רות ונעמי

‏”אל אשר תלכי אלך”‏
 
1, 2. ‏(א) תאר את מסען של רות ונעמי ואת היגון הכבד שנשאו בלבן. (ב) באיזה מובן היה מסעה של רות שונה מזה של נעמי?‏

רות הלכה לצד נעמי בדרך שנמתחה על פני ערבות מואב הגבוהות וסחופות הרוח. הן היו עתה לבדן, שתי דמויות קטנות במרחבים העצומים. דמיין את רות מבחינה בצללי שעות אחר הצהריים המתארכים, ואז מביטה בחמותה ותוהה אם הגיעה העת למצוא מקום מנוחה ללילה. היא אהבה את נעמי אהבה עזה והייתה מוכנה לעשות למענה כל שביכולתה.‏

2 כל אחת מהן נשאה בלבה יגון כבד. נעמי התאלמנה לפני שנים רבות, אך לא מכבר ידעה אובדן נוסף — מות שני בניה, כִלְיוֹן וּמַחְלוֹן. גם רות הייתה שרויה באבל, שכן מחלון היה בעלה. היא ונעמי שמו פעמיהן אל אותו מקום, אל העיר בית לחם. אולם במובן מסוים היה מסען שונה. נעמי חזרה אל ביתה, ואילו רות הלכה אל הלא־נודע כשהיא מותירה מאחור את בני משפחתה, את מולדתה ואת כל מנהגי עמה — כולל אליליהם ‏(‏קרא רות א’:3–6‏).‏

3. תשובות לאילו שאלות יעזרו לנו לחקות את אמונתה של רות?‏

3 מה יכול היה לגרום לבחורה צעירה לחולל שינוי כה קיצוני? מניין תשאב רות את הכוחות להתחיל חיים חדשים ולדאוג לצורכי נעמי? כשנבחן את התשובות, ניווכח שישנם צדדים רבים באמונתה של רות המואבייה הראויים לחיקוי. (ראה גם התיבה ”‏ יצירת מופת מיניאטורית‏”.) אך תחילה הבה נראה כיצד מצאו עצמן שתי נשים אלו בדרך הארוכה המוליכה אל בית לחם.‏
משפחה מוכת טרגדיות
4, 5. ‏(א) מדוע עברה משפחתה של נעמי למואב? (ב) באילו קשיים נתקלה נעמי במואב?‏

4 רות גדלה במואב, ארץ קטנה ששכנה ממזרח לים המלח. האזור בנוי ברובו מרמות גבוהות ודלילות בעצים המבותרות  בגיאיות עמוקים. אדמות ”שדי מואב” היו על־פי־רוב פוריות, גם כאשר שרר רעב בישראל. למעשה, על רקע נסיבות אלו פגשה רות את מחלון ומשפחתו (‏רות א’:1‏).‏

5 בעקבות רעב שפקד את ישראל החליט אלימלך, בעלה של נעמי, שהוא ואשתו ושני בניו יעזבו את מולדתם ויתגוררו במואב כתושבים זרים. אין ספק שהמעבר בחן את אמונתו של כל אחד מבני המשפחה, שהרי בני ישראל נדרשו לעבוד את אלוהים דרך קבע במקום הקדוש שבו בחר יהוה (‏דב’ ט”ז:16, 17‏). נעמי הצליחה לשמור על אמונה חיה. מכל מקום, היא הייתה מוכת יגון בעקבות מות בעלה (‏רות א’:2, 3‏).‏

6, 7. ‏(א) מדוע נעמי הייתה ככל הנראה מודאגת מכך שבניה נשאו נשים מואביות? (ב) מדוע יחסה של נעמי אל כלותיה היה ראוי לשבח?‏

6 נעמי ככל הנראה שוב חוותה כאב לב כאשר נשאו שני בניה נשים מואביות (‏רות א’:4‏). היא ידעה שאברהם, אבי האומה, לא חסך במאמצים כדי למצוא ליצחק בנו אישה מבני עמו אשר עבדו את יהוה (‏בר’ כ”ד:3, 4‏). בהמשך הזהירה תורת משה את בני ישראל שלא להתיר לבניהם ולבנותיהם להתחתן עם נוכרים, פן יודח עם אלוהים אל עבודת אלילים (‏דב’ ז’:3, 4‏).‏

7 למרות זאת, מחלון וכליון נשאו נשים מואביות. גם אם נעמי הייתה מודאגת או מאוכזבת מכך, היא ודאי הקפידה להתייחס אל כלותיה, רות וערפה, בטוב לב ובאהבה כנים. אולי קיוותה בלבה שיום אחד גם הן יעבדו את יהוה כמוה. בכל אופן, הן רות והן ערפה אהבו את נעמי. היחסים הטובים ששררו ביניהן הועילו להן כשניחתו עליהן טרגדיות. שתי הנשים הצעירות התאלמנו בטרם זכו ללדת ילדים (‏רות א’:5‏).‏

8. מאילו סיבות אפשריות נמשכה רות אל יהוה?‏

8 האם הרקע הדתי של רות הכין אותה לטרגדיה שפקדה אותה? קשה להניח שכן. המואבים עבדו אלים רבים, והראשי שבהם היה כְּמוֹש (‏במ’ כ”א:29‏). נראה שהדת המואבית לא הייתה נקייה מהאכזריות והזוועות שרווחו באותה תקופה, לרבות הקרבת ילדים. אין ספק שכל מה שלמדה רות ממחלון או מנעמי על אודות יהוה, אלוהי ישראל האוהב והרחום, בלט בעיניה כניגוד חד. יהוה שלט באהבה ולא על־ידי זריעת פחד. ‏(‏קרא דברים ו’:5‏.‏‏) ייתכן שבעקבות אובדנה הכבד התקרבה רות עוד יותר לנעמי והקשיבה בחפץ לב לאישה המבוגרת כאשר זו דיברה על  האל הכול יכול, יהוה, על נפלאותיו ועל האהבה והרחמים שגילה במגעיו עם עמו.‏