת, כריזמתית, טובת לב וציירת

ג'ו-בכריזמתית, הרפתקאנית, טובת לב, חכמה  ושחקנים

מג- טובת לב, לא מוותרת ותעשה הכל למען משפחתה

בת'-ביישנית, טובת לב ונגנית פסנטר

 

תקציר העלילה:

ארבע בנות מארץ' משתדלות לשמוח בחלקן ולהתגבר על געגועיהן לאביהן שגויס למלחמה, אך מג כועסת על הגורל שגזל את עושרה של המשפחה ומאלץ אותה לעבוד כאומנת לילדי עשירים מפונקים, כשכל רצונה ללבוש בגדי פאר ולבלות כמו חברותיה. ג'ו מתמרדת נגד ההכרח לשמש בת לוויה לדודתה זקנה הנכה והקפדנית, תפקיד הנוגד את טבעה החופשי שחורג מהאידיאל של עלמות ויקטוריאניות בנות טובים. בת', ילדת בית ביישנית ואוהבת, משתוקקת לפסנתר טוב יותר ולפנאי לנגן כאוות נפשה במקום לעזור בעבודות הבית. איימי בת הזקונים, רק רוצה שהכל יעריצו את יופייה ואת כישרון הציור שלה, ויאפשרו לה ליהנות מכל מה שלבה חפץ, בלי הגבלות. עם זאת, הארבע יודעות להעריך את חוג המשפחה האוהב והמגונן, ומוצאות דרכים להשתעשע ולבלות גם ללא מותרות. אל הוויה חמה זו הן מאמצות לחבורתן את בן השכנים העשיר, לורי, נכדו של מר לורנס מעורר האימה. ללורי לא חסר דבר במונחים חומריים, אך הוא חש ביותר בחסרון הוריו שמתו ובהיעדר חברה צעירה. הוא מורד בסבו, המשתדל לנתקו מן המוזיקה, אהבת חייו, ולנתב אותו לעסקים. הקשר, הנוצר בין שני הבתים השכנים, מיטיב עם כל שוכניהם, בייחוד כשבת' הביישנית מוצאת את דרכה אל הפסנתר המשובח בבית לורנס ואל לבו של הזקן הבודד, המתגעגע אל נכדתו שמתה בילדותה ומתנחם בחיבתה של הילדה המוזיקלית מן הבית השכן.

 
 

מסר או המלצה על הספר:

אני מאוד ממליצה על הספר מכיוון שנשים קטנות זה ספר מרגש עם ערכים חשובים לחיים והתמודדות בכל מצב.

 
נשים קטנות- ספר